מאז ומקדם – ג'ואן פיטרס

מאז ומקדם – ג'ואן פיטרס –

מקורות הסכסוך היהודי ערבי על ארץ ישראל

1 – פליט המזרח התיכון – מוכּרים ובלתי מוכּרים

החלקים המוספים בתצרֵףמאז ומקדם

עליזה: אין טעם לנסות… אי אפשר

להאמין בדברים בלתי־אפשריים.

 המלכה: הייתי אומרת שלא התאמנת

 הרבה. באמת, אירע לי שהאמנתי

בלא פחות משישה דברים בלתי אפשריים

לפני ארוחת־הבוקר.

עליזה בארץ־הפלאות ..

.כך המצפון הופך אותנו למוגי־לבב.

–         המלט

״ישראל קולטת את היהודים…. המדינות הערביות מצדן חייבות ליישב את הפלשתינאים שבקרבם ולפתור את בעיותיהם,, ערביי לבנון דרשו ב-1977 ״לחזור ולחלק את הפליטים הפלשתינאים בין כל המדינות הערביות… לכל אחת כפי יכולתה״.גלוי־וברור היה שההצהרה הלבנונית נבעה מטעמים מדיניים ולא דווקה הומאניטאריים: אש״ף תרם תרומה גדולה להפיכתה של לבנון ממגרש־משחקים בינלאומי לשדה־קרב המקיף את הארץ כולה. אולם רבת־משמעות היא העובדה שהדרישה הופנתה למדינות הערביות ולא לישראל. הנה כך הטילו ערבים את האחריות לפליטים, ולו גם לרגע קט, על העולם הערבי.

בכל־זאת הוסיפו סימנים להכרה חיצונית מחודשת בחילופי-אוכלוסים אלה במזרח התיכון להופיע בשלהי שנות ה־70, קרוב לשלושים שנה לאחר מעשה.

המומחה לענייני אוכלוסיה מאוניברסיטת־שיקאגו, פיליפ האוזר, לשעבר מנהל־המפקד של ארצות־הברית, שייצג את ארצות־הברית בוועדת־האוכלוסיה של האו״ם מ־1947 עד 1951, אמר בי1978 כי

חילופי־האוכלוסים בין ערבים יוצאים ויהודים נכנסים הם מציאות – נוצרו תקדימים. אשר לסירובם חסרי התקדים של הערבים לקבל פליטים ערביים – יש הרואים בזה אמצעי מכוון להשמדתה של ישראל. יציאת הערבים מישראל סמוך להקמתה עתידה היתה ליצור בתוך ארצות ערביות סביבה שבהן יש לפליטים הערבים גישה לתרבות ולשפה משותפת… מצב היסטורי יחיד־במינו, שהרי רוב אוכלוסיות הפליטים נדרשות לחיות בעולם תרבותי ולשוני חדש… לאור המצב בכללותו – ועכשיו אדבר לא מן הבחינה הדמוגרפית אלא מן הבחינה הפוליטית, המוכרת לי פחות – יהיה זה חבל מצד הערבים אם יתעקשו לקבל מישראל פיצוי, שלמעשה יהיה פיצוי כפול…

 יתר על כן, אולי משום שממשלת ישראל בחרה שלא להזדקק למעשה למשוואת הפליטים שלה, החלו הפליטים היהודים עצמם להתלכד לבסוף בגופים בלתי־תלויים: בכמה וכמה ארצות צצו ארגונים מעין אלה. גוף אחד בינלאומי מתקרא WOJAC – הסתדרות עולמית של יהודים מארצות ערביות – ובו משלחות משש־עשרה ארצות־מקלט של יהודים מארצות ערביות. הפליטים היהודים, שמעולם לא זוהו בבירור ולא נדונו די־הצורך בבמות עולמיות, החליטו להשיג הכרה, להסביר מדוע אינם יכולים לשוב לעולם לארצות־מוצאם, ולדרוש ״חוסר־פניות״.

דווקה כאשר הודיעה WOJAC על כינוס ועידת־הפתיחה שלה בפאריז פירסמו הערבים כמה מהזמנותיהם ליהודים ילידי הארצות הערביות ״לחזור״. היהודים דחו בבוז אותה מחווה של ״הכנסת אורחים״, וחיברו תשובה. הם מנו את ה״מצוקות״ שהיו מנת־חלקם בחברה הערבי־המוסלמית במסיבת־עתונאים שאותה כינסו כדי למסור את תשובתם השלילית על ההזמנה.

הערת המחברת :  בינואר 1976 פירסמה הסתדרות־הספרדים באמריקה, ״המייצגת למעלה מ־1.5 מיליון פליטים יהודים מארצות ערביות״, מודעה על עמוד שלם בניו יורק טיימס ובה ״דחתה״ את ה״הזמנה״ של ממשלת עיראק. תצלום של שתי גופות תלויות על גרדום, וסביבן קהל זועםילמראה, זוהה כ״תצלום של סוכנות־ידיעות: עיראקים מסתכלים בגופות של צבאח חיים (משמאל) ודוד חזקיאל, שניהם יהודים, המוקעים על הגרדום לאחר שנתלו בבגדאד״. מתחת לתצלום באה תשובתו של הארגון: ״ההזמנה מחית״.

 בי1981 עמדה ועדת־הפליטים של ארצות־הברית, שלא כדרכה בהרבה דו׳׳חות קודמים, על ״600,000 הפליטים היהודים שעקרו מארצות ערביות… לפני שלוש עשרות־שנים״. אולם עד שיצא הסקר הבא כבר נשללה אותה הכרה חשובה בצורה מופלאה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

פברואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728  
רשימת הנושאים באתר