הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו

ערב שבת שלום

א. היום מכנים בגדים לשבוע הבא, פרוש לובשים בגד מכובס כחצי שעה, ואז יהא מותר ללבוש

בגד זה שבוע הבא שנקרא "שבוע שחל בו תשעה באב, גם בשבת ניתן ללבוש, כגון חולצה

לליל שבת, וחולצה נוספת בשחרית עד לצהרים וכדומה.

ב. שבוע הבא אסור להתגלח עד תשעה באב מעיקר ההלכה, ואין שום קולא בדבר.

תורת אמך◆ פרשת דברים ◆ לאור חכמי מרוקו ◆מס' 63◆

המלקט: הרב אברהם אסולין

אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב (א, א).

בספר מלאכת מחשבה הקשה, איך משה רבינו ע"ה יכל לדבר עם ששים רבוא בפעם אחת, ונראה שלא קשה, כי הקב"ה נתן במשה כח, והיה קולו מקיף כל המחנה וכולם שמעו את דברי. וכן אמרו רבותינו ז"ל (זוהר במדבר לב), שהשכינה מדברת מתוך גרונו, ואם כן, אין פלא איך שמעו כל ישראל את דבריו, כי הקב"ה הוא המדבר (נשמת חיים).

בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר (א, ה).

הואיל הם אותיות אליהו, רצה לומר, אליהו יבאר הקושיות והספיקות, כי מבואר בכמה מקומות כי משה ואליהו במדרגה אחת. משה ארבעים יום וארבעים לילה לא אכל (מדרש ילקוט מלכים א, רמז, ט), וכן אליהו (מלכים א, יט, ח), וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום. משה התפלל על ישראל, שנאמר (דברים ט, כו), וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום. משה התפלל על ישראל.

 שנאמר (דברים ט, כו), אל תשת עמך ונחלתך אשר פדית בגודליך, ואליהו התפלל, שנאמר (מלכים א, יח , לז), ענני ה' ענני (עדן מקדם).

ה' אלהי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם (א, יא).

איתא בזוהר (ח"א קסא), ברכה של מעלה אינה פחותה מאלף. ונראה שלכן בירך משה את ישראל 'יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים', וכן (בדברים לב, ל), איכה ירדוף אחד אלף, ושנים יניסו רבבה. ואמרו בזוהר הקדוש (ח"א סוף רכז), כשאדם רוצה לברך את חברו או את בנו, צריך לברך בתחילה להקב"ה, ואי לא מברך תחילה להקב"ה אינון ברכאן לא איתקימו. וכתב החיד"א ז"ל, ששמע מהרב עיר וקדיש כמוהר"ר יעקב חזן ז"ל, שבא אליו אדם לברכו משים ידו על ראשו ואומר: יתברך שמו לעד הקב"ה, ואחר כך מברכו לאיש ההוא או לנער וכיוצא בזה (עדן מקדם).

ואצוה את שפטיכם בעת ההיא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו (א, טז).

אפשר לומר, שבא להזהיר את הדיינים לשמוע טענות התובע והנתבע, כאילו הדבר בין שני אחיכם מאב ואם, שאז תתנו לב לשמוע דברי שניהם בשוה ולא תעדיפו האחד על חברו, ואז 'ושפטתם צדק בין איש', דיבר בהוה שאין דרך האשה להכנס לדין. 'ובין אחיו', בענין חלוקת ירושה, שלא תאמר אין לדקדק הרבה בדיניהם, כי הכל הוא ריוח שבא, וגם אם יקח אחד יותר מאחיו אין בכך כלום. וכן 'בין איש ובין גרו', דהיינו שכנו הדר עמו בחצר, שלא תאמר שכנים הם, וכתוב (משלי כז, י), טוב שכן מאח רחוק, ואין לדקדק בדיניהם, משמיע לנו 'ושפטתם צדק' (נשמת חיים).

ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבותיך לך אל תירא ואל תחת (א, כא).

 על דרך כד דמך ר' אבהו אחזו ליה י"ג נהרי וכו' כי ר' אבהו היה סובר שכר עולם הבא דברשאין לו קצבה ולא משתעבד אבל לגבי הקב"ה הוי דבר שיש לו קצבה וזהו שחזר ואמר אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלהי ולגבי הקב"ה הוי דבר שיש לו קצבה וזהו "ראה" פירוש אומרים לצדיק ראה ומעיקרא "נתן ה'" בתורה מתנה לעל צד הרחמים עכשיו "אלהיך לפניך את הארץ" העליונה מן הדין שלך "עלה" פירוש נתקשרו "רש" בתורת ירושה שאין לה הפסק ואינו חוזר בגלגול ושמא תאמר שכר עולם הבא הוי דבר שאין לו קצבה ולזה אמר "כאשר דבר ה' אלהיך לך" ולגביה הוי דבר שיש לו קצבה ומשתעבד "אל תירא ואל תחת" מן המקטרגים ומן מדת הדין שמוחזקת בשכר העולם הבא: