סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

העיר סאלי שבמרוקו, הייתה אחת הקהילות היהודיות המפוארות ביותר וקורותיה מן המרתקות ביותר. שמה יצא והלך לפניה לתהילה, בזכות חכמי העיר ורבניה שנודעו לגדולות, כפי שהדבר יתבאר בס"ד בחיבורי.

לגדלות הקהילה ורבניה, נתוודענו על ידי מו"ר אבי רבי חיים מסעוד זצ"ל בנם של קדושים, שסיפר לי רבות על חכמי העיר, על קורותיה ועל מנהגיה, בפרט על משפחתנו משפחת אלקואה – אלנקוה ובעיקר על עטרת ראשינו הרב המלאך רפאל אלנקואה זצוק"ל, על מור זקנו רבי מסעוד אלנקאוה זצוק"ל ושאר החכמים. 

הערצת הצדיקים בסאלי

רבי אברהס אוריול (אוריור)

צדיק נערץ זה אמנם קבור בעיר דאד, אלא שבהיותו שד״ר מארץ ישראל, הגיע כנראה גם לסאלי ושם שהה תקופת מה, לכן סופר כי החדר בו התגורר, הפך למקום מפורסם אליו הגיעו חולים והתרפאו בזכות הצדיק. מסיבה זו כנראה, אנו מוצאים שיהודי סאלי נסעו לקברו בעיר דאד.

רבי אליעזר דאבילא

עליו סיפרנו בפרק חכמי סאלי, היה מהנערצים שבצדיקי מרוקו ומגדולי רבני סאלי.

על קברו משתטחים עד ימינו ורבים סיפורי הנפלאות סביבו. בכל שנה ציינו את יום הילולתו ועלו לציונו ברבאט.

רבי אפרים מאימראן

צדיק שהיה חי בסאלי ונפטר לפני כ־500 שנה. גולבין כתב כי נמצאה מצבתו בבית העלמין הישן בסאלי.

רבי דוד בן צאפת הלוי הקדמון

אודותיו דיברנו בפרק חכמי סאלי. טמון בבית העלמין הישן ולכבודו ערכו סעודת הילולא.

רבי חיים בן עטר הקדמון

על רבי חיים דובר בפרק חכמי סאלי. רבי חיים הזקן טמון בבית העלמין הישן. על קברו הרבו להשתטח וערכו לכבודו סעודת הילולא.

קבלה בידי אבותי, כך סיפר לי מו״ר אבי הי״ו, שהתפילה לפרנסה המופיעה בסוף תפילת יוה״כ בסידור ״זכור לאברהם״, נכתבה על ידו ולא ע״י אוהחה״ק כפי שנוטים לחשוב. סמך לדבר ניתן למצוא בכך שבראש התפילה כתוב שנכתבה ע״י רבי חיים בן עטר הזקן וזה היה כינויו של סבו זה של אוהחה״ק.

מחוץ למלאח, בסמוך לשער המלאח (״באב אל מלאה״), היתה סימטת רבי חיים בן עטר ובה חדר בו התגורר ושימש לו כמקום לימודים, בחדר זה השתמש גם נכדו אוהחה״ק. ליהודים לא נתנו להיכנס אלא רק להדליק נרות ליד המדרגות. ניתן היה לעלות עד המדריגה השביעית.

שומר היה יושב שם בפתח וכל שבוע היתה מגיעה אישה שהיתה מנקה את החדר ומדליקה את נרו.

רכי חייס םן עטר – אוהחזז״ק

עליו נכתוב בקונטריס ״עוטר אור״. זכה לתהילה עולמית ויום הילולתו ביום ט״ו בתמוז נערך משנת פטירתו – שנת התק״ג עד ימינו.

בכל שנה הולכת ומתעצמת ההילולא הנערכת בכל אתר ואתר ומזכירה את הילולתו של רשב״י

רבי חייס טולידאנו

המהרח״ט של סאלי, רבי חיים שנפטר בשנת התל״ג נחשב לצדיק גדול בעל מופתים. (א)

רכי יחיא חייס אסולין

הוא דודו של הרב יוסף אלמליח מסאלי. רבי יחיא הוא מחכמי סאלי אשר מסיבות לא ידועות הגיע לג׳דידה ושם נקבר. מקום קבורתו הפך למקום עליה לרגל והשתטחות לכל יהודי הסביבה עליהם הוא נערץ.

רבי יחיא רוימי

על רבי יחיא נקרא במקורות כאחד מצדיקי סאלי הקדומים. לא נודעו פרטים על חייו, על תאריך פטירתו ועל מקום קבורתו. קרוב לוודאי שנקבר בבית העלמין הישן בסאלי.

רבי יצחק קוריאט

מצדיקי סאלי הקדומים, לא נודעה שנת פטירתו. בפתח בית העלמין ניצבת קבורתו בחדר. על המצבה נכתב ״מצבת קבורת הרב הקדוש, המלומד בניסים כמוהר״ר יצחק קוריאט״.

סיפר לי מו״ר אבי זצ״ל שרבי רפאל אלנקאוה, נהג כל בוקר להשתטח על קברו, לפני שהלך לבית הדין ולבית המדרש.

מול קרמה (כעל התאנה)

היה חדר בסאלי הקרוי על שמו של צדיק נסתר ונעלם זה. יתכן ומדובר בצדיק שבמקנס הקרוי בשם זה וטמון ליד עץ תאנה בבית העלמין הישן שם. גם כאן יתכן שהצדיק שהה תקופת מה בסאלי ואת חדרו הפכו לחדר תפילות.

מסופר שהיו מביאים חולה והיו מורחים על גופו מיץ מפרי התאנה מהעץ שהיה בחצר.