הרב אברהם אסולין-הלכה ומאמרים מאת חכמי ורבני מרוקו

תורת אמך ◆ פרשת קדושים ◆ לאור חכמי מרוקו ◆ מס'50◆

המלקט: הרב אברהם אסולין

דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם(יט, ב).

כתב הרב יהודה הצרפתי זצ"ל בספרו קול אליהו, 'קדושים תהיו כי קדוש אני אלהיכם', פרשה זו כוללת ציווי על הקדושה בכל עניני החיים. 'דבר אל כל עדת בני ישראל', לפי שהכל קדושים מצווה אותם על העדה. לא מבעיא מי שלא נגעה בו מידת הדין, אלא אפילו אותם שנגעה בהם מדת הדין, יהיו מקדשים שם שמים עם אותם שלא נגעה בהם מדת הדין. לפי שאני ה' במה ש'אני ה' אלהיכם', פירושו, שהדין הנוגע בכם הוא רחמים, אני שעושה דין בכם, אני הוא שעושה רחמים באותו דין עצמו.

איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה' אלהיכם(יט – א-ב).

כתב הרב יוסף הרוש זצ"ל בספרו אהל יוסף,  ביש להקשות , למה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים, ועוד קשה באומרו איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי, מה ענין מורא האם ואביו לשבת. ופירושו רבותינו ז"ל (תורת כהנים), כל הפורש מן העריות נקרא קדוש, לכך סמך פרשת עריות לפרשת קדושים. גם בא לרמוז, מי שירא מאביו ואמו ודאי נולד בקדושה, לכך סמך קדושים תהיו לאיש אמו ואביו תיראו. ומן שתי סיבות אלו צריך קדושה.  א. שהשי"ת אלהיכם קדוש.  ב. מצד שאתם מזרע קדושים, זרע אברהם יצחק ועקב ע"ה.  וזהו שאמר 'דבר אל כל עדת בני ישראל', לכן 'ואמרת אליהם קדושים תהיו', עוד אמר 'כי קדוש אני',  וכתוב (דברים כח, ט), 'והלכת בדרכיו', ומה הוא קדוש כך אתה צריך להיות קדוש, וזהו כי 'אני ה' אלוהיכם.

אל תפנו אל האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלהיכם(יט, ד).

כתב הגאון רבנו חיים בן עטר זצ"ל ראש ישיבה כנסת ישראל ומחכמי העיר סאלי שבמרוקו, בספרו אור החיים, 'אל תפנו', רצה לומר, לשון פניה לאסור מחשבת עבודה זרה, שלא יהיה פונה בדעתו לחשוב בזה. ולהשכילך על דבר אמת, דע כי בחינת 'אלהים אחרים', תתייחס לה בחינת אחוריים, וכשהאדם חושב בה, הם פונים אותם לצד פנים, והמשכיל יבין. 'האלילים' אמר לשון רבים, לצד שבחינת הרע הוא בחינת הפירוד ואין חלק בה שיהיה לאחד. ולזה כשיזכיר הכתוב אלהים אחרים יזכירם בכינוי הרבים. 'ואלה מסכה', פירושו של דבר אלהים, שהם מסכים מבדילים אתכם ממקור החיים, 'לא תעשו' אותם 'לכם'. הא למדת, שהפונה לעבודה זרה גורם מסך המבדיל בינו ובין קונו. ולזה אמר 'אני ה' אלהיכם', כי במה שישמור עצמו מאיסור זה של עבודה זרה בזה ה' אלוהיו. ובדרך רמז 'ואלהי מסכה לא תעשו', פירושו לא תעשו עצמכם מסכה שאסור להסתכל בכם.

ברכת שבת שלום

הרב אברהם אסולין

בשבתות הקיץ. אחר סעודת שחרית, ויש בסמוך לתפלת המנחה, שלומדים בספר משלי ופרקי אבות מספר 'ארבעה גביעים', וההסבר שניהם כתוכחה מוסר ולימוד אורחות חיים לאדם, והיו מסיימים ללומדם עד לחג השבועות. לאחר חג השבועות היו מתחילים בלימוד ספר איוב, שעל ידי לימוד זה מתרחק האדם מיצר הרע. לאחר תשעה באב ועד ראש השנה היו למדים בספר דניאל, בו מוזכר עניין הגאולה ונחמת עם ישראל. ובחודש אלול היו לומדים בספר קהלת ומסימים את לימודו בסוכות. הלימוד היה הן בהבנת הנקרא ולימוד פירושי הפסוקים, והן בשינונם בעל פה, ראה בספר בנאות דשא להרה"צ רבי שלמה אדהן (פרט טז עמוד נא),ובשו"ת שארית צאן (ח"א סימן ל עמוד כו), וכן בספר הנפלא ילקוט שבע (ח"א עמוד לז) וכן מנהג יהודי אלג'יר ראה בספר זה השולחן (עמוד קלז אות א).