פיוטי רבי יעקב אבן צור ב.בר-תקוה-יוֹצְרֵי שְׁעֵה עֶבֶד /דופֵק דְּלָתֶיךָ

בקשות לחול.

 

יוצרי שעה עבד

הסוג:    בקשה.

העת:     לבקר, ׳לדפיקת    השער׳.

התבנית: שיר קזוה חרוז; הפייטן חילק את הדלת והסוגר לשתי צלעות משניות.

החריזה: מברחת כנויית.

המשקל: המתפשט (ושוא שאחרי תנועה גדולה לנח יחשב), בפלס (במשקל)

׳שער פתח דודי׳ (אוצר, ש-2056),* ובפלם ׳שער אשר נסגר׳ (ש־2046).

החתימה:            יעקב אבן־צור.

נדפס:    עת לכל חפץ, דף  א          עמ׳ א.

נזכר:     אוצר, י-2262.

 

יוֹצְרֵי שְׁעֵה עֶבֶד / דּוֹפֵק דְּלָתֶיךָ / אֵלָיו פְּתַח פִּתְחֵי / סַף מִשְׁכְּנֹתֶיךָ
עֵינָיו
 לְךָ יִשָּׂא / תָּבוֹא לְפָנֶיךָ / אֶנְקַת תְּחִנּוֹתָיו / דּוֹבֵב בְּבֵיתֶךָ
קָבַל
 תְּפִלּוֹתָיו / וּרְצֵם כְּקָרְבָּנוֹת / עוֹלָה וְנִיחוֹחִים / עַל מִזְבְּחוֹתֶיךָ
בֹּקֶר
 , בְּנִיב רַחְשׁוּ / יַשְׁכִּים לְהוֹדוֹת לְךָ / יָרֵחַ כְּמוֹ מִנְחָה / מוּל רוֹמְמוּתְךָ

 

אַמֵּץ זְרוֹעוֹתָיו / צוּר, כִּי בְּכָל לִבּוֹ / יִתְאָו חָסוּת תַּחַת / עַל מַעֲלוֹתֶיךָ
בּוֹדֵד
 כְּצִפּוֹר פַּח / אָנָּא, פַּקַּח קוֹחוֹ / אֵלָיו תְּנָה נֹפֶשׁ / חֹפֶשׁ פְּדוּתֵךְ
נוֹשְׁכָיו
 כְּמוֹ נַחַשׁ / מוֹנָיו כְּמוֹ שׂוֹטְנָיו / בָּהֶם בְּשֶׁטֶף אַף / תָּעִיר חֲמָתֶךָ
צָמְאָה
 לְךָ נַפְשׁוֹ / מִנְזַר תְּשִׂימֵהוּ / גַּם תִּעֲלָהוּ אֶל / הַר נַחֲלָתֵךְ
וּבְרַחֲמֶיךָ
, חִישׁ / תִּבְנֶה כְּמוֹ רָמִים / מִקְדַּשׁ הֲדוֹמֶךָ / אַרְמוֹן נְוָתֶךָ
רָם
 עַמְּךָ גּוֹנֵן / וּבְנֵה וְגַם כּוֹנֵן / צִיּוֹן וְהֵטִיבָה / מְכוֹן לְשִׁבְתֶּךָ.

 

1 יוצרי: מלת פנייה מרכזית שעליה בנוי הפיוט. והשווה: ׳אלוהי! נשמה שנתת בי…׳, או: ׳אלוהי! נצור לשוני מרע…׳. שעה: פנה. דופק דלתיך, אליו פתח: על דרך הכתוב ׳קול דודי דופק, פתחי לי…׳ שה״ש ה ב. ודרשוהו(מדרש רבה על הפסוק): ׳אמר הקב״ה לישראל פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו׳. / 2 עיניו לך ישא: על דרך הכתוב ׳אליך נשאתי את עיני׳ תה׳ קכג א. תבא לפניך אנקת תחנותיו: תה׳ עט יא. דובב בביתך: מתפלל בביתך, ושיעור הכתוב: יבוא לפניך שיח תחנוניו של העבד, שאותו הוא מבטא בשפתיו בבית תפילתך. / 3 קבל תפילותיו ורצם כקרבנות: על פי ברכות כו ע״ב: ׳תפילות כנגד תמידין תקנום׳, וכנגד הדרשה בשיר השירים רבה ה ב: ׳אמרה כנסת ישראל אני ישנה מן הקרבנות ולבי ער לקריאת שמע ולתפילה׳. / 4 בקר, בניב רחשו ישכים להודות לך: שיעור הכתוב: העבד ישכים להודות לך בתפילותיו עם שחר. ירח כמו מנחה: מוסב אל ׳ניב רחשו׳ שבראש הטור, לאמור: תפילתו תערב כניחוח מנחה לפני ה׳ והלשון על פי שמ״א כו יט. / 5 אמץ זרועותיו: על דרך הכתוב משלי לא יז. צוד: הפייטן מרבה להשתמש בפיוטיו בכינוי זה לבורא החביב עליו. חסות תחת צל: על דרך הכתוב תה׳ צא א-ב. צל מעלותיך: צל רוממותך. / 6 בודד כצפור פח: על דרך הכתוב תה׳ קב ח: ׳כצפור בודד על גג׳. פח — מלכודת. וציפור־פח היא הפך ציפור־דרור. פקח קוחו: שחררו, על דרך הכתוב יש׳ סא א. / 7 נושכיו כמו נחש: על דרך הכתוב תהלים קמ ד. מוניו וגם שוטניו: לוחציו ושונאיו. בשטף אף תעיר חמתך: מש׳ כז ד; תה׳ עח לח. / 8 צמאה לך נפשו: על דרך הכתוב תה׳סג ב; מנזר: בעל משרה מכובדת, וכדברי ראב׳׳ע לנחום ג יז, ׳בעלי הנזר׳; ורש״י פירש לשון שיר. / 9 וברחמיך חיש: על דרך הכתוב: ׳מהר יקדמונו רחמיך: תה׳ עט ח. תבנה כמו רמים: שנאמר בתה׳ עח סט: ׳ויבן כמו רמים מקדשו׳, ובדברי מצודת דוד: ׳בנהו בנין עד כמו השמים׳. ויונתן תרגמו כמו ראמים. מקדש הדומך: על הפסוק באיכה ב א ׳ולא זכר הדם רגליו ביום אפו׳, נאמר במדרש: ׳אין הדום רגליו אלא המקדש׳, (איכה רבה, מהדורת בובר, מט ע״א). ושיעור הכתוב: תבנה מקדש של מטה בחוסן ונצח של מקדש של מעלה. ארמון נותך: הכינוי ארמון למקדש הוא לפי תרגום יונתן ליר׳ ל יח. / 10 ובנה וגם כונן: על־פי שמ׳ טו יז והטיבה מכון לשבתך: על פי תה׳ נא כ.

 

הועתק למורשת מרוקו 06/10/19

 

 

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

יולי 2014
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר