הספרות הרבנית בצפון אפריקה-ש.בר-אשר

הספרות הרבנית בצפון אפריקה.

השתלשלות הספרות הרבנית בשנים 1700 – 1948

ביבליוגרפיה מוערת ליצירה הרוחנית של חכמי צפון אפריקה

שלום בר-אשר.רבי שלום בר חנין זצל

ירושלים, התשנ"ט

פרסום היצירה הרבנית בידי רבי אברהם אנקאווה במאה ה-19.

אחד היוצרים החשובים בתקופה זו היה רבי אברהם אנקאווה שקשריו ההדוקים עם איטליה הביאו לפרסום ספרו. רבי אברהם כתב בתחומים שונים " מלל לאברהם " לקט דרושים, " זכור לאברהם ", על הלכות שחיטה וכן הספרים " לימודי ה' ", בהלכה ובעבודת הקודש. חלקו השני של הספר האחרון הוא מעין החיבור הידוע " חוק לישראל ", המחולק לקריאה יומית בפרשת השבוע, בספרי תנ"ך ובספרי חז"ל.

אנקאווה תרם תרומה נכבדה גם בתחום התקנות. כאמור, הייתה התקנת תקנות פורה במרוקו והיא ייחדה את חכמיה. אחד התחומים המאפיינים את מרוקו משאר קהילות ישראל , משלהי המאה ה-15 ועד ימינו, הוא בתחום דיני הירושה, המבוססים על פי תקנות הקהילה בניגוד להלכה, שכן, דיני הירושה בהתאם לתורה ולתלמוד לא תאמו תמיד את הצדק החברתי הנראה לעין. לפי דיני התורה והתלמוד הבעל יורש את אישתו, ואין האישה יורשת את בעלה, והבחנה זו גרמה לעוגמת נפש להורים בפטירת האישה סמוך לנישואיה, שכן נמצאו " לוקים בכפלים, הם שכלו את בתם, וכן הפסידו את הממון שנתנו לה נדוניה.

כבר בתקופה קדומה חיפשו דרכים לעקוף את ההלכה בתחום זה בהתנאת תנאים לפני החתונה. חכמי מרוקו הגדילו לעשות כשאר השוו שוויון מוחלט את בני הזוג בנכסים המשותפים לשניהם, כולל שותפות מלאה בירושה לבנות הרווקות, כמו לבנים הרווקים.

אנקאווה היה החכם הראשון שפרסם את " ספר בתקנות " של חכמי פאס מן המאות ה-16 וה 18, שכלל גם את " קיצור התקנות " של רבי רפאל בירדוגו. חיבור זה נדפס בתוך הכרך השני של " תשובות רבי אברהם אנקאווה ". הספר זכה למהדורת צילום שנייה, עם קיצור התקנות של רבי רפאל משה אלבאז " תקנות יהודי מרוקו ", עם מבוא של שלום בר אשר, ומהדורה מחודשת על פי סדר היסטורי, גם כן בידי שלום בר אשר.

ההקדמות לספר " טהרת כסף " לרבי אברהם אנקוואה הן כמעט מקרה יחיד של " הסכמות חריגות בספרות הרבנית בצפון אפריקה, הספר בא לסלק את הביקורת על אחד משני פירושיו להלכות שחיטה של הרמב"ם, " כסף אחר " ולטהרו. פירוש זב בא עם הפירוש  " זבחים שלמים " שבצדי דבריו של הרמב"ם. גיבור הוויכוח, רבי אברהם, מציין שתגובתו לפולמוס נבעה רק " כיוון שראיתי שהוא , המשיג, הקדים תחילה לכל חכמי ורבני רוחות העולם , אז הוכרחתי להשיב על דבריו ולפרסמו בעולם ". דומה שזו משמעות החיובית היחידה של הפולמוס שנעדר כל נימה מתונה והוא מלא ביטויים חריפים משני צדדים.

המחבר והמשיג, משה צבעון, מתנצחים על ביטויים מסויימים כלפי תלמידי חכמים שבהם השתמש אנקוואה. ואולם התופעה העיקרית העולה מתוך ההקדמות לספר היא המציאות ההיסטורית שבה חוברים רבנים מקהילות שונות להצדיק  את קיומה של הפזורה הספרדית המחצית המאה ה-19, כקיבוץ אישים בעלי עניין משותף להגן על אנקוואה. 

לשון אחר, הצופה אחורנית יכול להעריץ את גדולת הוויכוח לא בלהט המפעם במתנצחים, זו אפיזודה קצרת ימים אלא באחדות הפעולה של המוסדות הרבניים, לשכך את הלינץ הספרותי, המתואר בפי אנקאווה, שניסו לעשות בו. חכמי אלג'יר וה " גראן רבאן " יצאו להגן עליו ופנייתם הקיפה את חכמי תוניס, ירושלים ותיטואן כמו גם שני חכמים מליוורנו. מכאן ואלך נראה, שאין מוצאים עוד ניסיון להפעיל את בעלי ההלכה בפזורה הספרדית שבים התיכון כפעולה מאוחדת ומגובשת .

אמנם גם אחרי כן יש הסכמות לספרים מקהילות שונות בפזורה זו אבל זו הייתה יוזמה של יחידים. המנהיגות של חכמים ספרדים עברה אחר כל למרכז המתחדש בארץ ישראל, או למוסדות יהודים אחרים שפרשו את חסותם על קהילות שונות במזרח. את המעבר הזה מסמלת אולי העובדה שבראש פנייתם של חכמי אלג'יר עמד הרב של העיר, אהרן מיכאל ויילר מיוצאי צרפת.

הספר " זבחים שלמים, כשלעצמו הוא בן תשעים דפים כולל ההשלמות וההגהות שב " טהרת הכסף " שנכתב בעקבות הערותיו של צבעון. הוא כולל נוסף על ההלכות של הרמב"ם ופירושיו של אנקאווה גם את נוסח " המגיד משנה ". שני הפירושים " זבחים שלמים " ו " כסף אחר " הם רחבים בהיקפם, הדברים כתובים דבר דבור על אופניו. לשני הפירושים אופי שונה, בראשון הוא מתייחס למקורות מרובים כולל רבנים אחרונים בצפון אפריקה ואחר כך הוא מנסח את ההלכה שבהם הוא מעורר שאלות העולות מתוך דברי הרמב"ם ופרשני אחרים, ובפרט ב " כסף משנה " של רבי יוסף קארו, ומכן השם של פירושו : " כסף אחר ".

ימתו של צבעון בערה בו, בין היתר, על שימוש בביטויים מסויימים כלפי רבי יוסף קארו, ובמילה " מתחכמים " על נושאי כליו הבולטים הט"ז, הש"ך והפר"ח. אבל יותר מנימה של דמגוגיה עולה בדברי צבעון כאשר הוא מציין שבכך אסר אנקאווה מלחמה על " שלושה חלקי ישראל, כהנים, לווים וישראלים ".

גם הפתגם " הפך הקערה על פיה " שמכוון לרבי חיים בן עטר ב " פרי תואר " שלו קוממה את צבעון. אולם ביטויים כפי שיצאו מפרי עטו של אנקאווה אינם צריכים להפתיע, כיוון שעוד מימי התלמוד נוקטים חכמי ההלכה בלשון בוטה וחריפה כלפי חבריהם ומשום כך יצא אנקאווה וידו על העליונה בקבלת תמיכה בתי הדיו. הם ידעו להבחין בין הערותיו הענייניות של צבעון ובין העובדה שהוא נתגולל על אנקאווה על לא עוול בכפו.

פירושיו של אנקאווה מצטרפים לספרות הענפה בפרשנות הלכות השחיטה בהתפתחה בצפון אפריקה מאז ספרו של רבי חיים גאגין " עץ החיים " בפולמוס ה " נפיחה ". רבי אברהם אנקאווה שהיה יליד סאלי שבמרוקו היגר למעסכר שבאלג'יריה ועמד בקשרים הדוקים עם חכמי ליוורנו שבאיטליה, זכה לא רק לסכם את תורתם של הראשונים ואחרונים, אלא גם לשלב בהם את " מנהג המערב ", כלומר את מנהג צפון אפריקה בתוכה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

יוני 2014
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר