Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון

פאס וערים אחרות

אלף שנות יצירה

עורכים :

משה בר/אשר

משה עמאר

שמעון שרביט

הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.

להלן תעודה מספר 689 מתוך ספרו של רבי עובדיה זצוק"ל כרך 2 בערבית יהודית ובתרגום לעברית

689

דו״ח שנמסר לידי ממר יוסף אצאייג ביום כ״ג שבט תשכ״א (8.2.61) שנלקח למשטרה בעיר פאס אחרי שטבעה אונית ארבעים־ושמונה העולים שהפליגו ממרוקו לספרד.

נהאר לארבע פסאעא תסעוד ונץ פלבלאד פאם, כונת גאייז ופידי 4 דלבראוואת די מושב זקינים ראני וואחד לאסורטי קבדני ועבאני לכומיסארייא 2 ראגדיסמאן פפאס קאלולי דיאלאם האד לבראוואת קולתלהום די מושב זקינים, מן סאעא בדאוו עלייא בדרב בלבונייא וטרס ורכל חתא סהטוני ובקאוו עלייא בלבחת ודרב התא לסאעא תנאס ונץ והבטתי לסילול מנאיין הבטוני לסילול זא וואחד לפוליס זווללי סמטא ותקאסר ולבירי ולמאגאנא ולחוואיז די ענדי כאמלין ודכלגי לפוליס לסילול ובקא יעטיני ברכל ולבונייא וטרס לחסבא די נץ סאעא וכא יקולי אילא נבכי יעאוודלי דרב אכור חתא טיחת פלארד וכללאווני פסילול חתא לסתתא דלעסייא ורזעו טלעוני וקאלולי תקולנא פאיין בא תנזמאעו עלא למסייא דלארץ בקאוו יקרתני קולתלהום וואלו מנוראהא עבאווני לפיזי יסמו טרוואזים בריגאד כרימיניל והבטוני לוואהד לכאף וראוולי לחוואיז דלמות באס נקול סי האזא דלגדוב עלא סי וואחד קולתלהום מא פבאלי חתא חאזא, טלעוני ונזמאעו עלייא 12 ביהום וואחד סדלי פמי בוואחד סאן דסוף וואחד זאדמלי פוק חלקי בסבאט חתא ברזולי עינייא וואחד פוק כרסי 3 קאבדינלי רזלייא עמלולי רזלייא פוואחד סלייא ולוכרין כא ידרבוני בלערק התא ראווני בלי מא בקאתם פייא רוח וקאלולי נוקף מא קדרתס נוקף ברזלייא מנפוכין בדרב בדאוו כא יסייבוני וואחד לוואחד ומנוראהא זא לענדי וקאלי תקול אוו נזבד לפרדי קולתלו מא ענדי חתא חאזא מא בקול ועמללי לפרדי מנור ודני וקאללי אס תקול אוו נדרב קולתלו גיר דרב ובקא עלייא בלבונייא פזוף ופלחם דיאלי כאמל ופדדא עטאני בונייא לפם טייחלי 2 דסננאת ובקית 3 דסאעאת תמא ומנוראהא רכבוני פוואחד טאבסי ורדוני לכומיסארייא פאס בונת ובקאוו פייא פלבחת חתא תכון 12 דליל וקאלי ראחנא מאסיין נטלקוך קולתלהום עטיווני דוד לחוויזאת קאלי מאזאל הבאת הנא בקית כא נבכי וכא נרגב וקאלו וואלו, באית תמא וגדא קייאל נהאר קאמל כא יזי לפוליס יכררז סי מסלם כא יעטיני בלבונייא ורכל וטרס ועאד ימסי ובקית תמא תכון 3 דלעסייא וזאוו טלעוני לבירו אכור וכא ירזעו יבחתוני וואחד בוואחד באס נקולהום אס כא נקראוו וואס כא נטלבו עלא סלטאן וואס קרינא עלא לפאפור די גרק וקולתלו יא סידי כא נטלבו עלא סלטאן דייאלנא דלמארוק ועלא לחכומא באס יכון סאלאם ולהנא וואס כא יקולנא רבי דייאלנא פצלא וכא נרגבהום באס יכיללווני גיר נגלס וואנא כא נרפע וכא נמות ומא זברתס למות ומנוראהא עמלולי עינייא פלבולא דדאוו וקאלולי באס נקולהום פאיין גווזת זמעא כלהא התא לסאעא באס קבדוני ומנוראהא מא בקיתס נסוף בעינייא וטיחת כא נרפע ומא בקית נסמע בודנייא ומא כללאוו פייא וואלו באס נכדם עלא 7 דנפוס פדאר ועאד טלקוני פנהאד לכמיס פליל פסאעא תמנייא ונץ דליל.

זה מה שספר יוסף אצייגי שלקחו אותו לחקירה במשטרה בעיר פאס אחרי שנטבעה האוניה בין מארוקו לספרד עם 48 עולים.

קהלת צפרו תרגום תעודה מס 689

יום רביעי בשעה 9 וחצי כשהייתי עובר ברחוב בשכונת היהודים ובידי 4 הזמנות של חברת מושב זקנים בצפרו, לחלקם למוזמנים, פגש בי שוטר ולקחני למשטרה מחלקה ב׳ ארונדיסמא בעיר פאם, שאלוני מה ענין המכתבים הללו, עניתי הזמנות מחברת מושב זקנים לחלקם. מיד התחילו להכות באגרוף וסטירות על לחיי וגם בעיטות ברגלים לא היו חסרים, עד שהתעייפתי, ואחרי זה התחילו בחקירות עם בעיטות וסטירות עד שעה 12. הכניסוני לצינוק ושוב פעם הכאות באכזריות נוראה. משך שעה והצי. והזהירוני שלא לבכות ואם לא כן יוסיפו במכות. מרוב ההכאות נפלתי על הרצפה, הלכו להם עד שעה 6 בערב שהעלוני ובקשוני להגיד להם כתובות איפה נאספים על ההעפלה לארץ ישראל. ואחרי תשובתי השלילית לקחוני ל״פיזי״ טרוואזים בריגאד כרמיניל, הורידוני לאיזה מרתף, והראוני מה מוכן לי אם אני לא אגיד מה שהוא גם אם זה שקר על מי שהוא. כשעניתי שאני לא יודע כלום. העלוני 12 שוטרים התאספו עלי והטילוני על הרצפה. אחד סגר את פי בסודר. ואחד נתן את רגלו על צוארי עם נעליו, עד שעיני עמדו לצאת. אחד ישב על כסא ושלשה הרימו את רגלי והכניסום בתוך כסא והאחרים התחילו להכות בשוט עשוי מעור. וצוו עלי לעמוד, וכשלא יכולתי למלאת מבוקשם יען שרגלי היו נפוחות התחילו לדחפני מאחד לשני. ואח״ך בא אחד וצוד. עלי להגיד. ואם לאו הוציא אקדח ושם אותו נגד ראשי וצוה עלי להגיד ואם לאו ישים אצבעו על ההדק. לא היה בידי אלא לענות ״תוכל להוציא את הכדור ושוב התחילו להכות באגרוף על החזה. וכאשר חרה לו שאני שותק הכה באגרוף על פה והפיל שתי שניים, אחרי שלש שעות הסעוני במכונית אל בנין המשטרה והתחילו שוב בחקירה עד 12 בלילה, ובשרוני שם שעומדים לשחרר אותי. אך נמלכו בדעתם והנהוני עד למחרת בערב יושב בין האסירים וכל פעם שיורד שוטר לקהת איזה אסיר לא חסך מהכאות ובעיטות. ובשעה שלש חזרו על החקירה כגון מה אנחנו עושים בבית הכנסת י אם אנחנו מברכים המלך ? מה אמרנו על האניה שטבעה  מה הרב אומר בנאומו בבית הכנסת ? ועוד ועוד. ואני באחת שלא אומרים שום דבר נגד הממשלה ומברכים המלך ופמלייתו על השלום והשלוה. התחננתי להם שיתנו לי לשבת כי לא יכולתי לעמוד, ולא הטו אזנם, לבסוף צוו עלי להגיד מה עשיתי במשך השבוע עד שנפלתי בידם, אחרי ששמו מנורת השמל נגד עיני קבלתי סחרחורת, חשך מאור עיני ונחרשתי באוזני, התעלפתי ונפלתי לרצפה, ולא שחררו אותי רק עד יום חמישי בשעה 8.30 בלילה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

מרץ 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר