Yigal Bin-Nun- יגאל בן-נון-סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

יגאל בן־נון

סניף פאס־מכנאס של ״המסגרת״ והתמוטטותו אחרי חלוקת הכרוז הישראלי בפברואר 1961

השליח שלמה אלמוג שפעל בשלוחת מקהלה ולא עזב את מרוקו, מספק הסבר אפשרי, אך חלקי, לשאננות ראשי ״המסגרת״ לגורל אנשיהם שעמדו להיעצר. לדבריו, הסיבה לכך שלא הזעיקו את הפעילים בקזבלנקה ולא הורו להם להסתתר יגאל בן נוןהייתה הערכתם שעלי בלקסם, מפקד משטרת העיר, ששיתף פעולה עם ראשי ״המסגרת״, היה אמור למנוע את המעצרים או לפחות להודיע עליהם מראש. לדבריו, הוא נוטרל על ידי שר הפנים שמינה תחתיו צוות חוקרים ממכנאס ואלה חשדו בו בשיתוף פעולה עם ״הציונים״. מכאן העובדה שגם הוא עצמו לא קיבל הוראה לעזוב את המדינה. הוא מאשר שרגב היה אמור לסיים את שליחותו ושהוא העביר את סמכויותיו לגד שחר כמפקד שלוחת מקהלה, אך לא ידוע לו מי קיבל את הפיקוד על שלוחת לביא. הערכה זו מחזקת את עדות מרסל אנתיבי שטוען שעל סמך המידע שקיבל מרגב, קציני משטרה מרוקנים המשתפים פעולה עם הרשת מסרו להם את רשימת האנשים שהמשטרה עומדת לעצור. כנראה שרשימות אלה לא היו מדויקות, וגם הגיעו מאוחר מדיי, רק אחרי שמקצת הפעילים נעצרו.

הערת המחבר : בשנת 1967, רגב שב למרוקו לביצוע פעולה מיוחדת שאין לה קשר עם הגירת היהודים. הוא ביקר לראשונה במרוקו אחרי שירותו שם רק ביוני 2000. שיחה עם יוסף רגב, 2 ביולי 2000.

שליח שקיבל הוראה מגתמון לעזוב את מרוקו עם כל שליחי תנועות הנוער הוא יואל רון מפקד שלוחת בלט. לדבריו, גתמון נתן את ההוראה רק אחרי ימים אחדים ולא למחרת המעצרים במכנאס. כל השליחים עזבו את המדינה אך רון ביקש להישאר, שכן הכיר את המקומות שאפשר להסתתר בהם. הוא אינו זוכר נסיעה של רגב למחרת חלוקת הכרוזים למשך 24 שעות אך הוא זוכר שימים אחדים אחרי המעצרים עזב רגב את מרוקו. " הסתלקותו של רגב ממרוקו לפני שהמשטרה תעלה על עקבותיו יכולה להתפרש כצעד מתקבל על הדעת. לא כך ההנחיה לפעיליו להישאר בבתיהם ולחכות להוראות. גם הסתמכותו על מקורות המידע שאמורים להתריע על מעצרים בעוד מועד התבררה כשגויה. חמורה יותר היא אוזלת ידם של כל שליחי ישראל שנשארו במרוקו ולא מנעו את המשך המעצרים וגם באי־סיוע לפקודיהם בהברחתם מן המדינה. אסון גדול יותר נמנע מן העובדה שפעילים מרכזיים כשרלי אביטבול או מרסל אנתיבי לא נעצרו. אם הדבר היה קורה ואם פעילים כגון קנפו, נידם ואלבז היו נשברים בחקירתם ומגלים את מאגרי הנשק שפיזרה ״המסגרת״ במדינה, המצב עלול היה להתדרדר ל״עסק ביש״ חמור.

זאת ועוד, ההוראה להמתין בבית ״כי אנו שולטים במצב״ עוררה בקרב העצורים את התחושה שראשי ״המסגרת״ היו בעצם מעוניינים במעצרים כדי לעורר בהלה בקהילה ולהביך את שלטונות מרוקו ובאותה הזדמנות להוסיף הילת גבורה לפעילים שייעצרו. לדברי ג׳ימי טולדנו, אחרי המעצרים הראשונים, רצו רבים לברוח, אך להפתעתו הורו להם לא לעשות כן ולהישאר בבתיהם. גם שידורי קול ישראל בערבית, שנקלטו במרוקו, שידרו שמות של מתנדבי השלוחה כעצורים, בהם מאיר אלבז, סימון מרציאנו ואנדרה נידם ושמשטרת מרוקו מענה אותם, וזאת בזמן שהיו עדיין חופשיים. דבר זה הגביר את התחושה שהשליחים היו מעוניינים במעצר המתנדבים. מישל קנפו, שרוחש הערכה רבה לרגב נאלץ להטיל על מפקד השלוחה את האחריות למעצרים ואף יותר מזה: ״מה שכואב לי עד עצם היום הזה הוא שיוסף עצמו הסתלק ממרוקו לאחר שיחתנו אך לא דאג להזהיר אותי ואת חברי מפני הסכנה המתקרבת״. הפרסומים המזכירים את ״חילוצו״ של רגב מקוממים אותו: ״משפט שכזה מקומם, כי חילוץ יוסף [רגב] השאיר חברים חשופים לסכנת מעצר מהסיבה שאיש לא הזהיר אותם ולא נתן להם פקודה לעזוב. הוא יכול היה לפני עזיבתו להזהיר אותנו, דבר שלא נעשה ולא נחקר מעולם למיטב ידיעתי״. אחד העצורים שסבלו עינויים בכלא, שמעון קורקוס, מציין שבשיחותיהם בכלא, קנפו ״לא יכול לעכל מדוע איש הקשר שלו, השליח הישראלי, הסתלק בבהלה יום-­יומיים לפני מעצרו ולא הזהיר אותו ואף לא אחד מן החברים. בעצם עד היום לא קיבלנו הסברים על המעשה״. קנפו מאשים בהתנהגות זו גם את גתמון:

מפליאה אותי עד היום העובדה שאלכס [גתמון], שדאג להוצאת יוסף [רגב] ממרוקו, לא דאג להזהיר אותי ואת חביב [שרל] אביטבול. נפגשנו כל בוקר, יום יום, עם יוסף במטה גונן [שלוחת לביא] ותכננו ביחד פעולות ומבצעים. אם הייתה סיבה טובה לאלכס לא לעשות זאת, למה לא הוטל על אדם אחר לבצע משימה זו? למה לא נאמר לנו להתרחק לזמן מה מן העיר או לפחות להסתתר. עד היום לא ברור לי מה היה ההיגיון בהוצאת יוסף. כאשר נשאר השטח מופקר לגמרי והבלבול שורר בכל השורות, היה חביב אביטבול אחראי על שלוחת גונן בקזבלנקה. הוא הכיר הרבה אנשים ומקומות, אך הוא לא הוזהר, לא נקרא לקבל הנחיות, אף אחד לא התקשר אליו והוא נאלץ למצוא בכוחות עצמו מקום מסתור בתחנת דלק, וכך, כל התכניות שהיו לשעת חירום נפלו, היו כלא היו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

אפריל 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  
רשימת הנושאים באתר