אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל
סימן סט
סדר ראה, שנת תרס"ח לפ"ק
למעלת רבנו הגדול, מעו"ם, נר ישראל, ראש גולת אריאל, כבוד קדושת תורתו כבוד מורנו הרב רבי רפאל אנקאווה ישצ"ו.
בקידה על אפיים, אני אומר שלום, מר חמי הגמו"ן רצ"ו, כבוד הרב אהרן הכהן הי"ו דובר שלום, ובשלום הבן יקיר כבוד הרב מיכאל, יהיה גדול שמו בישראל, אמן.
שטי"ן רהוטי משמיה, דמו"ח הנזכר אודות האי צומ"ר המכ"ד, כבוד הרב יצחק אדאהן יש"ץ, מערי דרעא יע"א, כי זה כמשלש חדשים והוא נוטע אש"ל בביתו, עד שלמד כל דיני שו"ב ונסמך מרבני העיר, ואך, יען, כי במקומו אינם מכירים רק חתימת ידי קדשו, לכן חלה פניו לכתוב למעלת כבוד תורתו הני מלי בנא לשון בקשה, להוסיף בשולי סמיכתו, איזה מלי מעלייתא, ולקיים לו חתימת הרבנים, שכמ"ה, ואסיים בש"ש טו"ב על אדוני ועל ביתו, תמיד כל הימים, אמן.
דל ורזה, היו"ם הזה, ס"ט
סימן ע'
סדר הנזכר, שנת תרס"ח לפ"ק
ידידי החכם החשוב, כהה"ר יעיס מלכא ישצ"ו, שלום, שלום.
מכתבך הבהיר הגיעני, אודות כמה"ר שלום הלוי יש"ץ, כי לא היה בעיר, כן הוא, וכבר כתב לי והשבתיו. עוד ראיתי, ד' חידושים שכתבת מאותו ספר, שלא ע"ס הפרשיות, רק אחד מהנה, ואחד מהנה, כמדומה, שכן הוא הספר מלוקט בלי סדר.
והם : א', במלץת בראשית, רמז בה בנוטריקון בהפוך אתוון : " בשביל אומת ישראל שנקראת תבואתו ", ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, כמו שכתב רש"י ז"ל, שם עד כאן. ולדעתי המעט נראה לרמוז זה בראשי תיבות של כל הכתוב על סדרו : בשביל בני אברהם אמר ה' והיה העולם עד כאן.
בפרשת ויקהל, ע"ם ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אותו הביאו וכו…., והקשה ותרץ נשאו לבו, היינו בעל נדבה גדולה, שגרמה לו נשיאות ראש בפני העם, ע"ד מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו ( משלי י"ח ) עד כאן.
ולדעתי המעט אפשר לפרש להפך, דפירוש נשאו לבו, פתהו לבו, כמו הנחש השיאני, ורוצה לומר איש כלי ביותר, שעכשיו פתהו לבו ליתן, ואשר נדבה רוחו אותו, הוא איש נדיב תמיד. ועוד אפשר לומר שפירוש נשאו לבו, שהיינו שהתנשא לבו בחכמה לעשות מלאכת המשכן, ודבה רוחו, שנתן כסף וזהב.
אחרי מופלג ראיתי שכן פירוש הראב"ע והרמב"ן ז"ל עיין שם. ושמחתי הרבה, ובספר הכתב והקבלה, פירש כמו שכתוב בספר החיקוטים הנזכר, ואך בסגנון אחר, עיין שם.
בפרשת וירא, והנה שלשה אנשים וכו…, כתב רש"י ז"ל, אחד לבשר לשרה, ואחדלרפאת החולה ואחד להפוך את סדום, והקשה הו"ל להקדים המרפא קודם המבשר כאשר היה, שנתרפא תחלה, ואחר כך נתבשרה שרה ? ותרץ, שאף שנתרפא תחלה, לא נתחזק היטב עד אחר הבשורה, ע"ד ושמועה טובה תדשן עצם, על כן הקדימו תחילה, עד כאן.
ולדעתי המעט הוא דחוק, שהרי קודם הבשורה כתיב, וימהר אברהם וכו…ואל הבקר רץ אברהם וכו…ויקח חמאה וכו…והוא עומד עליהם וכו…משמע שכבר נתחזק היטב על ידי רפואת המלאך ? ועני, אני, נראה לתרץ, מפני שמיכאל הוא שבא לבשר את שרה, והוא הגדול שבשלשתם, כמו שכתוב במד"ר שם, ויאמר אדני אם נא מצאתי חן, תני רבי חייא לגדול שבהן אמר, זה מיכאל, עד כאן לשונו. עיין שם.
לכן הקדים מעשהו תחלה. ובזה נראה ליישב, מה שכתוב במסכת מציעא דף פ"ו עמוד ב' וזה לשונו : מאן נינהו שלשה אנשים ? מיכאל וגבריאל ורפאל, מיכאל שבא לבשר את שרה, רפאל שבא לרפאת את אברהם, גבריאל אזל למהפכיה לבדום. עד כאן לשונו.
והקושי מבואר למה סדר תחלה, גבריאל קודם רפאל, ואחר כך רפאל קודם גבריאל ? ובמ"ש אתי שפיר, שמתחלה סדרם על פי מעלתם, מיכאל גבאיאל רפאל, ואחר כך סדרם כסדר שליחותם, דשל גבריאל הייתה אחר של רפאל שהוא הממונה על הרפואה. מכל מקום הקדימו ברישא מפני הכבוד, ונכון לדעתי.
ועוד אפרש לומר, שהקדים המבשר תחילה, להודיע שבשורת הזרע היתה חביבה אצלם יותר מהרפואה, זהו הנראה לעניות דעתי בזה. ובדרך אגב נתחדש לי רמז לדברי רז"ל בתיבה שלשה ב' פעמים, פעם אחת, שיבשר לשרה שירפה החולה, פעם ב' שיהפוך לבדום שלח השלישי. עד כאן.
בפרשת וירא, ולוט ישב בשער סדום, כתב רש"י ז"ל, ישב כתיב, אותו היום מנוהו שופט עליהם, והקשה על זה, ומאי איכפת לן אם היה שופט או לא ? ותרץ, להודיע חבתן של המלאכים שלא יתאכסנו אלא בביתו של גדול העיר, עד כאן.
והוא דחוק, וכי המלאכים היו צריכים אכסנייא ? וכי בלא זה לא ידעינן שהמלאכים חביבין לפני המקום ב"ה ? ולדעתי המעט נראה, דרז"ל ליהו, שאין דרך לישב בשער העיר אלא השופטים והשוטרים, כמו שכתוב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, ועלתה יבימתו השערה וכו….
והרבהף ולוט היה שופט, ואיך כתבי ישב בשער סדום ? ולכן דרשו ישב כתיב חסר וא" שהוא לשון עבר, להודיע שכבר מבקר אותו היום ישב שם להיות שופט. ועוש אפשר שבאו לתת טעם, איך לא נתפחד לוט מבני העיר להכניס אורחים שלא כמנהגם דיד עני ואביון לא החזיקו ?
ואמרו לפי שנעשה שופט ויכול לעשות כרצונו, אבל הם לא יכלו לסבול ובאו אליהם טרם ישכבו וכו….., ובדרך אגב נתחדש לי רמז בתיבת יש"ב נוטריקון יהיה שופט בעיר, או ישב שופט בשער, עד כאן. ותודה רבה לך ידידי שגרמת לי שאחדש חידושים בתורה גם אני, נוסף על השמועה, ושלום
אני היו"ם ס"ט.