הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו

תורת אמך◆ פרשת מסעי ◆ לאור חכמי מרוקו ◆ מס' 62◆

המלקט: הרב אברהם אסולין

ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני. ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאוה (לג, טו, טז).

'ויסעו מרפידים', היינו שריפו עצמן מדברי תורה (סנהדרין קו), על שם שרפו ידיהם מן התורה, 'ויחנו במדבר סיני' דהיינו שקיבלו את התורה שניתה בסיני, ואם חזרו ויסעו מן התורה שניתנה במדבר סיני ויחנו בקברות התאוה פירשו על פי  רבותינו ז"ל (שבת פח:), אם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם, וזה בשביל התאוה שהתאוו לאלוהות הרבה (שופריה דיוסף).

ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם (לג, ב).

כתב הרה"צ רבי שלום אבוחציריא זלה"ה, בספרו כלי כסף, 'ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', כלומר ויכתוב משה את מוצאיהם של ישראל שיצאו ממצרים ע"י זכות התורה, כמ"ש (שמות ג, יב), בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. זאת קבלת התורה שתקבלו, והיא הזכות העומדת להם להוציאם ממצרים, והיא ג"כ הזכות שעמדה להם למסעיהם על פי ה' במדבר ארבעים שנה, כמ"ש (במדבר י, לג), ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים וארון ברית ה' נוסע לפניהם. זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים, ומקדים לפניהם דרך שלושת ימים לתקן להם מקום חניה, והיא הזכות גם כן שעומדת להם להיכנס לארץ, כמ"ש (תהלים קה, מד – מה), ויתן להם ארצות גויים ועמל {רכוש}, לאומים יירשו. בעבור ישמרו {ישראל}, חוקיו ותורותיו ינצורו. ועוד 'ואלה מסעיהם למוצאיהם', כלומר ואלה מוסיף על הראשונים, מה 'מוצאיהם' מארץ מצרים. 'למסעיהם' הראשונים במדבר כדי שיכנסו לארץ ישראל על ידי זכות התורה, אף 'מסעיהם למוצאיהם', האחרונים, שעתידין לצאת מן הגלויות לנסוע לארץ ישראל בגאולה האחרונה על ידי זכות התורה, כמו שכתוב (מלאכי ג, כב), זכרו תורת משה עבדי אשר ציותי אותו בחורב על כל ישראל וכו', (ובפסוק כג), הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וכו', ולומדים מכאן שבזכות התורה נגאלין ישראל מן הגלויות בגאולה העתידה לבא.

ויסעו מרפידם ויחנו במקהלות ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת (לג, כה, כו).

'ויסעו מחרדה' רצה לומר, אם ירצו ליסע 'מחרדה' שאין שטן ואין פגע רע, יחנו 'במקהלות' דהיינו באחדות גמור, לפי מה שאמרו רבותינו ז"ל (בר"ר פרשת לח), גדול השלום, שאפילו כל ישראל עובדי עבודה זרה מוחלין להם, שכתוב (הושע ד, יז), חבור עצבים אפרים הנח לו. אפרים שדבוק באלילים. ואפרים כנוי לבית ישראל, הנח לו ואל תתחבר לו, הנח לו ולא תנבא להוכיחו כי לא יועיל (רש"י), אבל 'ויסעו ממקהלות', דהיינו מהאחוה והאחדות אז 'ויחנו בתחת' (שופריה דיוסף).

אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן (לג, א).

 פירוש צדיקים שנוסעים מן העולם בשביל בני הדור שיחזרו בתשובה ויהיו בחי. בני ישראל – ועוד. אשר יצאו מארץ – זה שהיו מצירים להם על דרך ושם ינוחו יגיעי כח ויש להם שכר מצות. לצבאתם – כי מן מצוה נברא מלאך טוב ועוד מכפר על הדור כי מיכאל מקריב נשמת הצדיקים וזה. ביד משה- מיכאל שר הגדול. ואהרון – מ"ט שר הפנים.

ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפונה. ולמטה בני שמעון שמואל בו עמיהוד. למטה בנימן אלידד בן כסלון (לד, יט – כא).

כתב הרה"צ רבי חים משאש זלה"ה בספרו נשמת חיים, יש לדעת למה לא הזכיר הכתוב המילה נשיא בהם בשלושת השבטים האלה, כמו שהזכיר בשאר שבטים, ונראה לומר אפשר דשלשת השבטים הללו, היו גדולים ונכבדים בלאו הכי והנשיאות לא הוסיפה להם כבוד ותועלת. לא כן שאר הנשאים, עיקר כבודם ומעלתם היתה הנשיאות ולכן הזכיר תור הנשיאות ולכן הזכיר תור נשיא. עוד אפשר לומר שהיו ענוים גדולים, שלא התנהגו בגדולות וגבהות כדרך שאר נשיאים, לכן לא הזכיר בהם תואר נשיא.

מעשה רב: דרך (מקונטרס פניני המידות).

הרה"צ רבי מכלוף לעסרי זצ"ל מלפנים רב אסוק שבדרום מרוקו והצדיק מבית שאן, היה מקבל קהל שהגיעו מכל רחבי הארץ, הרב מאד חשש מהיוצאים חזרה לביתם מסכנת הדרכים, לכן הרב נהג לתת לכל מבקר קודם צאתו לדרך מטבע צדקה שעם בואם לביתם יתנו צדקה, וכך יתקיים בהם, 'שליחי מצוה אינם ניזוקין (מופת הדור עמק קז).

 הלימוד להצלח

ת החיליים ועם ישראל בכל אתר ואתר