ברית מס 23 מבט על קהילת ואזאן-גבריאל אלבו-דן אלבו

ברית מספר 23

ברית – מספר 23

מבט על קהילת ואזאן

כתב עת של יהודי מרוקו

בעריכת אשר כנפו

גבריאל אלבו

דן אלבו

קהילת אסז'ן ־ הקהילה המכוננת של קהילת ואזאן, במאה הי"ח.

La communautte d'Asjen au xviiie siecle

ד. ירידת מעמדה של איזאזין לאחר קרב שלושת המלכים.

לאחר קרב שלושת המלכים.ב 1578 סבסטיין מלכה הצעיר של פורטוגל אסף צבא נוצרי של שבע עשרה אלף איש [יש סוברים עשרים אלף] במטרה לכבוש את מרוקו ב 24 ביוני מפליג הצבא הפורטוגלי מנמל ליסבון לעבר נמל ארזילה מאחז פורטוגזי מבוצר בחופה הצפוני של מרוקו. צבא פורטוגל חודר לתוך פנים הארץ בתנועה דרומה במטרה לפגוש את צבאו של אוייבו מולאי עבד אל מאליק. הקרב מתרחש ב 4 באוגוסט בסמוך לנהר וואד אל מחזן. בקרב נפלו המלך הפורטוגזי סבסטיאן, ובן בריתו הסולטאן המודח מוחמד אל מוטאקיל והסולטאן בפועל של הממלכה השריפית מולאי עבד אל מאליק.

בעקבות תבוסת הפורטוגוזים וסילוקם מצפון מרוקו, יוקרתה ומעמדה האיסטרטגי של איזאזין נפגעו. במשך 163 שנים איזאזין היתה על תקן קן ההגנה האחרון – העיר המבוצרת האחרונה שהפרידה בין הפולשים הפורטוגזים השוכנים בקסאר אל כביר ופאס ומרקש בירות הממלכה לסירוגין. למרות עושרה החקלאי פוריות אדמותיה ומקורות המים השופעים סביבה, אסג׳ן ירדה ממעמדה בגלל אובדן תפקידה ההיסטורי בהגנת צפון הממלכה מפני הנוצרים. משנוצחו הפורטוגזים על ידי צבאו של אל מנסור בקרב שלושת המלכים, בשנת 1578, פסק הצורך להחזיק חיל מצב במקום, ובטל הצורך בבעלי מלאכה לטיפול בתחזוקה השוטפת של הצבא על חימושו ואביזריו השונים. הקשר האינטימי בין המושלים של אסז׳ן לדורותיהם לבית המלוכה בפאס שהתבטא בנישואין דו צדדיים, דעך עם הזמן.

לאחר הכיבוש הספרדי של טנג׳יר, לאראש וארזילה, מעמדה של אסז׳ן התחזק מחדש, אך עם סילוק הספרדים מאחיזתם בחופיה הצפוניים של מרוקו ע״י מולאי איסמאעיל בשלהי המאה הי״ז, אסזן איבדה מחדש את מעמדה ודעכה. ללא תפקידה האסטרטגי כמחסום בפני פלישה נוצרית ללב הממלכה, אסז׳ן ירדה לדרגת עיר ספר חקלאית נטולת חשיבות פוליטית, הנותנת שירותי מלאכה ומסחר לכפרים סביבה. ירידה דומה פקדה גם את ששאוון.

תבוסת הפורטוגזים צויינה ונחגגה כפורים שני, פורים של לוס קריסטייאנוס  Purim de los cristianos] על ידי קהילות היהודיות בצפון מרוקו בא׳ באלול מידי שנה. האימה שחשו המגורשים מאפשרות שהנוצרים ינצחו ויהפכו אדוני הארץ, החשש מחידוש רדיפות האינקביזיציה כלפיהם בארץ המקלט החדשה, ועצם השמחה לאידם על תבוסתם עומדים ביסוד המנהג. בקרב צאצאי יהודי אסז׳ן שחוו מקרוב את אימי קרב שלושת המלכים שהתקיים קילומטרים ספורים מיישובם [יהודי אסז׳ן היו הקרובים ביותר לזירת הקרב ההיסטורי הזה] ואת תחושת ההצלה בעקבות תבוסת הפורטגזים, ראש חודש אלול נחגג בהילולה על קברו של ר׳ עמרם בן דיוואן. נוסף על ל׳׳ג בעומר ו־ ט׳׳ו באב יום ההילולה לציון הסתלקות ר׳ עמרם בן דיוואן. קיומה של מסורת זו בקרב [חלק מ] צאצאי יהודי אסז׳ן במאה העשרים, מלמד שיהודים מגורשים דוברי ספרדית חיו באסז׳ן לפני 1578, גם אם הנוכחות היהודית במקום הייתה קטנה מאלקצר שבה התרכזו רבים ממנהגי המגורשים בדור הראשון לגירוש.

ה. נטישת אסז׳ן על ידי היהודים ומעבר לואזאן

בשנת 1780 נוסדה קהילה יהודית בואזאן. במקביל באותן שנים, אסז'ן עיר המבצר הקדומה גוועה וננטשה. עליית מעמדה ושגשוגה הכלכלי של העיר ה״קדושה" ואזאן הסמוכה, בזכות הזאוויאה רבת העוצמה שפעלה בואזאן, והשפעתה על חצר המלוכה בפאס, הפכו אותה לאבן שואבת לסוחרים ואומנים מצפון מרוקו בכלל ומאסז'ן העיר הבניימינית הסמוכה בפרט. כבכלים שלובים ככל שואזאן ששגשגה אסז׳ן גוועה. הקהילה היהודית ההיסטורית של אסז׳ן שמנתה כמאתיים נפש [כחמישים משפחות] עזבה את מקום מושבה ההיסטורי בהדרגה ועברה לואזאן המשגשגת. הגירה זו הושלמה בשנת 1812. קהילה זו מלאה תפקיד מכריע בייסודה של קהילה חדשה בואזאן, שמשכה מהגרים גם מתיטוון, טנג׳יר, לאראש, מקנס ופאס. תולדות קהילת ואזאן ואסז׳ן קשורים בעבותות מארבע סיבות:

בית העלמין של קהילת אסז׳ן מהווה חוליית חיבור ראשונה בין שתי הקהילות. לאחר שקהילת אסז׳ן פסקה להתקיים, המשיך בית העלמין המפורסם שלה, שבו קבור ר׳ עמרם בן דיוואן והשד׳ר ר׳ דוד הכהן, לשמש את קהילת ואזאן החדשה עד להתפזרותה. קהילת ואזאן ירשה את קהילת אסז׳ן בבעלות על בית העלמין. שתי הקהילות שחיו זו אחר זו מבחינה כרונולוגית, עשו שימוש באותו בית העלמין ברצף כרונולוגי שנמשך למעלה מארבע מאות שנים, מאמצע המאה השש עשרה [1550 לערך] ועד שלהי המאה העשרים [1970]. לעובדה שהמהגרים מיתר הקהילות שהתיישבו בואזאן קברו את מתיהם בבית העלמין באסז׳ן, הפכה אותם אט אט לבעלי זיקה רגשית לבית העלמין ולהיסטוריה של קהילת אסג׳ן שלה היה שייך.

חוליית החיבור השניה בין שתי הקהילות זו שהתפזרה באסז׳ן וזו שנוסדה ונולדה לאחריה בואזאן- היא, קבלת מעמדו של ר׳ עמרם בן דיוואן כצדיק של הקהילה, הצדיק שאליו פונים בתפילה ולהצלה. כבמרוץ שליחים קהילת ואזאן קבלה לידה את ההילולה של רבי עמרם מהקהילה שפסקה להתקיים, המשיכה לשאת בעול שימור וטיפוח המיתוס של רבי עמרם בן דיוואן ובארגון ההילולה השנתית לכבודו. בשל כך, החל מהמאה הי״ט קבר הצדיק ר׳ עמרם בן דיוואן זוהה עמה, למרות תשעת הקילומטרים המפרידים בין ואזאן ואסז׳ן. ולמרות שר׳ עמרם בן דיוואן שהה בביקורו הראשון באסז׳ן ונפטר באסז׳ן כשבואזאן טרם נוסדה קהילה יהודית מאורגנת. קהילת ואזאן הפכה בפועל לפטרונית של ההילולה של ר׳ עמרם בן דיוואן על כל ההשלכות הכלכליות, החברתיות והיוקרתיות של מפעל זה.

חולית החיבור השלשית היא השפעתם המכרעת של יוצאי אסז'ן על עיצובה העתידי של קהילת ואזאן. קהילת אסז׳ן הפסיקה להתקיים במתכונתה ההיסטורית בשלהי המאה הי״ח, אנשיה עברו לואזאן en bloc והשתתפו בייסוד הקהילה החדשה בואזאן, עם יהודים נוספים מתיטוואן טנג׳יר לאראש ומהגרים חדשים ממקנס ופאס. מימיה הראשונים בני קהילת אסז׳ן הפכו לרוב מספרי בקרב קבוצת המייסדים, לכוח המניע ולעמוד השדרה הדמוגראפי שעליו נבנתה הקהילה החדשה בואזאן. ניתן להעריך שהשפעת יהודי אסז׳ן על עיצוב הקהילה העוברית בואזאן היתה מכרעת. חולית החיבור הרביעית היא אימוץ ההיסטוריה של קהילת אסז׳ן על ידי קהילת ואזאן.

הצטרפותם הקולקטיבית של יהודי אסז׳ן לקהילה העוברית בואזאן ועובדת היותם בעלי היסטוריה משותפת הפכה אותם בחלוף השנים לנושאי הזיכרון הקולקטיבי של קהילת ואזאן. הנרטיב ההיסטורי שלהם הפך לדומיננטי, במסורות בעל פה של קהילת ואזאן. על פי נרטיב זה, ההיסטוריה של קהילת אסז׳ן וקהילת ואזאן מרותכת למקשה אחת ומסופרת ללא הפרד. נרטיב זה אומץ על ידי כלל בני קהילת ואזאן בסופו של דבר. גם על אלה שהיגרו אליה מתיטוון, ששאוון, קסאר אל כביר, מקנס ופאס שהוו את רוב מניינה של הקהילה ובאופן זניח גם מערים אחרות כגון: תאזה [משפחת הדיין הרב דוד גיגי ובנו ר׳ יעקב בן גיגי], דמנת [משפחת דהן] מוגדור, [משפחת אלגרבלי ומשפחת בן שושן] או מתפיללת [משפחת עבו]. בני קהילת ואזאן בלא הבדל קהילת מוצא ספחו לעצמם את עברה של קהילת אסז׳ן, אמצו את ההיסטוריה שלה, את המיתוסים, הסיפורים והמסורות הקשורים בתולדותיה ובסיפורי הנסים של הצדיק ר׳ עמרם בן דיוואן. גם אלה שבאו ממקומות אחרים, הפכו למוסרים ולמספרים של אותן מסורות לבניהם אחריהם, כאילו אבות אבותיהם מאז ומתמיד היו חלק בלתי נפרד מאותם אירועים וחוו אותם ממש על בשרם. בפועל לא ניתן לנתק בין תולדות שתי הקהילות, ולא ניתן לדון בקהילת ואזאן, בלא לעסוק תחילה, כפי שניסינו לעשות כאן, בתולדות קהילת אסז׳ן. תולדות קהילת אסז׳ן הם בחינת פרק מבוא לתולדות קהילת ואזאן, ובסיס הכרחי למחקר יסודי תולדותיה.

סוף המאמר

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

מרץ 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר