Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון-סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

 

יגאל בן־נון

סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

במהלך המבצע נמסרו לג׳ורג׳ אטיאס (״לראי״) כרוזים שחילק לראשי קבוצות להדבקה על קירות העיר ולהפצה בתיבות דואר. אף שהיה מודאג ממעצרי חבריו חשב שישחררו אותם בהקדם ושהוא לא ייעצר שכן היה מכוח עבודתו בעל קשרים. איש גם לא המליץ לו להסתתר או לברוח, לכן המשיך בעבודתו הממשלתית. אך בשלב כלשהו החליט לנסוע לקזבלנקה כדי לצאת ממרוקו אך לא הספיק. ביום שישי 17 בפברואר באו לביתו שוטרים ממשטרת מכנאס, שלא הכיר ועצרוהו. אטיאס היה אחרון העצורים וישב בכלא כחודש ימים. אשתו שעמדה ללדת פנתה אל סגן ראש הממשלה לשעבר מוחמד זע׳רי מפאס למען שחרורו אך הוא לא הצליח לעשות דבר חוץ מפגישה בין בני הזוג בלוויית שני קציני משטרה מפאס ביום מעצרו.

 אטיאס בילה אחד־עשר יום בחקירות קשות, שכללו מכות חשמל ותלייה במהופך ופעמיים נלקח ממכנאס לקזבלנקה לזהות אנשים ודירות מסתור של ״המסגרת״, והתבקש למסור מידע על נשק שהיה ברשותו ואת שמות מפקדיו הישראלים, אך מסר רק שמות של מתנדבים שכבר עזבו את מרוקו. כיוון שנשאל על מרסל שטיינברג שלא נעצר עדיין, ביקש מאמו, שבאה לבקרו בכלא, להזהיר את חברו שיברח מן המדינה, וכך היה. מיד אחרי מעצרו, שרפה אמו את כל הכרוזים שהיו בביתו וגם תעודות ומסמכים שיכלו להפלילו. להערכתו, בוחסירה נאלץ לגלות את כינויו למשטרה. בתום חקירתו הועבר לכלא סידי סעיד במכנאס, נכלא עם סימון מרציאנו ורק אז נפגש עם שאר חבריו וזכה יחד אתם לביקורי קרובים ולאוכל מבחוץ.

הערת המחבר : בתום מעצרו התברר לאטיאס שהוא פוטר מעבודתו הממשלתית. הוא עבד כחודשיים כמהנדס בניין בחברה ציבורית Omnium Technique (!'Habitation. על פי שמועה שעתידים לקרוא לעצורים למשפט, החליט על דעת עצמו לברוח מן המדינה עם מכוניתו, בדרכון מרוקני אמיתי שהיה ברשותו, דרך קזבלנקה, טנג׳ה ואלח׳סירס. כיוון שלא רצה לקחת סיכונים מיותרים שעלולים להחזירו לכלא, נטל עמו רק 52 פרנק המותרים בחוק ומימן את הדלק על ידי הסעת אנשים במכוניתו. בפריס נפגש עם שימשי ועם עוד פקידים בסוה״י ובגלל היחס השלילי אליו החליט לא להתיישב בישראל. שיחה עם ג׳ורג׳ אטיאס, פריס, 12 באפריל 2002.

בחקירה במתקני המשטרה במכנאס הופרדו העצורים לצורכי החקירה אך בשלב מוקדם הפגישו את בוחסירה עם טולדנו ולוי ועימתו את עדויותיהם. בראש קבוצת החוקרים המענים עמד החוקר סקלי. אחרי שלבי החקירה הראשונים החלו החוקרים לענות את טולדנו שכן עבד בבית דפוס, והואשם בהדפסת הכרוזים עד שהחוקרים השתכנעו שהוא אינו קשור להדפסתם. טולדנו נחקר משך שלושה ימים ושלושה לילות, הופשט מבגדיו ונתלה מן הברכיים על קורת עץ שהוצבה בין שני כיסאות.

אחרי מכות קשות אולץ להכניס את ראשו לקערת מים מלוכלכים ולבלוע את המים. הוא קיבל מכות חשמל מחוטים שחוברו לאצבעות הידיים והרגליים. בשעות היום נשארו העצורים סגורים בתא חשוך ואחרי שהחוקרים סיימו בכל יום את צום הרמדן שבו לענות את העצורים אחרי חצות. טולדנו נשאר במעצר כחודשיים עד למשפט אך לא גילה דבר שכן בעירו לא הכיר פעילים מרכזיים ברשת. אחרי שחרורו בערבות ששילם גיסו, איש מראשי ״המסגרת״ לא יצר עמו קשר. הוא ביקש לעזוב את מרוקו בכוחות עצמו, אך נכשל שכן המשטרה המשיכה לעקוב אחריו ומנעה את יציאתו ממרוקו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

פברואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728  
רשימת הנושאים באתר