ש"ס דליטא – יעקב לופו

ש"ס דליטא –ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו – יעקב לופו

הוצאת הקיבוץ המאוחד

רבים בישראל מזהים את ש׳יס כתופעה חדשה, תוצר של משבר עדתי ומחאה נגד זרמים חרדים אשכנזים, דתיים לאומיים, וחברה אשכנזית חילונית ועו״נת. אולם הסבר זה הוא חלקי בלבד. מקורותיה של ש״ס עמוקים ושזורים בתהליך של השתלמות האסכולה הליטאית על עולם התורה של מרוקו, כבר מ-1912, עם כיבוש מרוקו על ידי הצרפתים.שס דליטא

חתימת חוזה הפרוטקטורט עם צרפת ציינה את קיצה של תקופה שהתחוללו בה מהומות ממושכות, פגיעה ביהודים, אנרכיה ומצב כלכלי קשה. השלטון הצרפתי בראשותו של המרשל ליוטה הביא לרגיעה ביטחונית, והניח את התשתית הכלכלית של מרוקו המודרנית. באמצעות המינהל הצרפתי נבנו נמלים, כבישים, מסילות רכבת, בניינים מודרניים, בתי חולים ובתי ספר. השינוי היה מהיר וסוחף. חרף הסתייגות מסוימת מצד חוגים שמרנים ביותר, רוב יהודי מרוקו קיבלו ברצון את סגנון החיים החדש. היהודים כמיעוט נסבל אך נחות (כדרך ה״דימים״),קידמו את הצרפתים ואת המתיישבים האירופים בברכה, וראו בהם לא רק כובשים אלא גם משחררים הנושאים את הבטחת האמנסיפציה ושינוי העתיד. בעיקר עמדה לנגד עיניהם האפשרות של קניית השכלה מודרנית באמצעות בתי הספר של ״אליאנס״, ומכאן יכולתם להשתלב בכלכלה ובמינהל החדש ששלט אז במרוקו. נוכחותה של צרפת אפשרה ליהודי מרוקו להשתחרר ממגבלות מסוימות שהיו טבועות בעצם מעמדם כ״דימים״. הדור החדש שגדל תחת שלטון הפרוטקטורט ניסה להשתלב בחברה האירופית, תבע את תיקון מעמדו המשפטי ועמד על הזכות לקבל אזרחות צרפתית. בפועל הוענקה האזרחות הצרפתית רק ליהודים מעטים שהיו קשורים לצרפת על בסיס כלכלי, כגון אלו שעסקו באספקה לצבא צרפת באלג׳יריה. קבלת אזרחות צרפתית היתה עיקר שאיפתם של החוגים המתקדמים (הממוערבים) והמודל ששימש להם דוגמה היה מעמדם של היהודים באלג׳יריה.

הערת המחבר : האסלאם מכיר ביהדות כהתגלות מונותאיסטית שקדמה לאסלאס, ויחסו ליהודים נגזר מן הדחייה שדחתה היהדות את האסלאם. עובדי אלילים חייבים להתאסלם או למות, אך לא כן היהודים והנוצרים. עמים שיש להם ספרים קדושים משלהם הינם בני חסות, ״דימים״. הם משלמים דמי חסות לשלטון המוסלמי המחויב להגן עליהם. בענייני משפחה, אישות ודת, אפשר השלטון המוסלמי ל״דימים״ לנהל את חייהם על פי תורתם.

מה היה מרקם החיים ומצבם הכללי של היהודים במרוקו באותם ימים?

מבחינה דמוגרפית קשה לאמוד את היקף האוכלוסייה היהודית באותו זמן. סקר האוכלוסייה הרשמי הראשון שנערך על ידי הצרפתים בשנת 1921 העיד על כ־93,000 יהודים. במפקדים הבאים ניתן לראות גידול מתמיד באוכלוסייה. במפקד של שנת 1947 נמנו כ־203,800 יהודים (מתוך 8,292,400 מוסלמים). קיימת השערה שלא כל היהודים התפקדו, ולפי הערכת הג׳ויינט מספר היהודים במרוקו באותו זמן עמד על כ־240,000 נפשות. הם התפזרו ב־ארבעים עד ארבעים וחמש קהילות מאורגנות, ובעשרות נקודות יישוב זעירות שבהן לא היתה קהילה מאורגנת. רוב היהודים (למעלה מ־70%) התגוררו בחמש־ עשרה הקהילות העירוניות הגדולות, כשבקזבלנקה עצמה חיו קרוב לשליש מיהודי מרוקו כולה. בקרב יהודי מרכז הארץ (בעיקר במקומות בהם פעל הרב הלפרין) היתה החלוקה כלהלן: בפאז(העיר וכעשרים קהילות קטנות מסביבותיה) מנו היהודים כ־22,500 נפשות. במחוז מקנאס (העיר וכעשרים קהילות קטנות) – 22,300 נפשות. במחוז מארקש (העיר וכעשרים וארבע קהילות קטנות) חיו כ־50,300 נפשות. במשפחות רבות היו בין שישה לתשעה ילדים. ניתוח הגילאים מעיד על אוכלוסייה צעירה מאוד גם ביחס לאוכלוסייה המוסלמית. אמנם הילודה בקרב המוסלמים היתה גבוהה עוד יותר, אך גם תמותת התינוקות בקרבם היתה גדולה יותר.באזורים אלו – מרכז הארץ – היהודים התרכזו בעיקר במלאח, בצפיפות גדולה, בהזנחה ובעוני בולט לעין. ברוב הערים עקב הצפיפות במלאחים, ניתן לחלק מהיהודים לגור ברובעים האירופים החדשים שזה עתה נבנו. במקנאס נרכש בשנת 1925 שטח למלאח חדש שנבנה צפונית למלאח הישן על פי תכנון מודרני.

פרנסתם של היהודים ביישובים שבמרכז מרוקו באה להם בעיקר מן המסחר והמלאכה הזעירה. רבים עסקו במסחר קמעונאי וברוכלות, ומעטים מצאו פרנסה בסחר סיטונאי ובינלאומי. תחומי המסחר היו מגוונים – מזון ותבלינים, משי, סריגים ובגדים, בשמים, טבק ומשקאות חריפים. מלאכות שהיו מזוהות עם היהודים הן צורפות, חייטות, סנדלרות, ייצור כלי נחושת, סריקת צמר, כריכת ספרים, לבלרות. בעיר פאז עסקו בשנת 1928 כ־550 יהודים ברידוד חוטי זהב (מתוך קהילה של 9,000 נפשות).בעלי מלאכה וסוחרים היו מאוגדים במעין קורפורציות שבראשן עמד ״אמין״ שדאג לסדר ולפתרון סכסוכים. בתי המלאכה קבעו את מקומם על פי סוג האומנויות שבהן עסקו ברחוב מסוים, או בשוק מיוחד כגון שוק הצורפים וכר.

בשנת תרע״ט (1919) הוציאו שלטונות מרוקו מספר ״דהירים״ (חוקים) אשר נגעו לארגון הקהילות היהודיות ומוסדותיהם.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

פברואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728  
רשימת הנושאים באתר