Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון

יגאל בן־נון

סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

חודש פברואר 1961 היה בעיני צעירים רבים שקשרו את גורלם לישראל לחודש טראומתי אף יותר מחודש ינואר שטבעה בו ״אגוז״. רבים מן הפעילים שמעו על הטביעה רק אחרי הפצת הכרוז. בקרב העצורים וחבריהם שנאלצו לברוח בחופזה ממרוקו שררה הרגשה קשה בקשר להשתלשלות האירועים באותו הלילה ובימים הרי גורל שבאו אחריו. בזמן ישיבתם במעצר העסיקו אותם שאלות נוקבות שנשארו ללא תשובה והותירו בקרבם משקעי מרירות. למה נשלחו להדביק כרוזים על הקירות שעות אחדות אחרי שהכרוזים הופצו בתיבות דואר? למה הורו להם מפקדיהם לצאת למבצע כמתוכנן למרות שכבר היה ברור שהכרוז הגיע לידיעת המשטרה? למה החליטו ראשי ״המסגרת״ שאין למעורבים במבצע ממה לחשוש ושעליהם להישאר בבתיהם ולהמתין להוראות בעוד שיכלו להסתתר או לברוח בעוד מועד. עצורי המבצע והנמלטים לא ידעו להחליט אם הפעולה הכושלת שהשתתפו בה נבעה מסדרת טעויות מקריות או מתכנון מוקדם שכוונתו לגרום למעצרים שישרתו מטרה חשובה יותר.

התמרמרות המתנדבים נבעה בעיקר מהיעלמותו של השליח יוסף רגב מפקד שלוחת לביא, השלוחה היוקרתית שאמורה לדאוג לביטחון פעילי הרשת. הסתלקותו של רגב ממרוקו בעוד פעיליו עצורים או מסתתרים לקראת בריחתם הותירה משקעים בקרב העצורים. זמן מה אחרי המעצרים בקזבלנקה, בסביבות ה-12 בפברואר, התערער ביטחונו של מפקד השלוחה רגב, וזה החליט לצאת את מרוקו לפני שתעצור אותו המשטרה, בעיקר כיוון שסיפור הכיסוי שלו היה דחוק ולא ידע שפות זרות. נטישת תפקידו לא הייתה לשביעות רצון רונאל, מפקדו בפריס. רגב נטש בחפזה את מרוקו בניגוד להוראות ומבלי להזהיר את פקודיו, בעוד שאר השליחים נאלצו להסתתר במקום. גתמון ואשתו כרמית הסתתרו זמן מה בביתו של מקס לב.\ יחזקאלי מציין שעם המפולת החיש המטה בפריס שליחים חדשים מאירופה לסייע לחידוש הקשר עם המתנדבים.

הערת המחבר : שיחה עם מרי ואקנין, אפקה תל־אביב, 10 ביולי 2000. למרי ואקנין נודע שהזוג גתמון שהו אצל מקם לב כשבאה לבקש ממנו את התערבותו למען פינוי בעלה מבית החולים. בזמן ביקורה אצל לב לא ידעה שהוא משתף פעולה עם ״המסגרת״. לב הוא גם בן־דודו של רפי ואקנין. קנפו, מחתרת, עמי 140. כרמית גתמון מציינת שעם המעצרים הם דאגו לעזוב את דירתם הקודמת ולעבור לדירה חדשה ובה שלושה דרכי מילוט אפשריים למקרה הצורך. שיחה עם כרמית גתמון, 16 ביוני 2002.

שמואל שגב, כתב מעריב בפריס, שהיה באותה תקופה בקשר עם מטה ״המסגרת״, מציין בספרו שסיפור הכיסוי של רגב היה חשוד בעיני המרוקנים והם עלו מהר על זהותו. לדבריו, אחרי מעצר פעילי לביא, העביר הזוג גתמון בפעולה מהירה את רגב לשדה תעופה ושכנעו את מפקד המשטרה לעכב את ההמראה עד שחברם יעלה למטוס שיביאו בזמן לאביו הגוסס. שגב מוסיף שגתמון החליט להבריחו ממרוקו אחרי שחבריו נפרדו ממנו בביתו של פנחס קציר. אך אפרים רונאל, יהודה אלבוחר ופנחס קציר מכחישים גרסה זאת וטוענים שרגב נעלם ממרוקו אחרי המעצרים הראשונים ועל דעת עצמו ללא הודעה מוקדמת. לדברי אלבוחר, רגב נתקף פחד ועזב בכוחות עצמו את המדינה למרות הוראת גתמון להישאר במקום. רונאל אישר את דברי אלבוחר והוסיף שרגב ברח על אף ההוראות ולא שב למרוקו במשך כל תקופת כהונתו כראש ״המסגרת״ בפריס. קציר מכחיש שנפרד מרגב בביתו, כגרסת שגב, ומציין שלא היה בקשר עמו באותם הימים ואינו יודע דבר על יציאתו ממרוקו ללא רשות.

לעומת עדויות אלה, רגב טוען שעזב את מרוקו בהוראת גתמון שכן כבר הגיע מחליפו גד שחר למרוקו ואף התבקש להמתין עד חלוקת הכרוזים. הוא שהה בפריס רק 26 שעות, וחזר מיד למרוקו אחרי שנודע לראשי המוסד על היקף המעצרים. שם נשאר עד מותו של מוחמר החמישי בסוף פברואר.150 בעדות כתובה הוא מבהיר: ״הייתי אמור לסיים את שליחותי החשאית במרוקו עוד לפני ההפלגה האחרונה של ״אגוז״, אך אלכס גתמון ביקש ממני לדחות זאת: בתחילה עד לאחר ההפלגה ולאחר מכן, עד סיום מבצע בזק. בינתיים העברתי סמכויות לגד שחר שהגיע זה לא מכבר למרוקו. בבוקר שלאחר חלוקת הכרוזים טסתי לפריס, ללא כל ליווי, לא של אלכס וכרמית ולא של מישהו אחר. גם מסיבה לא ערכו לי, ככתוב באחד הספרים, אבל זה לא נכון. כאשר הגעתי לפרים והסתבר למטה שהיו מעצרים בלילה, שהמשטרה ממשיכה במעצרים ושהקשר עם שאר חברי גונן [שלוחת לביא] נותק, נדרשתי לחזור מיד, 24 שעות לאחר שהגעתי לפריס. עתה חזרתי לקזבלנקה בזהות חדשה״. כששאל אותו מישל קנפו למה לא הזהיר אותו ולמה לא הציע לו להסתתר או לעזוב את מרוקו, לא היה לרגב הסבר.151

למרות פרסומה של גרסת רגב, כרמית גתמון מתעקשת על הגרסה שפרסם שגב. לדבריה היא ובעלה ליוו בעצמם את רגב לשדה התעופה אחרי שנוצר חשד סביר שזהות רגב התגלתה למשטרה. לדבריה רגב לא ידע צרפתית טובה ושהה במרוקו בכיסוי של אזרח בלגי הלוקה בשכלו. גתמון פנה למכרו, מפקד משטרת שדה התעופה, וביקש את עזרתו להחזרת ידידו למשפחתו. הקצין הקל על תהליכי הרישום ורגב יצא כך את מרוקו. כרמית מוסיפה שנערכה גם מסיבת פרדה ערב קודם בביתו של קציר.152 כך או כך, אף אם רגב שב למרוקו כיממה לאחר שנטש אותה, נוכחותו לא הורגשה, ולא קיימת כל עדות שנפגש או שוחח עם אחד הפעילים כדי למנוע מעצרים, לסייע בהסתרת פעילים או בהברחתם מן המדינה.

הערת המחבר : שיחה עם כרמית גתמון, 16 באוגוסט 2002. כרמית מציינת שיציאת רגב לא הייתה מיד אחרי המעצרים הראשונים אלא שבועות או חודשים לאחר מכן. ייתכן שהסתירות בגרסאות נובעות מכך שתיאורי שגב וגתמון מתייחסים ליציאתו השנייה של רגב ממרוקו ולא ליציאתו הראשונה שכנראה נעלמה מידיעת גתמון. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

אפריל 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  
רשימת הנושאים באתר