התנועה השבתאית במרוקו-א. מויאל

התנועה השבתאית במרוקו – אליהו מויאל.  

קורות התנועה השבתאית

פתיחה : הרקע ההיסטורי לתנועת השבתאותהתנועה השבתאית במרוקו

המקובלים במרוקו

אכן, חכמת הקבלה מצאה לה מאז ומתמיד קן במרוקו, לא רק בחבל דרעא אלא גם בפאם, במרקש, בסאלי ובעוד מקומות, ומשקם המרכז בצפת רובם נקשרו אליו. במרוקו ישבו באותה תקופה מקובלים גדולים ובקיאים, מופלגים בתורת הנסתר, שאימצו להם את קבלת האר״י, הגו בה, למדו ולימדו אותה והפיצו אותה סביבם. בין המקובלים האלה היו:

ר׳ אברהם בן־מוסה, מראשי המדברים בקבלת האר״י בצפון אפריקה. נולד במרוקו בשנת ת״ב (1660) והיה גדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. כתב פרושים לתלמוד ולספרי קבלה. החיד״א אומר עליו ב שם הגדולים״ שהיה ״רב מובהק, מקובל גדול, אחד מרבני מערב הפנימי .מרוקו), חיבר שיטה על סוטה, כ״י(כתב־יד) נחמדת, וראיתי שיטה זו ובסופה באור להלכות חמץ להרמב״ם וקצת פרוש בהגדה עד״ה (על דרך האמת) ועל מסכתות אחרות … והיו מתווכחים בקבלה עם הרב החסיד מה״ה אברהם אזולאי של מרוויקוס (מרקש) כנראה מהגותיהם בספר אוצרות חיים׳.״

ר׳ אברהם בן־מוסה היה הצעיר בין תלמידיו של ר׳ יעקב מאראג׳י והוא מכנה את תלמידו ״ראש המדברים, אברך, אב בחכמה ורך בשנים, יניק וחכים, הרב כבוד אברהם בן מוסה נר״ו.״

רבי יעקב מאראג'י ארזי הלבנון ב 1148

ראש חבורת המקובלים בתיטואן שבמרוקו היה המקובל רבי יעקב מאראג'י – להלן הרי"מ, וממנו קיבלו רבנו במקובל הגאון רבי אברהם אבן מוסא זצוק"ל תורה בחכמת הנסתר.

החיד"א כותב עליו : מה"ר יעקב  מאראג'י, רב מקובל מהמערב, הפלא והרבה לכתוב פירושים על הזוהר הקדוש, ואני הצעיר ראיתי פירוש האידרות מהרב הנזכר ז"ל בכתב יד.

ושמעתי מפי רב חסיד עזוזו ונפלאותיו, ושהיה נצרך מאוד ומקיים התורה מעוני. וכך גזרו מן השמים שאם בא לידו כסף או כלים תיכף נאבד ונשאר נעור וריק, שזה היה תיקונו.

דבר זה מרומז גם על ידי רבי יעקב מאראג'י בעצמו, בהקדמתו לפירוש של הזוהר, שם כתב : כה אמר הצעיר רב זעירא ורב קטינא, נפש נענה שבע יגון ומגינה. גולה ונידח בכל עבר ופינה, ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה מדי שנה בשנה לבקש לחם לאכול ובגד ללבוש ולא תמצאנה.

כנראה סיבת עניותו המרובה גרמה לכך שהיו אנשים מעירו מזלזלים בכבודו, וביקר חיבוריו, אכן תלמידו רבינו אברהם אבן מוסא מוכיחם קשות בפתיחתו שבראש החיבור, ומשבח רבות את מורו ואת חיבוריו וכה דבריו :

ועלינו לשבח לאדון המחבר וכמה מעלות שונות, לו עלינו….שאף כי קורות הזמן וחבלי עוני אפפוהו סבוהו וגם סבבוהו…בתורת ה' יהגה יומם ולילה, לפיכך אנחנו חייבים להודות ולהלל ולשבח לפאר לאדון המחבר ולהחזיק ליה טיבותא…

ואם יצאו אנשים בני בליעל וידיחו ויטיחו דברים כלפי מעלת האדון, כלפי לייא בעוקבא…שנאה נחמת קינאה, כי לא יבינו את פעולות ה' ואת מעשה ידיו…שעליו נאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז.

ר׳ אברהם אזולאי (בן־ישראל) (1660). בין המקובלים הגדולים ״אשר שמם נודע בשערים״ היה ר׳ אברהם אזולאי השלישי. נולד במרקש בשנת 1660. היה בן דורו וחברו ללימודים של ר׳ אברהם בן־מוסה ושל ר׳ חיים אבן־עטר זצ״ל בעל ״אור החיים״. (רחב״ע היה צעיר ממנו בשלושים ושש שנים). נודע כחסיד גדול בעל מופת ומלומד בנסים. החיד״א מזכיר אותו בשם ״הרב החסיד המפורסם המקובל האלוהי, מופת הדור, מורינו ר׳ אברהם אוזלאי הוא הקדוש מרבני עיר מארוויקש.״ לפי החיד״א הוא היה קרוב של ר׳ אברהם אזולאי רב־סבו של החיד״א. החיד״א מביא את עדותו של הרב המופלא, חסידא קדישא, רחב״ע שהכיר את הרב שהוא ״היה מלומד בנסים ודבריו נשמעים בשמים ותפילתו אינה חוזרת ריקם״. אגדות רבות וסיפורי נסים נרקמו סביב דמותו המופלאה של ר׳ אברהם אזולאי.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

אפריל 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  
רשימת הנושאים באתר