פינת ההלכה – לפי חכמי מרוקו

מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך?   שלח מייל לכתובת: Yossef.Benhamo@gmail.com

פרשת "ויקהל"

הפטרה: "וישלח המלך"חוברת 5

כב' אדר א' תשע"ד

זמני החג

י"ם

ת"א

חיפה

כניסה

16:55

17:12

17:00

יציאה

18:08

18:10

18:10

ר"ת

18:49

18:46

18:44

הגיגים לפרשת השבוע

"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל… וביום השביעי יהיה לכם קדש" (שמות לה' א-ב)

מדוע מזכיר הכתוב "עדת", די היה לכתוב "ויקהל משה את כל בני ישראל" מבאר רבינו החיד"א ב"פני דוד" על פי מה שאמרו חז"ל (שבת פח.) על סמיכות הפסוקים: "ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב" (שמות לג' ו) "ומשה יקח את האהל" (שמות לג' ז), שבני ישראל הפסידו בחטא העגל את העדיים שזכו בהם במעמד הר סיני, ומשה זכה בכל העדיים הללו, וזה מה שנאמר "ומשה יקח את האהל" מלשון אור, שמשה לקח את כל האורות מעדיי ישראל. ואמרו המקובלים שמשה בענותנותו לא רצה לקחת אותם אליו לגמרי, אלא הם שמורים אצלו לטובת ישראל, ובכל שבת הוא מחזיר אותם לישראל, וזה המקור לנשמה היתירה שזוכים ישראל ביום השבת, ועל זה אנו אומרים בתפילה "ישמח משה במתנת חלקו" כלומר משה שמח בחלקו בלבד ואינו רוצה ליהנות ממה ששייך לאחרים. ועל זה מרמז הכתוב, "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל", "עדת" מלשון "עדי", כי משה קבץ כל עדיי ישראל שנאמר "ומשה יקח". אך נהג טובת עין בישראל ואמר להם שהדרך להחזיר אליהם את העדיים היא על ידי שמירת השבת, זה שאמר "אלה הדברים… וביום השביעי יהיה לכם קדש" שבזכות שמירת השבת תזכו בעדייכם שוב.

 

"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש" (שמות לה' ב)

ה"אור החיים" הקדוש מבאר את הפסוק מהסוף להתחלה ואומר שהתנאי לכך ש"ששת ימים תעשה מלאכה", כלומר שששת הימים יצליחו במלאכתם אשר הכינם ה' לעשות, הוא אם יתקיים "ביום השביעי יהיה לכם קדש", דהיינו שיקדשו את השבת, אבל אם לא ישמרו בני ישראל שבת לא יהיו ששת הימים, כי השבת היא הנפש וקיום העולם.

 

"ויבאו כל איש אשר נשאו לבו" (שמות לה' כא)

מבאר הרמב"ן שכוונת הכתוב היא שהחכמים העושים במלאכה הם אלו שבאו, כי לא מצאנו בכתוב שהוא מזכיר על המתנדבים את הביטוי "נשיאות לב" אלא הכתוב מזכיר אצלם רק את הביטוי "נדיבות". ומדוע מוגדר הרצון לעשות את המלאכה "נשיאות לב"? מתרץ הרמב"ן שבעצם לא היה בבני ישראל אף אחד ש"ידע" לעשות את המלאכה, לא היה בבני ישראל מי שלמד את המלאכות האלה ממורה ומלמד, ולא היה לאיש מהם נסיון במלאכה מהסוג הזה. אלא הם האמינו שהם מסוגלים לעשות את המלאכה וה' יעזור להם, בבחינת "ויגבה לבו בדרכי ה'" (דה"ב יז ו) הם באו לפני משה ואמרו לו "אנחנו נעשה כל אשר אדני דובר", זו הסיבה שהדבר מוגדר כ"נשיאות לב".

 

"ויבואו האנשים על הנשים" (שמות לה' כב)

ה"משך חכמה" מזכיר את תרגום אונקלוס שפירוש הכתוב הוא שהאנשים הביאו את התכשיטים בעודן על הנשים. ומדוע היה צריך להביא את התכשיטים בצורה זו? מתרץ ה"משך חכמה" על פי הדין שאם אדם מקצה דבר לצורך עבודה זרה הדבר אינו נאסר להדיוט אך הוא נאסר לגבוה, ועל הפסוק: "אלה אלהיך" הנאמר בחטא העגל אמרו חז"ל "מלמד שאיוו לעגלים הרבה" (ע"ז נג) כלומר בני ישראל התכוונו לעשות מהתכשיטים עוד עגלים בנוסף לעגל שעשו, ואם כך יוצא שהתכשיטים שלהם היו מוקצים לעבודה זרה ואז אסור היה לעשות מהם את המשכן. לכן הביאו האנשים את התכשיטים, בעודם על הנשים שעל התכשיטים האלו אין שום חשש של מוקצה לעבודה זרה, כי ידוע שהנשים לא הסכימו לתת את תכשיטיהן לצורך עשיית עגל, שכן כתוב "ויתפרקו" כלומר בעל כרחן

מעוניין לקבל את העלון ישירות לתיבת הדוא"ל שלך?   שלח מייל לכתובת: Yossef.Benhamo@gmail.com

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

פברואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728  
רשימת הנושאים באתר