ארמית ועברית בשירת רבי דוד חסין – אפרים חזן

אפרים חזן

הערת המחבר : על שליטתו המלאה בארמית נוכל ללמוד משיריו הארמיים הכתובים ברצף הדברים ותוך שימוש יוצר בלשון הארמית. השימוש היוצר ניכר יפה מתוך שימוש בשיבוצים שוני הוראה, כגון בשיר ׳חבל על הדין שתא, עבר עקתא רבתא, תלת דפורענותא, חרבא כפנא ומותנא׳ (ת״ל, פז) הלשון ״תלת דפורענותא״, המתייחם בדרך אל שלוש הפטרות הפורענות שבימי ביז־המצרים, מציין כאן שלוש פורענויות ממש כפי שמונה המשורר.

נוכל אפוא לציין, כי דרכו זו של חסין מלמדת על שימוש נרחב יותר של דרך זו בכתיבה ובדיבור. שאם לא כן קשה לראות את המעבד לשימוש בה בשירה, שהיא מטבעה שמרנית בענייני לשון. כדי להמחיש לפני הקורא את האפקט המלא של השימוש בארמית המשובצת והמשולבת בתוך הטקסטורה העברית של השיר, נציג להלן קטעים מתוך אחד משיריו של רדבא״ח המאפיינים שימוש בדרך זו. ההדגמה תועיל לתפוס את הדברים במסגרתם הנכונה, שכן הארמית המשובצת אינה הופכת את השיר לשיר עברי־ארמי 37. שכן השיר — שיר עברי הוא והארמית בו היא בבחינת קישוט בלבד. עוד עלינו לזכור, כי חלק גדול למדי משירי דבי דוד כתובים על טהרת העברית. להלן קטעים משיר הקינה שכתב רדבא״ח על מותו של רבי עמרם דיוואן שד״ר מחברון שנלב״ע תוך כדי שליחותו במארוקו  (המספור כולל את השורות המושמטות, שהן עבריות לגמרי).

אזיל דמעה                   אל שמועה כי לא טובה

חסרא ארעא                 דישראל גברא רבא

 

נהי נהיה          תאניה ואניה

בייא בייא        תזעק ארץ צביה

האניה             להשבר חשבה

ימררון            בכי עדת ישורון

ימררון            מהם שמחות ורון

שירים דו־לשוניים עבריימ־ארמיים נכתבו בתימן, אך שירים תבניתם מדויקת והמעבר מן הארמית לעברית ולהיפך הוא קבוע, ויש שמשוררי תימן כתבו אף שירים תלת־לשוניים עברית־ארמית־ערבית. וראה בעניין זה מבואו של פרום׳ י׳ רצהבי, ״ילקוט שירי תימן״, ירושלים, תשכ״ט, וכן: י׳ טובי, ש׳ סרי, ״שירים חדשים לרבי שלום שבזי״, ירושלים, תשל״ו. בצפון אפריקה לא נמצא שירים חדשים דו־לשוניים ערבית־ארמית על־פי המתכונת התימנית, אך נמצא שירים מעורבים עברית ערבית (הנקראים מטרוז־אריג), כגון השיר ׳שערך רעיה ידמה לחריר מדהב׳. רדבא״ח לא כתב שירים מעין אלה, ולא ידועים לי שירים בערבית שלו. כנגדו פרגי שוואט כתב שירים לא מעטים בערבית, אך לא כתב שירים מעורבים. ר׳ פרגי כתב שירים בארמית, אך לא שילב ארמית בשירתו העברית (וראה מראה־מקום בהערה 15).

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יוני 2014
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר