סוד הפמוט-צאצאי אנו.ספ- ופורט-ב. כרמי

בתיה כרמי

סוד הפמוט

צאצאי האנוסים בספרד ובפורטוגל מחפשים את זהותם היהודית.

הפרקים שלפניכם, הם לקט ראיונות עם אנשים שחקרו ונפגשו עם צאצאי האנוסים מספרד ומפורטוגל. דיווחיהם מגלים מנהגים מיוחדים, המאפיינים את האנוסים. התמונות האותנטיות, מגלות מעבר מחיי רוח-יהודיים עשירים, לקיום מצוות יהדות בסיסיות במסתרים.סוד הפמוט - אפיית החלות בערב שבת

הפרקים נכתבו בתמציתיות, כך שכל קורא יבין, מה היה לפני הגירוש ומה היו השלכות הגירוש והאינקוויזיציה ולסיכום – סגירת המעגל והתחדשות החיים היהודיים בספרד כיום

שיקום הרובע היהודי בעקבות האנוסים בפורטוגל.

(סוכות תשנ״א)

משלחת פולקלור עירונית של הרצליה שיצאה לפורטוגל, יצרה קשרים עם ערים בהן קיימות קהילות של צאצאי היהודים האנוסים. בעיר קסטלו דה ויד הסמוכה לגבול ספרד, הביעו רצון לשקם את הרובע היהודי ובית-הכנסת העתיק. בהרצליה החליטו לנצל את ההזדמנות וליצור את הקשר. כך נולד הרעיון לשלוח משלחת נוספת. ביה״ס התיכון המקיף נבחר לתפקיד.

ל-15 התלמידים שנבחרו, התלוו, נציג מטעם עיריית הרצליה, מר אהרון זר, הגב׳ מיכל אורן, חוקרת היסטוריה ממכון ״יד בן צבי״ בירושלים שהייתה ממונה על נושא החפירות, מנהל התיכון מר יצחק בר-לב והמורה מלי פז.

מצויידים בארבעת המינים ובאביזרי בנייה וקישוט, יצאו חברי המשלחת, לקראת חג הסוכות לפורטוגל.

על הנסיעה, החוויות והפעילות שנעשתה שם, שמענו מהמורה מלי פז – עמוד הקלון, אשר בכיכר העיר ״קסטלו דה-ויד״ – בפורטוגל, היה עד למחזה מיוחד במינו. לא עוד יהודים מועלים על מוקד ומוקעים קבל עם ועדה – אלא קבלת פנים נרגשת ולבבית, לקבוצת נערים ונערות ישראלים, תלמידי כתות יא׳ בתיכון המקיף קרית חינוך בהרצליה. במסגרת האירועים ״ספרד 92׳׳, למלאות 500 שנה לגירוש ספרד ופורטוגל – ולאחר שנשיא פורטוגל, מריו סוארש, התנצל ברשתות הטלוויזיה בפני היהודים על פעולותיה המבישות של האינקוויזיציה, החלו בפעולות לאיתורה של יהדות פורטוגל. בעיירה הקטנה קסטלו דה־ויד, קיים רובע יהודי גדול ויפה ובו 1200 בתים. לפני כשנתיים, נתגלו, באופן מקרי, בית הכנסת וארון הקודש שבו – והמקום הוכרז כאתר חפירות.

באישור משרד הארכיאולוגיה הפורטוגזי, הצטרפו תלמידי המשלחת מהרצליה, לחפירות אלו. אחת הפעולות הראשונות של הנערים הייתה, לתת למבנה בית-הכנסת, צביון יהודי ולהדגיש את קדושת המקום.

לצד הציון ״סינגוגה״  SINAGOGA – כתבנו שלט מאיר עיניים בעברית ״בית-כנסת״. מעל ארון הקודש, נתלתה הכתובת ־ ״שיוויתי ח׳ לנגדי תמיד״. הכנו כיפות, שהונחו במקום בולט לעין בבית-הכנסת ובגומחה המיוחדת לכך, הוצבו פמוטים ונרות.

תושבי העיירה, שהם כולם נוצרים קתולים אדוקים, פתחו את בתיהם ואת לבותיהם בפני הנערים והנערות הישראלים, ששהו שם כשבועיים ימים. הביקור נערך בתקופת חג הסוכות. נבנתה סוכה נאה ומקושטת על מרפסת בית המלון הגדול של העיר. הנערים הזמינו את מארחיהם אל הסוכה. בערב חגיגי ומרגש, למדו הפורטוגזים מעט על מנהגי חג הסוכות שלנו – הכירו את ארבעת המינים ושמעו, מדוע מצווים אנו לשבת בסוכות. הערב הסתיים בשירי חג ובשירים ישראלים.

בערב שבת, הדליקה כל בת בבית מארחיה, נרות-שבת, שהביאה מהארץ והסבירה את משמעות המצווה. להפתעתן של כמה בנות – ענו המארחים הקתולים ״אמן״ אחרי הברכה. בהזדמנות זו למדנו לדעת, שבבתים רבים קיימת גומחה מיוחדת, המכוסה בווילון או סגורה בדלתות עץ קטנות, בה נוהגים בני המקום, מסיבות בלתי ברורות להם, להדליק נרות ביום שישי ולסגור עליהם. האם אפשר לראות בזה שריד למנהגם של היהודים שנאנסו להמיר את דתם ושהשתדלו לשמור בסתר את יהדותם ?

מנהג מיוחד יש לבני המקום – בערב חג הפסחא מקיפים תושבי העיירה את עירם בתהלוכה, כשהם מובילים כבשים ומצלצלים בפעמונים. הכבשים נשחטים ועולים על שולחן סעודת החג שלהם באותו ערב. האם אפשר להתעלם מן הקשר בין מנהג זה ובין קרבן הפסח שלנו ?

 שרידי היהדות צצים ועולים בעיר זו שכל תושביה, מכריזים על עצמם כקתולים מאז ומעולם. כולם, פרט לאדם אחד, בעל חנות לממכר תכשיטים וכלי כסף – מר קוניה שמו, שמספר לכולם, שאחד מאבות אבותיו היה יהודי. אותו מר קוניה התלווה אלינו למשך שעות ארוכות. בכל עתות הפנאי שלו, סייר עמנו והביא אותנו לכל פינה ברובע היהודי, הג׳ודריה.

בסיורנו ברובע היהודי, אי אפשר היה להתעלם מן העובדה, שנעשו נסיונות לטשטש ולהעלים את המזוזות בפתחי הבתים. סימנים רבים של חורים, שפעם, לפני 500 שנה, שמשו לקביעת המזוזות, סימנים של איזמל שעקר מזוזות מן הפתחים, שיוף שנעשה לצורך הסתרת החריץ בו נקבעה המזוזה ועוד ועוד.

חריטות חפוזות של צלבים על פתחי הבתים – כדי להוכיח לעינו של הבולש מטעם האינקוויזיציה ־ שכאן גר נוצרי. כל זה מתאר ומנציח את הטרגדיה של יהדות ספרד ופורטוגל.

כפי שנאמר, היום כל תושבי העיר קסטלו דה-ויד, הם קתולים ואינם מודים ואינם מודעים לעובדה, שחלק מהם שייך ל״נוצרים החדשים״, כפי שהם מכנים את האנוסים. אך אם נעמיק ונתרחק מהגבול הספרדי ומצפורניהם של שלוחי האינקוויזיציה, נגיע לעיר קטנה – בלמונטה, בה התרחש אירוע מפתיע ומרגש. מספר משפחות שחיו במשך מאות בשנים כנוצריות ־ אך תוך ידיעה כי הן שייכות ל״נוצרים החדשים״ החליטו לפני מספר שנים, לחזור לחיק היהדות. מספרן של אותן משפחות הלך וגדל וכיום מונה הקהילה היהודית, שחבריה עברו גיור כהלכה, כ-60 איש. נשיא הקהילה ביקר מספר פעמים בארץ והוא אף דובר עברית.

הנערים והנערות מהרצליה, התארחו בבתי התושבים ויצרו קשרים יפים וחמים עם הנוער המקומי.

אם יזדמן אורח ישראלי, לעיר הקטנה קסטלו דה-ויד, ויראה צעירים רוקדים במרץ ״ושאבתם מים בששון״ או ״יש לנו תייש״.״, או ישמע שירים ישראלים – ״הבאנו שלום עליכם״ ו״הבה נגילה״ ־ אל יתפלא ! זהו חותמם של ילדי כתות י״א מהתיכון המקיף קרית חינוך בהרצליה.

קשה הייתה הפרידה. נחלי דמע ניגרו, גם מעיני האורחים וגם מעיני המארחים.

אנו מקווים כי בקרוב נארח גם אנו את ידידינו החדשים, בני קסטלו דה־ויד.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
פברואר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728  
רשימת הנושאים באתר