נוהג בחכמה- רבי יוסף בן נאיים זצ"ל

נוהג בחכמה

אוצר בלום של מנהגים על ד' חלקי שו"ע

שנהגו בכל קהילות ישראל במזרח ובמערב

רבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף בן נאיים

רבי יוסף בן נאיים ויצרתו

הרב פרופסור משה עמאר הי"ו

ד. יחסו לתורתם של רבותינו חכמי מארוקו

החל מן המאה העשירית התפתחו במארוקו מרכזי תורה חשובים, אשר העמידו מתוכם חכמים גדולי תורה ויראה, אשר ריכזו כל מעיינם והגות רוחם בהעמקת יתר בתורה. וזכו לחבר ספרים רבים בכל ענפי פרד״ס התורה: בפרשנות המקרא והתלמוד, בספרות ההלכה לגווניה, בתורת הנסתר, בהגות ובמוסר, בשירה ובפיוט. אר מחמת העדרם של בתי דפוס בצפון אפריקה, ומשום שהיו החכמים מחוסרי אמצעים להוליך ספריהם לדפוס באירופה, נשארה רוב תורתם מונחת בכתובים בקרן זוית, נתונה למקרי הזמן ולפגעיו. רק חכמים בודדים אשר היה להם הכח והעוז להטלטל למרחקים ביבשה ובים למען משימה קדושה זו, הצליחו להדפיס את חיבוריהם. אחדים מקרב אותם חכמים כתבו את חידושיהם על גבי גליונות הספרים בהם למדו, וכשבלו הספרים ונגנזו, נגנז עמם גם אור תורתם.

מיום שעמד ר׳ יוסף על דעתו, כאב את כאב אובדן תורתם של רבותינו הקדושים. השתדל להעתיק בעצמו כתבי-יד ישנים ומתפוררים, למען יעמדו לדורות הבאים, וכן העתיק חידושים שמצא על גבי דפים בודדים או מאלו שנכתבו על שולי הספרים. מן הליקוטים הללו שהעתיק יש לציין את חידושי הרה״ג רבי משה אסקורי, מחכמי פאס במאה הי״ח, אשר כתב כל חידושיו לתורה, לנ״ך ולתלמוד, על שולי הספרים בהם למד. חלקם השתמרו עד היום. כתב ידו היה יפה, קטן ודק להפליא. ר׳ יוסף אסף מגליוני מסכת כתובות בה למד ר׳ משה, את חידושיו למסכת זו בהיקף של ספר שלם.

את כאבו לגורל תורתם של רבותינו ואת חרדתו בדבר עתידם, ביטא ר׳ יוסף בכל הזדמנות. בפתיחה לחיבורו ״מלכי רבנן״ שנדפס בירושלים בשנת תרצ״א (1931), פנה בקריאה נרגשת ב״קול קורא״ לעשירים, לתרום למען הוצאתם לאור של ספרי רבותינו. בפנייתו תיאר את גודל יצירתם, מצב היצירה בהווה והחרדה לגורלה בעתיד. אף העלה על נם את חשיבותה של מצוה זו ואת גודל שכרם של העוסקים בה. להלן משפטים קצרים מפנייתו:

לכן אחי ורעי התעוררו התעוררו, העטו על הנשכחים חנינה ומהם אל תכלאו רחמיכם ואמרו לשוכני אופל צאו מתוך החשיכה … והושיטו ידיכם והוציאו מכסת כסף מכיסכם, למאור נוגה אור תורה … לכן אחי, נא אנכי מבקש, חפשו בחורין ובסדקין אחרי ספרי כתבי-יד, ואספו אותם מכל זוית ופנה, מאוצרות הספרים ומבעלי בתים, לראות בזריחת שמש ולהעלותם על מכבש הדפום … שקדו בחפץ ועוז להמפעל היקר והנכבד הזה. ואל תמנעו הטוב, כי יש יכולת בידכם לעשות, והשתדלו עד שידכם מגעת … ועשו חסד עם המתים המחברים, להוציא עמל רוחם לאור העולם, ולא יכוסה שמם בחושך…

 ואחת שאלתי מאת ה׳ אותה אבקש שדברי אלה ימצאו להם אזניים קשובות בכל עברים. וזכות המחברים תגן בעדכם אלף המגן…

דברים דומים השמיע במספר הזדמנויות. בחודש אדר ב׳ תש״ח (1948), ביקר במארוקו הרב ישעיה שווארץ הרב הראשי ליהדות צרפת. בהיותו בפאס, מסר לידו ר׳ יוסף! סקירה בכתב על היצירה הרוחנית של חכמי מארוקו, בה כתב בין היתר:

יש אתי טמון באוצרותי בספריה שלי שיש בה כמה אלפים ספרים, ובאו בתוכם ספרי כתבי יד רבני המערב מאה וארבעה ושישים ספרים, שכל ספר מהם הוא אחד בעולם. ויש מהספרים עלים בודדים מה שלקטתי בימי חלדי. ואני שומרם כאישון בת עיני, עד ישקיף וירא ה׳ משמים לאמור להם, צאו לחירות ולרווחה לראות אור הדפום. ויהגו בהם נפשות שוקקות לרוות צמאונם, לשתות מבאר חפרוה שרים. ולהפיץ תורתם בשער בת רבים, ואחרי בלותם תהיה להם עדנה אכי״ר. דבריו אלה כמו דבריו הקודמים הנ״ל, מבטאים את אהבתו לספר בכלל ולתורתם של רבותינו חכמי מארוקו בפרט; ההוקרה וההערכה שהוא מייחס לכל פיסת נייר מתורתם; הטיפול המסור והשמירה המעולה שהוא שומר עליהם כעל בבת עינו. תוך שהוא מביע משאלת לבו הכרוכה בהרבה אמונה ותקוה, שאכן יצירה מופלאה זו עוד תזכה לראות אור הדפום. הוא לא חדל מלעורר את אלה שיש בידם אפשרות כספית לקום לטפל בכך. שמח היה שמחה גדולה כשהגיע לידו חיבור מתורתם של רבותינו שיצא לאור, ויעידו מכתבי התודה וההוקרה שכתב למוציאים לאור.

נראה, כי דבריו עשו רושם, כי סמוך לתקופה זו החלה במקומות שונים במארוקו, התעוררות לעשות למען הוצאתם לאור של כתבי רבותינו הקדושים ונדפסו עשרות ספרים.

לר׳ יוסף היתה אהבה עזה, וקרבה מיוחדת לרבותינו הקדושים חכמי המערב. למענם הקדיש שבע שנות חקירה ודרישה, בעיון בחיבוריהם בדפוס ובכתבי-יד. בשטרות ובעלים בודדים אותם שלף! מהגניזות. מתוכם אסף בעבודת נמלים, באופן עקבי ושיטתי, שם לשם, ופרט לפרט, עד שצבר חומר רב, כמאמרו.

לכבוד התורה ולכבוד נושאי דגלה, הרבנים הגדולים שכהנו פאר במערב, לבל יפקד שמם וזכר פעולותיהם בדברי ימינו … לא חסכתי מעמל נפשי ואספתי ולקטתי מכתבי-יד … ובאורך הזמן מצאתי באמתחתי חבילות ניירות שמות רבנים חכמי המערב למטות אבותם. אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב…

בכך עשה ר׳ יוסף להנצחת שמם ופועלם של חכמי מארוקו, וכלשונו: ״להצהיר זיו הוד חכמי המערב, להשגיב צדקותיהם ופעולם בחיבוריהם היקרים הידועים״. גם השמות ״מלכי רבנן״ ו״כבוד מלכים״ שנתן לחיבוריו, מוכיחים על הוקרתו והערכתו הגדולה כלפיהם. כי מאן מלכי? רבנן.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

יולי 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר