נשות חיל במרוקו – אליעזר בשן

נשות חיל יהודיות במרוקו – אליעזר בשן.

מגירוש ספרד ועד המאה העשרים

שירים על סוליכה.

פרופסור אליעזר בשן הי"ו

פרופסור אליעזר בשן הי"ו

לזכרה של סוליכה חוברו שירים בערבית יהודית ובעברית, להלן כמה שירים , שמופיעים בספרו של פרופסור בשן, גם בידי חנניה דהאן, שירים אלו מובאים בספרו הנדיר, " מקורות השירה היהודית במרוקו בידי פרופסור יוסף שטרית מצויים שירים לזכרה של סוליכה שטרם ראו אור.

 

אבייאד אלי  חדר פימות אצבייה – אשרי מי שהיה נוכח במותה של הנערה

לי שכאת בעמרה עלה רבי אלמוזוד – שוויתרה על חייה לשם לה'.

 

קאנת מעה אומהה פדאר מרבייה – הייתה עם אמה בבית מטופלת

ודייאר מכלטין מסלמין אוליהוד – והדירות מעורבות מוסלמים ויהודים.

 

ראווהה למסלמין צבייה נקייה – ראוה המוסלמים שהיא נערה תמימה וצנועה

קאל האדי כסארה תבקא ענד ליהוד – ואמרו חבל שזו תשאר אצל היהודים.

 

נזמעו כלהום ועמלו לף דגייה – נאספו כולם ועשו סגר סביבה

דארו מנהום,קייאד,ועדול וסהוד –  סביבה עמדו מושלים,נוטוריונים ועדים.

 

קאל האדי ראה סלמת תמסי האנייה – אחד אמר זו הכירה באיסלאם תלך בשלווה

סיפדוהא לאדי הואה,פאזין מקבוד -שלחוה למי שליופי מכור (הסולטאן)

 

סקסוהה קאלולהאה אס תכוני נתינה – שאלו אותה מה את

קאלתהום יהודייא מן גנס ליהוד – אמרה להם אני יהודייה מהעם היהודי

 

קאלולהא סלם לי תקול נקבלו עלייה – אמרו לה התאסלמי ומה שתבקשי מקובל עלינו

נעטיווק מן טכאייר די תקול מוזוד – ניתן לך מה שתרצי לקבל ומה שתחפצי

 

קאלתהום חאסה מה תגוויני דנייא – אמרה להם חס ושלום לעולם לא תפתוני

מה ידום וויבקא גיר רבי למוזוד – שום דבר אינו נצחי כמו האלוקים,המציאות האמיתית

 

הווה לי כלק שמש אולקמאר ותרייא – הוא אשר ברא את השמש את הירח ושבעת הכוכבים

הווה די כלק ארזק די יקון מחדוד – הוא אשר ברא כל הדרוש לקיום היצורים

 

הווא לי דרא בליתים ובלולייא – הוא הדואג ליתום ולאלמנה

הווא די פאז זדודנה מן שעבוד- הוא אשר גאל את אבותינו משעבוד

 

הווא לי כלק לטייאר וכל הוא וחייא – הוא אשר ברא את העופות וכל בעלי החיים

הווא לי כלק אדלמה אונזום מעדוד – הוא שברא את החושך ואת הכוכבים במספר

 

ליה כא אנבע רוחי תמסי הדייא – לו, אני מוכרת נשמתי במתנה

בסכאת אוסבר אולעקאל אולפם מסדוד – בשקט בסבלנות ותבונה ובפה סגור

 

מא תג'אוני בקנטאר ולא במייה – לא תוכלו לפתות אותי בכור(מידת משקל) לא במאה

מה תטלעסי מני האדה למקסור- לא תשיגו ממני מטרה זו

 

קאל סירו זרוהא סבאח אומסייה – אחד אמר לכו תגררו אותה בוקר וערב

תלאיימו עליהה ליסמלמייאת כיף לקרוד – התגודדו סביבה המוסלמיות כמו קופים

 

כא תערפו רבי פדלנא על דנייא – התדעו שה' הטיב לנו על העולם יותר מהחיים עלי אדמות

ותנכרוה אותסחרוה יא בנאיין לזחוד – ואתם מכחישים האמת ומשקרים לו אתם בעלי הזרו

 

יאך אדנייא ג'יר סוויעא נהייא – הרי העולם החיים אינם אלא שעה קלה

כיף די ג'אמאד עינו אווינום אואינוד – כמו מישהו שעוצם עיניו ומנמנם

 

נסבר אוחאד סוויעא אוחפות דג'ייאה – נתאפק שעה קלה שתחלוף מהר

אולי עטאני רבי מקבול מרפוד – ומה שיתן לי אלוקים מקובל ומורם

 

אואס סי חאד מאסי יבקא פהאד דנייא – האם מישהו עומד להישאר בזה העולם

מה אידום אוייבקא ג'יר רבי אלמעבוד – לא ישאר לעד רק האל הנעבד

 

קאלולהא קלמתק הייאה אלולייה – אמרו לה מילתך היא הראשונה

קאל תהום ענדי קלמא בג'יר מרדוד – אמרה להם מילתי אינה חוזרת מבוטלת

 

קאלולהא אללה איהדיק יא אולייא – אמרו לה אללה ישכנע אותך גברת

לא תכסרסי דאק זין דריף מנגוד – לא תקלקלי אותו יופי נחמד, בטובך

 

לבאס די וויאתיק מן חריר אולכרייא – לבשי מה שיתאים לך ממשי וכותנה

וברוכאדו אולגולי די תקול מוזוד – שמלת משי וכל מה שתאמרי מוכן

 

קאלתהום יקפא אומא תנסדו עלייא – אמרה להם מספיק ואפילו תלחצו עלי

ואס אנא ענדי דין בלכיום מקבור – האם יש לי דת מחוזקת בחוטים

 

ג'יר די תעמלו קומו עמלוה דנייא – מהרו שונה ממה שאתם עושים עתה

באדרו בייא קתלוני בסיף מהנוד – תגמרו במהירות הרגוני בחרב חדה

 

דרבהא אלקתאל לקפאר בן רזייא – היכה אותה התליין הכופר בן רזייא

טלעת רוחהא תחת כסא הכבוד – עלתה רוחה נשמתה תחת כסא הכבוד

 

קראת קרייאת שמע הייא לווילא – קראה קרית שמע האומללה

אורפדת עיניהא ללאה אלמעבוד – והרימה עיניה לאלוקים הנעבד

 

אני הכותב עבדא די קדושה בריך הוא יוסף אלבאז – אני הכותב עבד ה' יוסף אלבאז

סוליכא בת שלמן חתוויל מתושבי עיר טאנזהא בת שמחה

השיר בערבית אינו מזכיר את המפגש עם המוסלמים, את בריחתה מהבית ואת מפגשה שם הנערה המוסלמית – הראשונה שניסתה לשכנעה להתאסלם. הנוסח העברי איננו מזכיר שברחה מהבית בגלל אמהּ, שהציקה לה. על פיו רצתה לחזור ליהדות לאחר שהעלילו עליה שהתאסלמה ומשום כך נגזר דינה למוות.

השיר מתרכז בדו שיח שהתנהל בינה ובין אלה שניסו לאסלמה ובפיתויים החומריים, שבאמצעותם ניסו המוסלמים לפתותה, תכשיטים ושמלות יקרות. היא מתוארת כאישיות חזקה, שאינה ניתנת לשיכנוע. כן מתוארים תגובתה, סירובה להיכנע, התמדתה באמונת אבותיה ורצונה למות על קידוש השם ללא עיכובים לאחר קריאת " שמע ישראל"

שירו של הרב יעקב בן יקותיאל בירדוגו

שיא אחר על סוליכא חובר על ידי הרב יעקב בן יקותיאל בירדוגו ממכנאס, שחיבר את הספר " שופריה דיעקב ". היה אחיו של הרב רפאל המחבר " משפטים ישרים ". החכם עבר דרך מוגדור בדרכו ללונדון בשליחות קהילתו בעקבות הרעב ששרר בשנים 1820 – 1825, הוא שהה במרוקו בעת התרחשות האירוע וחיבר שיר בעקבות הידיעה שהגיעה אליו.

באמסטרדם הודפס ספרו " קול יעקב " בשנת 1844, כלומר כעשר שנים לאחר האירוע.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

ינואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר