אל עולם שאבד-לקט מאגדות מרוקו-י. פרץ

אל עולם שאבדאל עולם שאבד 1

לקט מאגדות מרוקו

רשם העיר והאיר :

יחיא – בן ה-17 בשנת 1964

 

ספר זה המכיל אגדות עם מעברה המפואר מאוד של יהדות מרוקו, ניתן לי במתנה לאות ידידות מופלאה עם מר יחיאל פרץ, איש רב אשכולות ומלא כרימון, איש נעים הליכות, פשוט, נעים, נחבא אל הכלים ובעיקר מלא כרימון בחוכמה ודעת…יחיאל הינו אחיו של בן משפחת הברוכה המוכר יותר וגם לכל אזרחי ישראל…הלא הוא ידינו אמיר פרץ….המכר כשר, חבר כנסת וגם יושב ראש מפלגת העבודה…..

בכנס לכבוד יהודי בני מלאל, הופיע אמיר פרץ במסגרת של סיפור אישי והוא בן קהילת בוג'אד…עיירה שנמצאת צפונה מבני מלאל….

קיבלתי את הסכמתו של מר יחיאל פרץ לפרסם את האגדות וסיפורים אותם שמע ורשם מפי הוריו….ועל כך אני מודה לו…אני תקווה שתהנו מסיפורים אלו, כי הרי כולם נושאים בחובם מוסר השכל חשוב וחוכמת חיים שאין שווי לה……להנאתכם

ברצוני לציין שאני מביא את הדברים ככתבם וכלשונם, כפי שהם מופיעים בחוברת הזו….הסיפור יובא בשלמותו בין הוא קצר או בין אם הוא ארוך…וכל פעם סיפור אחר……

יהודה, אחי

״בכל דור ודוד עומדים עלינו לכלותינו – אך הפקחות העממית מושיעה אותנו מידם״

גזרה יצאה מלפני המלך- לא לתת ליהודים להתישב בתחומי מדינתו, ולא נמצא ולו יהודי אחד בגבולה. באחד הימים בא אליו תירו, קד לפניו קידה ואמר לו: ״אדוני המלך, אם מצאתי חן בעיניך אשאל שאלה ?״ ״שאל, וחי מוחמד שלא יאונה לך כל רע״ ענה המלך. ״אדוני המלך, המוצא אתה טעם באוכל ללא מלח וללא תבלין ?״ ״ודאי שלא״ ענה המלך.

״מדינתך, ירום הודו, ללא יהודים היא כמאכל ללא מלח, אם נא מצאתי חן בעיניך ונתת רשות ליהודים להיכנס לממלכתך, כי אין טעם לה ללא יהודים.״

שמע המלך לעצת הווזיר, פתח שערי ממלכתו לפני היהודים , שהתקבלו כבני מלך: נתנו להם דירות ורכוש מהונם של המוסלמים. משום כך עוררו שנאת התושבים עליהם.

מלך חדש קם בארץ , ולו וזיר חדש, שלא הכיר בתועלתם של היהודים ושנא אותם. בא הוזיר לפני מלכו ואמר: ״ אדוני המלך, ירום הודו, ישנו עם בממלכתך אשר דת המלך אינם עושים, וזעם עם הארץ הם מעוררים. גזלנים ורמאים המה, רכושינו ישדדו וכף מאזניים יטו. אם על המלך טוב צווה ויגורשו.״

הוציא המלך צו, ובו הכריז על גרושם של היהודים, ונתן להם ארכה של חודש ימים. שמעו זאת היהודים, קרעו בגדיהם ולבשו שקים, פזרו אפר על ראשם ובכו יומם ולילה.

לאחד מבתי הכנסת נקלע שיכור מועד, שמע את הקינה והבכיה ושאל לפשרן. ומשהסבירו לו, אמר להם: ״ הסירו דאגה מלבכם יהודים. אם אדני יהא בעזרי אבטל גזרתו של המלך הרשע.״ חשבו שהוא מהתל בהם אבל השיכור החזיק בדעתו והתעקש.

לקח ציצית, תפילין ובקבוק יין והלך לביתו של הוזיר. התגנב השיכור פנימה, והטמין שם את תשמישי התפילה ובקבוק היין.

למחרת הופיע השיכור בפתח ארמון המלך בלוית אשה זקנה. משניסו לעצור בו שומרי הפתח, התנגד בתוקף, הגיע עד לכסא הוזיר, נפל על צוארו, נשקו ואמר לו: ״ יהודה אחי!״ ואף היהודיה הזקנה עשתה כמעשה השיכור. אחוזי תדהמה הביטו המלך ושריו על המחזה המשונה ותהו מה פשר הדבר. ״זהו אחד מבני הקהילה שלנו, שברח מפנינו. על אף שהוא שיכור מועד – אנחנו עדיין רוצים בו״. ״שטויות !״ צעק הוזיר – ״מוסלמי טהור אני ויהודים נבזים אלה מעלילים עלי עלילה״. ״איך תדע שהתיר אחיך ?״ שאל המלך.

״מי האיש שאינו מזהה את אחיו? אם אין אתם מאמינים לי, לכו לביתו וחפשו בו. ודאי תמצאו הוכחות נוספות״ שלח המלך כמה משומרי ראשו, וכעבור שעה קלה, שבו מתנשמים ובידם ציצית, תפילין ובקבוק היין. ״אדוני המלך! זאת מצאנו בביתו של הווזיר!״ כעס המלך על הווזיר ואמר:

״ עתה הבינותי שנאתך ליהודי. חפצת לגרשם כדי להעלים את זהותך. את הגזירה אבטל ואותך אתלה.״ שמע זאת השכור, ספק כפיו וצעק:

״בבקשה, אדוני המלך, בעמל רב מצאנוהו, אל תתלה אותו, כה הרבה תלאות עברו עלינו בחיפוש, אנו כבר נדאג להשיב לו כגמולו.״

שמע זאת המלך ונאות.לקחו את הווזיר, הפשיטוהו עירום כביום היוולדו, מרחוהו בדבש ותלוהו. באו דבורים ועקצוהו עד שיצאה נשמתו.

ליהודים הייתה אורה ושמחה, כי חסו בצלו של מלך חסוד שלא מתפתה למועצותיהם של ווזירים יהודים כביכול.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

ינואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר