סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

בתיהכנ"ס במללאח של סאלי

א. ביהכנ״ס אלנקאוה

ע״ש רבי מסעוד אלנקאוה (א) ומתקופתו, ברחוב הראשי. בביכנ״ס זה התפלל רבי רפאל אלנקאוה. שם נקבעה ישיבתו ואחריו המשיך להנהיג ישיבה זו, בנו רבי מיכאל (א). החזן הקבוע בביהכנ״ס הזה היה בעת האחרונה רבי אברהם אמויאל סוחר מתלמידי רבי רפאל. לפניו היה החזן שם, רבי אברהם ריווח מתלמידי רבי רפאל.(ב)

ביהכנ״ס והישיבה היו בקומה הראשונה, בקומה השניה היתה דירתו של רבי רפאל אלנקאוה. בביכנ״ס זה התקיימה מנחה מוקדמת. לאחר תפילת ערבית מסר שם שיעור, רבי מסעוד אוחיון מתלמידי רבי רפאל.

בכיהכנ״ם הזה היו נקבים בתקרה ומהם הובלו צינורות חלולים לבתים סמוכים, כדי שהנשים, הזקנים וחולים שנשארו בבתיהם יוכלו לשמוע את התפילה בציבור [בביקורי שם ראיתי את הצנורות במו עיני].

ביהכנ״ס אמזלג

על שם רבי יעקב חיים אמזלג בסמטת אמזלג. שם התפלל כחזן, צאצאו – רבי שלמה אמזלג, חתנו המפואר של רבי רפאל אלנקאוה. ביכנ״ס זה נקרא גם בשם ״סלאת זרירא״ ־ ביהכנ״ס הקטן. לאחר תפילת שחרית לימד שם רבי יעקב אמזלג, חוק לישראל וגמרא. עליו נקרא לקמן.

ביהכ"ס אמסלס

על שמו של רבי משה אמסלם הקדמון(א). ביהכנ״ס נתרם ע״י משפחת אזולאי.

שליח הצבור בעת האחרונה היה רבי שלום אמסלם הי״ו, צאצא של הצדיק.

אנשים חולים הגיעו מסאלי ומסביבותיה והיו ישנים בבית הכנסת מספר לילות עד שהיו מבריאים.

ביהכנ״ס הזה נקרא ביהכנ״ס של חסידים. שם לימד רבי משה אמסלם הצאצא. היה ברחוב הראשי מול סמטת אמסלם.

ביהכנ"ס אצראף

ביהכנ״ס של רבי יששכר אצראף ברחוב הראשי ב״בתיהכנ״ס באפריקה הצפונית״ דווח כביהכנ״ס של יעקב אשרף וקרוב לודאי שהיה קדום.

ביהכנ"ס ביבאס

על שם רבי יעקב ביבאס הקדמון. ביהכנ״ס נתרם ע״י רבי מסעוד אלמועלם שבא מארץ ישראל ונפטר בסאלי.

כל ימות השנה התפללו שם מנחה גדולה. בימי בין המיצרים התאספו רבים מבני הקהילה לאמירת תיקון רחל לפני תפילת מנחה, כמובא בדברי האריז״ל. ביהכנ"ס היה בהנהגת רבי יעקב ביבאס האחרון, אחיו של רבי רפאל ביבאס השד״ר מטבריה. רבי יעקב, צאצאם של רבי רפאל ורבי יעקב ביבאס הקדמונים, מסר שיעור מידי ערב בבית הכנסת.

בבית כנסת זה היו לומדים כל יום אחר הצהריים, לפני תפילת מנחה, ספר הזוהר הקדוש לרשב״י ובכל שנה היו עורכים סעודה גדולה לסיום לימוד הזוה״ק. מו״ר אבי זצ״ל היה משתתף בלימוד זה וסיפר שהיה זה מרתק ומרגש להשתתף בזה הלימוד ובסעודת הסיום.

כמו כץ ערכו מידי שנה בשנה בתקופת השובבי״ם, תענית דיבור רבת משתתפים [כמאה וחמישים איש] עם כיבוד. סדר הלימוד בתענית הדבור היה, קריאת ספר התהילים ג׳ פעמים ותחינות ובקשות כמקובל בתענית מסוג זה.

מור אבי זצ״ל סיפר על אוירת ההתעלות הרוחנית והקדושה שליוו את המעמד.

ביהכג״ס היה ברחוב הראשי.