ברית מס 27-מבט על קהילת מראקש
ברית מספר 27
כתב העת של יהודי מרוקו
מבט על קהילת מראקש
העורך : אשר כנפו
פרופסור אליעזר בשן
רופאים יהודים במרוקו
לרופא הנאמן ד"ר מיכאל תורג'מן, בידידות.
הגבלות על עיסוק במקצועות ליברליים :
בתזכיר של'אגודת אחים' בלונדון לשר החוץ הבריטי ב-2 במרס 1888 נאמר בין שאר ההגבלות החלות על יהודי מרוקו, כי אינם רשאים לעסוק במקצוע ליברלי. לא מצאנו אישור לדבר במקורות אחרים, והשאלה האם רפואה כלולה בהגבלה זו.(25 .AJA, 1888, p) דומה כי הסיבה העיקרית נעוצה בעובדה כי הרפואה העממית דחקה את רגלה של הרפואה המקצועית. האמונה בכוחם של צדיקים חיים ולאחר מותם, לרפא חולים ולפקוד עקרות, שימוש בשם המפורש בקמיעות, וכישופים, היו נפוצים בקרב יהודי מרוקו ושכניהם המוסלמים. האמונה בכוחם של כוחות מסתוריים ושל המורבאטון לרפא, היוותה תחליף לרפואה המקצועית. חוקר אחד הגיע למסקנה כי ר' שמעון בן צמח דוראן [הרשב״ץ] שלמד רפואה בעודו בספרד, הפסיק לעסוק ברפואה בהגיעו למגרב, כי בני המקום העדיפו להזדקק לרפואה עממית, ומשום כך נאלץ לקבל שכר קבוע בתפקידו כדיין.
רופא מתורכיה שנולד יהודי
במכתב שנכתב ב-25 בנובמבר 1892 לממונה על שגרירות תורכיה בטנג׳יר, נאמר שנתין עותימאני בשם אברהים Chima שפעל כרופא בעיר זו במשך מספר שנים נפטר ב-17 בחודש זה, נקבר קרוב לבית הקברות היהודי באשר הוא נולד יהודי.(443/11 F0) כנראה שהתאסלם, אחרת היה נקבר בבית הקברות היהודי.
רופא יהודי בשם S. M. Gueta פעל בפאס, כפי שניתן ללמוד מתעודה בארכיון משרד החוץ הבריטי שנכתבה ב-11 בנובמבר 1897 והוא גם מונה כסוכן קונסולרי של ספרד בפאס ( F0 99/147)
א. בשן, תשס״ג, עמי קסה, בנספח תעודה מסי 2
בעיר פאס היה השירות הרפואי בתחילת המאה ה-20 בידי שני רופאים יהודים מגרמניה ורופא ספרדי קתולי.
לפי ארכיון כי״ח היו בפאס ארבעה רופאים יהודים כפי שנכתב בדו״ח על מקצועות היהודים בעיר ב־1 בספטמבר 1903. שמותיהם: אברהם אמסילי ושלמה כהן מתורכיה, שלמה ספרא מרוסיה, ומחלוק אמסלם מצרפת ב-1905 היו בקזבלנקה רופאים גרמנים.
נשים מרפאות
ר' יוסף בן עיוש אלמאליח שחי בסלא וברבאט (נפטר 1823) כותב על'אשה אחת שמוחזקת היא לידע בדרכי הרפואה בתיטואן',
היו נשים יהודיות שידעו לרפא באמצעות צמחים, עקיצות מעקרבים ומיחושים שונים, וכן יהודיה בשם מסעודה בת דאוד בן יוסף שפעלה בהארם בתור רופאה.
גם אנגלי שביקר במרוקו במחצית השנייה של המאה ה-19 כתב על נשים במוגדור הנותנות תרופות עממיות במוגדור.
בזמן החדש
בימי מלחמת העולם השנייה, לאחר כניעת צרפת לגרמניה, מרוקו הייתה נתונה לשלטון הממשל של וישי ששיתף פעולה עם הנאצים, וחלו הגבלות על היהודים. לפי הט'היר מ-31 באוקטובר 1940, הודחו יהודים מהמינהל והשירותים הציבוריים. לפי הפרוטוקולים של המועצה העליונה של הסתדרות הרופאים בין התאריכים 26 בדצמבר 1941 ל- 19 בדצמבר 1942, מתגלה יחם עוין כלפי רופאים יהודים. אלה שהודחו ביקשו רשות לטפל לפחות בחולים יהודים. המועצה הכריזה על עצמה כבלתי מוסמכת להחליט בנושא.
לפי נתונים משנת 1952, מתוך 706 רופאים שפעלו במרוקו, היו רק 11 מרוקאים מוסלמים ו־ 14 יהודים מקומיים.
סוף המאמר…..רופאים יהודים במרוקו-אליעזר בשן