Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון-סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

יגאל בן־נון

סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

מבצע ״בזק״ זכה לביקורת בקרב שליחי ״המסגרת״ ומתנדביה. מפקד שלוחת מקהלה גד שחר הסתייג מן הכרוז ומתוכנו וראה בו מעשה הרפתקני ויהיר מצד גתמון דבר שלא הוסיף דבר לא ליהדות מרוקו ולא למבצע העלייה: ״מבצע בזק נועד להעניק זריקת עידוד לפעילים בשטח ולא שירת כלל את יהודי מרוקו״. אך התגובה החריפה ביותר באה ממפקד שלוחת גסטון אדגר גדז׳ שראה בהפצת הכרוזים סכנה שמטרתה התגרות ותגרור תגובה חריפה מצד השלטונות נגד הקהילה, ואז יגבר רצון היהודים לעזוב את מרוקו. לדברי גדז׳, פרסום הכרוז היה חלק ממדיניות הרפתקנית שהנהיג גתמון מאז הגיע למרוקו, מדיניות שהייתה מנוגדת לזו של קודמיו הזהירים.

בהשפעת פרשה זו ניתק ראש הדז' את קשריו עם גתמון, סירב להיפגש עמו ופירק למעשה את שלוחת גסטון שסיפקה כוח אדם למבצעי ההברחה. גדז', שדאג להפריד בין הסכסוך של ראשי השלוחה עם גתמון ובין הקשרים עם ״המסגרת״, דיווח על מעשי גתמון לחברי הנהלת הדז׳ אמיל סבן והרב אברהם חזן ויצר קשר עם נשיא הדז׳ הקודם אלפונסו סבאח בישראל. זה בא לפריס ונפגש עם גרזי, עם שלמה יחזקאלי, שהיה קצין המבצעים במטה בפריס, ועם עוד נציג בכיר של המוסד.

 בפגישה זו העלה גדז׳ את טענותיו כלפי גתמון ואת הסכנות המאיימות על יהדות מרוקו ועל פעילות ״המסגרת״ בגלל מעשיו של גתמון. הד לעמדת גדז׳ כלפי מעשיו של גתמון נמצא בספרו של יוסף שרביט שכותב: ״בשלב מאוחר יותר הסתייג אדגר גדז׳ משליח ארץ ישראלי שנקט עמדה אחרת והעדיף דווקא לחולל מהומה גדולה ולחשוף יותר מנהיגים יהודים למעצרים של כוחות הביטחון המרוקנים, בהנחה שסכסוך עם מרוקו ייטיב עם העלייה החפוזה״.

            כרמית גתמון מציינת שמעט פעילים ידעו את זהות בעלה, את מראהו ואת כתובתו וגם מאיר קנפו ראה אותו רק פעם אחת או פעמיים באקראי מבלי שידע את שמו ולכן לא חששו לביטחונם ולא הסתתרו. שיחה עם כרמית גתמון, 16 באוגוסט 2002. לעומתה טוען קנפו שהכיר אישית את כל השליחים והיה נפגש כל בוקר עם רגב. שיחה עם מאיר קנפו, תל־אביב, 26 באוגוסט 2002. מרסל אנתיבי מציין שקנפו ראה רק פעם אחת את גתמון כאשר נתקעה מכוניתו של אנתיבי שנסעו בה גתמון ואשתו וקנפו סייע לחלץ אותה מן השלג.

חברי תנועת הדז', ששימשה כיסוי לפעולות ״המסגרת״, חששו שתנועתם עלולה להיות נושא לחקירות ומיהרו לשרוף חלק מן הארכיון שלה. המשטרה אכן ערכה חיפוש במשרדי התנועה בפאס ובקזבלנקה. ראשי התנועה היו משוכנעים שמנהיגם אדגר גדז׳ עתיד להיעצר, אך הוא שהה אז בפריס ונפגש עם הממונים על גתמון.

 היחסים בין גדז׳ ובין גתמון,שהשתבשו בימי ביקור נאצר בקזבלנקה, הגיעו לידי משבר חריף אחרי המעצרים. גרז׳ האשים את גתמון שנתן הוראה לאנשיו שנעצרו למסור את שמו כמעורב ברשת הישראלית, שכן הוא בעל אזרחות צרפתית ואין לו ממה לחשוש. לטענתו, קיווה גתמון שמעצר ראש הרז׳ יעורר בהלה בקהילה ובהנהגתה; הטלת אשמת הפצת הכרוזים על הדג׳ תערער את אמון השלטונות במוסדות הקהילה אם יואשם אחד ממנהיגיה בפעילות ציונות חתרנית.

 גם חבר ועד קהילת קזבלנקה סלומון בן־ברוך ששיתף פעולה עם ראשי ״המסגרת״ התקשר לדב שומרוני ומחה בפניו על חוסר הזהירות שאפיין את פעולת ״המסגרת״ באשר סיכנה את הפעילים בפאס וגרמה להתמוטטות רשת המתנדבים. לדבריו: ״היה זה הרגל של הישראלים ליצור מהומות ופיצוצים כדי לזרז את ההגירה״.

הערת המחבר : לדברי גדג', הזהיר אותו שליח ״המסגרת״ שמעון המל(שמו) מראש מפני הרפתקנות גתמון. חשדותיו כלפי גתמון התחזקו אחדי שאיש הדד דוד בן־שושן, מדריך בפנימיית בית־ספר אורט בקזבלנקה, סיפר לו שגתמון הציב מעקב אחריו כדי לסבך אותו עם השלטונות מכיוון שחדל משיתוף פעולה עמו. דוד בן־שושן אינו זוכר שיחה מסוג זה אך אינו מפקפק באמינות גדז׳. סגנו של גדד, אדמון אללוף, מציין שהוא וחבריו התלוננו נגד מבצע הפצת הכרוזים וטענו שזו פרובוקציה. אנשי ״המסגרת״ ביקשו מראשי הדד להפעיל לחץ על גדז׳ שיחזור למרוקו מפריס אחרי מבצע בזק. שיחה עם אדגר גדז׳ בביתו בבולוניי באחד בנובמבר 1999, שיחה עם ארמון אללוף במרכז הקהילתי לח־פיאט בפריס ב-5 באפריל 2000.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

אפריל 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  
רשימת הנושאים באתר