רבי דוד חסין – אנדרי אלבז ואפרים חזן-מַלְכִּי מִקֶּדֶם אֱלֹהִים
מַלְכִּי מִקֶּדֶם אֱלֹהִים
לשביעי של פסח. שיר מעין אזור בן שמונה מחרוזות ומחרוזת פתיחה הכוללת רפרין. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. כל הטורים דו־ צלעיים. הצלע הראשונה של האזור מתחרזת עם הצלע השנייה של טורי הענף.
חריזה: א/ב א/ב א/ב ג/ד ג/ד. / ה/ו ה/ו ה/ו ו/ד ז/ח ז/ח ז/ח ח/ד וכו׳.
משקל: שמונה הברות בכל צלע.
כתובת: פיוט ליום שביעי של פסח. נועם ׳שמים ושמי שמים׳.
סימן: מזמור לדוד, דוד בן חסין. [נ״י: נועם ׳אבוא בגבורות׳].
מקור: א־ לה ע״א; ק- לח ע״ב; נ״י 3097 – 22 ע״ב.
כפי שנאמר זהו אחד השירים הראשונים של רבי דו חסין, פיוט זה נכתב לכבוד שביעי של פסח.
מַלְכִּי מִקֶּדֶם אֱלֹהִים / מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.
גָּבוֹהַּ עַל כָּל גְּבוֹהִים / מַבִּיט בְּנֶפֶשׁ שְׁפָלָה
פָּדָה בָּנִים מִשּׁוֹבֵיהֶם / בְּרֹן בְּחֶדְוָה וּבְגִילָה.
כַּסְפָּם וּזְהָבָם שָׁלְלוּ / וְיִרְדְּפוּם חִישׁ מְהֵרָה
5- מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה
זֶה הַיָּם גָּדוֹל עֵת נִבְרָא / צוּר עוֹלָמִים הִתְנָה עִמּוֹ.
תְּנַאי כַּדָּת וְכַשּׁוּרָה / לִהְיוֹת נִקְרַע לִפְנֵי עַמּוֹ
הִקְדִּים רְפוּאָה לַצָּרָה / אֶל עֶלְיוֹן בְּתַעֲצוּמוֹ
וּבְעֵת קָרַב וּבָא יוֹמוֹ / עָבְרוּ בּוֹ עֵדָה טְהוֹרָה
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה
10 – מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם בְּעָמְדוֹ / וַיֵּט מַטֵּהוּ עַל יַמָּהּ
הִתְחִיל לְהַתְרִיס כְּנֶגְדּוֹ / בְּטַעֲנַת דִּין קְדִימָה.
עַד נָתַן יָדוֹ עַל יָדוֹ / ה' אִישׁ מִלְחָמָה.
יְמִין ה' רוֹמְמָה / כִּי בָּהּ נָתַן לָנוּ תּוֹרָה
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה
וּבְשׁוּב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ / מִצְרַיִם לִקְרָאתוֹ נָסוּ.
15- צוּר הַמַּשְׁבִּיחַ שְׁאוֹנוֹ / רָמָה בּוֹ רוֹכֵב וְסוּסוֹ.
גַּם פַּרְעֹה שָׁבַר גְּאוֹנוֹ / וְהָעָם אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹ.
כֻּלָּם בְּתוֹכוֹ נִרְמְסוּ / כְּמֵגִיס בְּתוֹךְ קְדֵרָה
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה
- 1. מלכי מקדם אלהים: אתה ה׳ מעולם הוא מלכי עדה״כ תה׳ עד, יב. מלכותו בכל משלה: על־פי תה׳ קג, יט. 2. גבוה… גבוהים: כינוי לה׳. מביט בנפש שפלה: בכל זאת שם לב לאדם. 3. פדה בנים משוביהם: גאל את ישראל ממצרים. ברון בחרוה ובגילה: כולם לשונות של שמחה. 4־5. כספם וזהבם שללו: ביזת מצרים וביזת הים, על-פי במ׳׳ר יג, יט. וירדפום חיש מהרה: המצרים רדפו את ישראל, כמתואר בשמ׳ יד, ט. מרכבות… ירה: על-פי שמי טו, ד. 7-6. זה… עמו: על-פי ב״ר ה, ה ׳התנה הקב״ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל הה״ד (שמי יד, כז) וישב הים לאיתנו לתנאו שהתנה עמו׳. זה הים גדול: על-פי תה׳ קד, כו. 8. הקדים רפואה לצרה: ע ל-ידי התנאי עם הים. 9. ובעת… טהורה: וכשהגיע עת בקיעת ים סוף עברו בו ישראל. בא יומו: על-פי יח׳ כא, ל. 10. משה בן עמרם: על-פי אס״ר ז, יג. ויט… ימה: על-פי שמ׳ יד, טז וכא. 11. התחיל להתריס כנגדו: התחיל הים לטעון כנגד משה. בטענת… ידו: על-פי שמו״ר כא, ו ׳כיון שהלך (משה) לקרוע את הים לא קבל עליו(הים) להיקרע א״ל הים מפניך איני נקרע. אני גדול ממך שאני נבראתי בג׳(ביום השלישי) ואתה נבראת בו׳. מה עשה הקב״הל נתן ימינו על ימינו מיד ראה הים וברח…׳. 12. ה׳ איש מלחמה: על-פי שמ׳ טו, ג. 13. ימין ד׳ רוממה: על-פי תה׳ קיח, טז. כי… תורה: כפי שנדרש בברכות ו ע״א ׳נשבע ה׳ בימינו(יש׳ סב, ח) בימינו־זו תורה שנא׳(דב׳ לג, ב) ׳מימינו אש דת למו׳. 14. ובשוב … נסו: כשהים חזר לתוקפו, למצבו הראשון, ה׳ ניער לתוכו את המצרים כמתואר בשט׳ יד, כז. 15. המשביח שאונו: המשפיל גלי הים, על-פי תה׳ פט, י. 16. שבר גאונו: השפיל את גאוותו. 17. בתוכו: בתוך הים. כמגיס בתוך קדרה: כבוחש ומערבב בתוך קדרה, הלשון על-פי מכשירין ה, יא. 18. ראתה… הים: על דרך מכילתא בשלח, ג ׳ראתה שפחה(שכינה) על הים, מה שלא ראה יחזקאל ושאר נביאים…׳. משה איש נאמן: על-פי במי יב, ז.
רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם / כִּרְאוֹת מֹשֶׁה אִישׁ נֶאֱמָן.
כְּבוֹד הָאֵל חַי וְקַיָּם / וְכָל נִסְתָּר וְכָל נִטְמַן
20- כְּאִישׁ בָּחוּר נִגְלָה בַּיָּם / וּבְסִינַי כְּזָקֵן רַחְמָן.
בְּתוֹךְ מֶרְכַּבְתּוֹ אַרְגָּמָן / אֵין לוֹ שִׁנוּי גַּם תְּמוּרָה.
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה
לְגוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים / שִׁירָה שִׁבְחוֹ גְּאוּלִים.
בִּנְפֹּל בְּמַיִם אַדִּירִים / שָׁרִים רַבִּים כְּחוֹלְלִים.
לְנוֹגְנִים קִדְּמוּ שָׁרִים / נָצְחוּ מְצוּקִים אֶרְאֶלִּים.
25- כִּי עֲלֵיהֶם הֵם מְעֻלִּים / לְשֵׁם לִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרָה.
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה
- 19. כבוד אלי: כינוי לשכינה. וכל… נטמן: ה ם סודות ה׳ ונפלאותיו. 20. כאיש… רחמן: על-פי פס״ר כא, ג ׳בשעה שנלחם למען ישראל בים, נתגלה אליהם כבחור. ובשעה שנתן להם את התורה, נתגלה להם כזקן׳. 21. בתון מרכבתו ארגמן: על־פי שה״ש ג, י ׳מרכבו ארגמן׳ ונדרש על כמה דברים: על השמים, השמש והכפורת. (במ״ר יב, ד). 22. לגוזר… לגזרים: על-פי תה׳ קלו,יג. שירח שבחו גאולים: מנוסח ׳אמת ויציב׳ ומכוון על שירת הים. במים אדירים: על-פי שט׳ סו, י. 23. בנפל… כחוללים: בעת שטבעו בים שרי מצרים. שרים כחוללים: על-פי תה׳ פז, ז. 24. לנוגנים קדמו שרים: על-פי תה׳ סח, כו, שהמשוררים התחילו לשיר ואחריהם ניגנו המנגנים בכלי הניגון ונדרש על ישראל ששירתם קדמה לשירת המלאכים (שמו״ר כג, ז). נצחו מצוקים אראלים: על-פי כתובות קד ע״א. המצוקים הם הצדיקים והאראלים הם המלאכים (רש״י שם). ונקראו מצוקים לפי שבזכותם העולם מתקיים (יומא לח ע״ב וסנהדרין כו ע״ב). 25. כי… מעולים: הצדיקים מעולים מן המלאכים. לשם… ולתפארה: מהוללים ומפוארים מהם לכן גם שירתם מעולה יותר.
דָּחֲקוּ מַלְאָכִי מַעְלָה / לוֹמַר שִׁירִים לֵאלֹהֵנוּ.
אַחַר עֵדָה הַכְּלוּלָה / בֵּינֵינוּ וּבֵין נָשֵׁינוּ.
הִשְׁתִּיק אוֹתָם צוּר נַעֲלָה / עֲלִילוֹת אֵלָיו נִתְכָּנוּ
וַיָּשִׁירוּ וַיָּרֹנּוּ / לְאַחֲרֵי כֻּלָּם שִׁירָה.
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה
-30 וְגַם מִרְיָם הַנְּבִיאָה / אֶת הַתֹּף בְּיָדָה לָקְחָה.
עָנְתָה בִּרְעָדָה וְיִרְאָה / נְשֵׁי עַמִּי שִׁיר וּשְׁבָחָה.
שִׁירוֹ לַה' כִּי גָּאָה / עַל כָּל אֲשֶׁר דַּעְתּוֹ זָחָה.
עִבְדוּ ה' בְּשִׂמְחָה / הַמּוֹצִיאִי מִכָּל צָרָה.
מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ / בְּתוֹךְ הַיָּם יָרֹה יָרָה
דּוֹד וְאָהוּב דָּגוּל בְּכָל / נְעִימוֹת חָסִין בְּשֵׁמוֹת.
35- עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בּוֹרֵא הַכֹּל / אֵלָיו נִגְלוּ תַּעֲלוּמוֹת.
תּוֹלֶה עוֹלָם כְּמוֹ אֶשְׁכֹּל / יִבְנֶה עָרִים הַנְּשָׁמוֹת
אָז נִשְׁמַת כָּל חַי בְּאֵימוֹת / תְּהַלֵּל שְׁמוֹ בְּזִמְרָה
אָז נִשְׁמַת כָּל חַי בְּאֵימוֹת / תְּהַלֵּל שְׁמוֹ בְּזִמְרָה
29-26. דחקו… שירה: כפי שנדרש על הפסוק ׳קדמו שרים אחר נוגנים׳(תה׳ שם, שם) ׳כיון שיצאו ישראל מן הים, באו המלאכים להקדים שירה לפני הקב״ה. א״ל הקב״ה: יקדמו בני תחילה. וכן דוד אומר: קדמו שרים, אלו ישראל שעמדו על הים. אחר נוגנים, אלו המלאכים…׳. (שמו״ר כג, ז). עלילות אליו נתכנו: על-פי שמ״א ב, ג. ׳כל מעשי האדם נמנין לפניו׳(רש״י). אחרי כולם שירח: ואחרי שישירו ישראל ישירו המלאכים. 30־32. וגם… גאה: על-פי שט׳ טו, כ. זחה: יהירה. 33. עבדו ה׳ בשמחה: על-פי תה׳ ק, ב. 34. דוד ואהוב: כינויים לה׳. דגול בכל נעימות: משובח ומפואר בכל דבר נעים. חטין בשמות: בעל שמות רבים וחזקים ורמז גם לשם המשורר. 35. עו שה… הכל: מנוסח היוצר. אליו… תעלומות: י ודע כל דבר נעלם. 36. ערימ הנשמות: השוממות בציון, על-פי עמוס ט, יד. באימות: ריבוי של ׳אימה׳ לצורך החריזה. 37. נשמת כל חי: רמז לייעוד הפיוט.