עליית הנוער ותנועת שרל נטר-י.שרביט

תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.   

סיפורה של תנועת " שרל נטר " אינו רק סיפור של תנועת נוער. הוא סיפור של מסד יסודי שעליו כוננה פעילות חינוכית חברתית ופעילות ציונית כללית ודתית – ארוכת טווח ורבת השלכות.

זוהי תנועה שעמדה אל מול שלטון חסות צרפתי – פרוטקטורט – במידה רבה אנטי ציוני, ואל מול לאומיות מרוקאית עוינת – שהיוו אקלים בלתי נוח לפעילותה, שהתבצעה לכן במקרים רבים בחשאיות, ובחסות מעטה רשמי.פול דהאן

קבוצה בת כשלושים חברים הייתה צועדת בכל יום ראשון לעבר חווה זו. בחווה זו היו חווים בני הנוער את חוויות העבודה והחקלאית.

סם אביטבול, שעמד בראש קבוצת " טרומפלדור ", פעל בעיקר במללאח, ושאף " לתת ביטוי ליכולות ולרגשות של ילדי המללאח, ולפתח את הכוחות הגנוזים בהם. ונמצאה סוף סוף לנוער עזוב ומיואש זה מסגרת ".

בתום כשנתיים החלו בני " טרומפלדור " לפקוד את הסניף של שרל נטר, תוך תחושת שייכות. ההישג החשוב שזוקף סם אביטבול לשרל נטר הוא ההתקרבות של ההורים לתנועה, כך שעשייה חינוכית זו לא הייתה כרוכה במשבר בין דורי, אלא התקיימה תוך אווירה של אמון הדדי.

אין צורך לומר כי הודגשה ההכנה לקראת עלייה ארצה, לרבות הכשרה מקצועית. קבוצה של חברי " טרומפלדור " נשלחה למרסיי ללמוד ימאות. כל חברי הקבוצה הזו עלו לימים ארצה, התתגייסו לחיל הים וחלקם אף הגיעו לקצונה.

בתחום ההעפלה פעל סם אביטבול בעיקר בשלב הראשון של ההעפלה לארץ ישראל, בשנים 1945 – 1948, כמפקד מקומי.

הקשר הראשון עם הארץ נוצר למעשה כשהגיעו למרוקו שליחי המוסד, וגאל כהן ואפרים בן חיים בשנת 1943. עם זאת סובר סם אביטבול כי " הנוער היהודי בצפון אפריקה היה מוכן נפשית ורוחנית לעלייה לארץ עוד בטרם בוא השליחים.

בצפון אפריקה היו קיימים ארגונים שונים בעלי נטיות שונות, דוגמת תנועת הנוער העברית שרל נטר, שמטרתה הייתה הכנת הנוער לעלייה ; " מגן דוד " שהיה עליה להכין מורים להפצת השפה העברית ברחבי מרוקו : תנועת " הצופים " העברית " ביל"ו ".תנועת בוגרי בית הספר התיכוניים – אליאנס – ; התנועות " חובבי ציון ", " אם הבנים ", " בן יהודה ", קבוצת " טרומפלדור ", " מקס נורדאו " ואחרות.

בתקופה זו פעלה הפדרציה הציונית במרוקו תחת חסותה של הפדרציה הציונית בצרפת, בוראשה עמדו פול קלאמארו ואלפונסו צבע, עו"ד שלמה כגן, עו"ד פרוספר כהן, דניאל לוי וש"ד לוי. האחרון היה אישיות בולטת במפעלים רבים. הוא הקים את החוגים ללימודי עברית " מגן דוד " בקזבלנקה, והיה נשיא אגודות שונות ציוניות ויהודיות.

אפרים בן חיים ויגאל כהן הגיען לצפון אפריקה בכסות של קצינים צרפתים, ועמלו על הכנת תשתית כוחות מקומיים. ב – 13.1.1947 הקים אפרים בן חיים מחנה הכשרה ברוויגו אשר באלג'יראיה. לשם הגיעו סם אביטבול ואלי אוחיון.

במשך חודש הם התאמנו בשימוש בנשק ובמקל ונערכו להדריך אחרים. בתום האימונים חזרו לקזבלנקה, סם אביטבול כמפקד מרוקו לענייני הגנה ועלייה ואלי אוחיון כסגנו. משימתם הייתה לארגן קבוצות הגנה בכל מרוקו ולהכין גרעינים להעפלה.

עוד באותה שנה נקרא סם אביטבול לליון סאטוניי בצרפת, לקורס הגנה מתקדם. הקורס התקיים באחת הטירות העתיקות והיפות ביותר ובחסותו של אברהם פולונסקי ( פול ), ראש ההגנה באירופה ובצפון אפריקה.

מפקד הקורס היה עמנואל נשרי, והוא קיים מערך אימונים מפרך מהבוקר עד לשעות המאוחרות של הלילה. האימונים הודרכו על ידי חברי ההגנה שבאו מהארץ במסגרת פעילות ההגנה באירופה, וכללו אימוני כושר, הליכה של 30-40 קילומטרים ביום, ג'ודו, אומגה וכמובן אימוני נשק. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

מרץ 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר