עליית הנוער ותנועת שרל נטר-י.שרביט

הנוער בעלייה.

תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.

סיפורה של תנועת " שרל נטר " אינו רק סיפור של תנועת נוער. הוא סיפור של מסד יסודי שעליו כוננה פעילות חינוכית חברתית ופעילות ציונית כללית ודתית – ארוכת טווח ורבת השלכות.

זוהי תנועה שעמדה אל מול שלטון חסות צרפתי – פרוטקטורט – במידה רבה אנטי ציוני, ואל מול לאומיות מרוקאית עוינת – שהיוו אקלים בלתי נוח לפעילותה, שהתבצעה לכן במקרים רבים בחשאיות, ובחסות מעטה רשמי.

סם אביטל ( אביטבול ).עליית הנוער 6

סם אביטל ואלי אוחיון, מדריכי שרל נטר, הפכו מכוח חינוכם מכוח אישיותם לסמל העוז והתושייה, לסמל חירוף הנפש וההקרבה האישית במפעל המגן במרוקו ובעלייה ב' ממרוקו לארץ ישראל, בזיקה לשליחי ההגנה, עלייה ב' והמוסד.

סם אביטל ואלי אוחיון היו קשורים לשלב הראשון של ההעפלה ממרוקו, ממאי 1945 עד 1949, באמצעות האניות " יהודה הלוי " ( מאי 1947 ), " שיבת ציון " ( יולי 1947 ), ו " הפורצים " ( נובמבר 1947 ).

רק אוניות אלה הפליגו היישר לארץ ישראל. אניות אחרות עשו את דרכן אל ארץ ישראל דרך מרסי בצרפת. ההערכה כי כשמונה עשר אלף מעפילים עלו ארצה בדרך לא דרך זו ( שמונה אחוז מכלל יהדות מרוקו, שמנתה באותה העת מאתיים אלף נפש ). אלה מספרים גדולים, ואין ספק כי היוצאים סללו את הדרך לבאים אחריהם.

סם אביטל מדבר על תנועת שרל נטר בלא מעט נוסטלגיה, כתנועה מעצבת : " האווירה בשרל נטר הייתה יוצאת מן הכלל. רוח של חברות שררה בה, ללא אינטריגות, חילוניים ודתיים חיו יחדיו. הנוער נמשך לתנועה על כל גווניו – מכל המעמדות "

את סלומון סיסקו, מיסדה של שרל נטר בשנות השלושים, הוא מזכיר כ " תיאוסוף ומרצה מרתק, שעלה לקיבוץ צאלים, שם הצטרף לבתו ". דמותו של אלפונסו צבע זכורה לו משנות התחדשות התנועה, בשלהי מלחמת העולם השנייה כ " אדם צנוע ובעל שקט נפשי "

תאוסופיה היא דוקטרינה הגורסת כי כל הדתות הן ניסיונות של ההיררכיה הרוחנית לעזור לבני האדם להתפתח לשלמות, ולכל דת יש חלק באמת. מייסדיה, הלנה בלבצקי, הנרי סטיל אולקוט וויליאם קוואן ג'אדג', ייסדו את האגודה התאוסופית בשנת 1875.

מקור השם "תאוסופיה" הוא במילים היווניות "תיאו" שפירושה אל, ו"סופיה" שפירושה חכמה. מושג זה כבר מופיע כבר בכתבי נאופלאטוניזם. פורפיריוס מזכיר את "התיאוסופיה היוונית והכשדית".

סם אביטבול מדגיש את מקומו של הספורט בתנועה, כבונה אישיות ספורטיבית ובעלת ביטחון עצמי. לא בכדי הפך למנהיג שטיפח את המרכיב הזה הן בכוחות המגן על אדמת מרוקו והן במבצעי עלייה מחתרתיים נועזיים. היאבקות, אגרוף, שחייה וכדורגל היו ענפי הספורט הבולטים בתנועה.

סם סבור שהספורט היה תחום שהיה בו כדי לגבש מבחינה חברתית את כל בני הנוער מכל השכבות הסוציו-אקונומיות, דתיים כחילוניים, בני המללאח כבני השכבות בעלות אמצעים. חוגי דרמה, תיאטרון ושירה היו נדבכים נוספים ללכידות החברתית של אוכלוסייה רב גונית זו.

" המזנון הקטן ", שנמכרו בו בזול קפה, תה, מיץ ועוגות, הוסיף לתחושה ביתית. קיומו של בית כנסת שהתפילות מושרות בו – היה גורם בעל משיכה חברתית תרומה מכרעת ; היא יצרה פתיחות, עצמאות, " ראש גדול ".

מבחינה דתית לא הייתה כפייה אם כי היה לתנועה צביון דתי : ההווי, החוויה הדתית, התפילות, השירים, ה " ביחד " – השפיעו לשנים רבות, כיום ישנם געגועים לאותו הווי גם מצד אלה שאינם שומרי תורה ומצוות.

סם אביטבול נטל באופן טבעי חלק מרכזי בפעילות הצופית, במחנות הקיץ ובהוראת השפה העברית ב שרל נטר. הוא שב ומדגיש דבר שחשוב לו מאוד : קיומן של צעידות לחווה של משפחת אמסלם. במרחק עשרים קילומטר מקזבלנקה. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
פברואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728  
רשימת הנושאים באתר