מחברת יב – 25/11/1998 עד 04/01/1999

נסים קריספיל הוא חוקר ואוטודידקט ישראלי.

קריספיל נולד ב-1947 בעיירה מוגדור שבמרוקו. עלה לישראל ב-1954. ילדותו עברה עליו במגדל העמק. למד בביה"ס הממ"ד האר"י ובבית הספר החקלאי " כפר הנוער הדתי " בכפר חסידים.

מפה אזורית

 שירת בחטיבת גולני ובחיל הקשר (1967 – 1970) וסיים את שירותו הצבאי במילואים בדרגת סרן. ב־1971 ייסד עם קבוצת חברים את מושב חמרה שבבקעת הירדן.

ההיכרות שלי עם נסים היא דרך אהבתנו המשותפת למורשת יהדות מרוקו, שימורה והפצתה…..נסים ערך מסעות רבים למרוקו על מנת להתחקות אחר שורשיה העמוקים של יהדות מרוקו והיהודים…נסים עשה זאת דרך הרגליים ולא כחוקר אשר יושב ליד מקלדת או נובר בארכיונים, הוא נבר באדמה, טעם את ריחה, תשאל, הקליט ופגש אנשים אם יהודים אם ערבים בני המקום שמהם דלה את אשר העלה על כתב במחברות רגילות – 19 במספר – מקוטלגות לפי תאריך, בכתב יד בעברית קריאה, בערבית ספרותית וערבית יהודית מוגרבית.

ביקשתי וקיבלתי ממנו את הרשות להתחיל בהקלדת המחברות ובהעלאתן לאתר " מורשת מרוקו " . מזלי שכתב ידו של נסים קריא ונוח . כאן המקום שמלבד הערות בודדות שאוסיף אני בכל השפות, הזכויות שמורות רק לנסים קריספיל והקרדיט מגיע לו ורק לו.

אשתדל מאוד להצמד לכתב היד המקורי, אם כי הדברים לא יופיעו בהכרח בסדר שנסים הביאם לכתב…..זה אינו גורע מן המקוריות של דבריו המאלפים ודרך כתיבתו נתוודע כולו למקומות שספק אם מאן דהו יגיע אליהם למטרה זו…ואם לא נעלה אותם על הכתב ולאוויר….חבל על דאבדין…..

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לנסים אישית על האמון שנתן בי ומסר לי את החוברת הראשונה להתחיל במלאכה…לא פשוט למסור דבר ערך לזר שלא היה לו חלק בכתיבת הדברים ועל כך אני מודה לו….

בנימה אישית אלי פילו : כאן המקום להזכיר שדודתי ז"ל אחות אמי שתחיה, הייתה תושבת בזו….דודתי ז"ל נולדה באנטיפה, כעשרים קילומטרים מבזו והתחתנה עם דוד זגורי ז"ל…לפני העליה לארץ הלכנו לבקר את העיירה אנטיפה וגם את בזו….מדובר בשנות השישים המוקדמות של המאה העשרים…העייירה דמתה יןותר למחנה פליטים עם בתים מחימר, ללא ריהוט מיני מלעבר בזו.לי וכמובן ללא חשמל או מים זורמים.

https://www.youtube.com/watch?v=GmVhcudCT-4

https://www.youtube.com/watch?v=9rICZ9ySSOY

http://www.chhiwat-choumicha.com/%D8%B4%D9%87%D9%8A%D9%88%D8%A7%D8%AA-%D8%A8%D9%84%D8%A7%D8%AF%D9%8A%D9%85%D8%AF%D9%8A%D9%86%D8%A9-%D8%A8%D8%B2%D9%88/

יומנו של חוקר – ניסים קריספיל

הנסיעה לבזו

כל הזכויות שמורות לניסים קריספיל

הדבר הבולט בהתקרב למללאח בבזו הוא המסגד שמבצבץ מתוכו למרחוק, ומעליו קו ההר המתקרה.

בבזו מצויים היו שני מלאחים :
1 – אל מֶלָאח אָסְגִ'יר – המלאח הקטן

2 – אל מלאח אָלְכְּבִיר – המלאח הגדול זה שנמצא בו המסגד המדובר

איך מגיעים לבזו :

מהקילומטר ה-67 לבני מלאל – כביש מראקש – בני מלאל פונים ימינה, נוסעים עד למרכז הכפר כ-8 קילומטר על לצומת ומשם ממשיכים שמאלה במעלה הדרך אל עבר מלאח היהודים כ-1.5 קילומטר מהצומת.

שני המלאחים ממוקמים מעל ואדי סֶנְסִיף הנשפך אל ואדי אֶל עְבִיד.

האזור בו נמצא המללאח הגדול של בזו נקרא תגוניט – tagounite

Music Nomadic Children ,Tagounite, Morocco

https://www.youtube.com/watch?v=hL5Eqr14OIQ

השכונה המקומית שלפני המללאח הגדול במבוא אליו נקראת אֶל מֶדְרָאָסה

הייתה כאן גם זאוויה  ZAOUIAבשם סידי סְעיִר

הערות שלי :

זאווייה (מערבית: زاوية, מילולית: פינה (זווית)), תא תפילה והתבודדות לדרווישים צופים. במובן רחב יותר, הנפוץ בארצות צפון אפריקה) מגרבׂ משמש המושג לתיאור מדרסה – בית מדרש ללימודי דת האסלאם, משולבת לרוב במבנה תפילה.

Une zaouïa, également orthographiée zaouiya, zawiya ou zawiyah (arabe : زاوية), est un édifice religieux musulman. En turc, il est appelé zaviye.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%94-