الجهاد وكراهية اليهود-ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.

ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.

על שורשיה הנאציים של מתקפת 11 בספטמבר.גהאד ושנאת היהודים

אחדות והכנעה

נבהיר תחילה את המונחים. איסלאם אורתודוכסי ואיסלאם רפורמיסטי נבדלים זה מזה בעמדתם כלפי הדת המוסלמית הקדומה. הרפורמיסטים מבקשים לפרשה מחדש, ואילו האורתודוכסים דורשים להחיותה. חסידי האיסלאם הרפורמיסטי קוראים את הטקסט המקודש על רקע מקורותיו ההיסטוריים, ולכן סבורים שבתנאי ימינו לא את כל האמור בו אפשר ליישם כלשונו, שעה שהמוסלמים האורתודוכסים מפרשים את הקוראן כולו בפירושו המילולי, ומצפים למצוא בו פתרונות לכל הבעיות בנות הזמן.

בין איסלאם אורתודוכסי לאיםלאמיזם רב המשותף על המפריד. שוררת ביניהם הסכמה, למשל, באשר לתכניה של האמונה ולצורות הפולחן הדתי. אלא שבעיני האיסלאמיסטים יש דבר חשוב יותר מהפולחן: המאבק בכופרים. המונחים איסלאמיזם רדיקלי וג׳יהאדיזם מציינים שניהם את האיסלאמיסטים המנהלים מאבק זה בנשק, תוך ניצול הטכנולוגיה הצבאית המתקדמת. כיוון שלמוסלמים האורתודוכסים ולאיסלאמיסטים אמונה משותפת, ורק המסקנה המעשית שונה, הגבול בין הקבוצות הללו נזיל. מה אפוא מגדיר את השקפת העולם המשותפת לאיסלאמיסטים ולמוסלמים האורתודוכסים?

הנחת היסוד הראשונה והעיקרית נוגעת לאפיסטמולוגיה, תורת ההכרה, האיסלאמית. הטענה הבנאלית לכאורה, שהתבונה האנושית היא מקור הידע וההתקדמות המדעית, נחשבת בעיני מוסלמים אורתודוכסים כחילול הקודש. משנתם גורסת שבני האדם אינם מסוגלים ליצור ידע, אלא רק לשאוף להבנה מדויקת יותר של רצון האלוהים, שהוא מקור הידע היחיד. את זאת יוכלו להשיג באמצעות לימוד כתבי הקודש המנחה אותם להתנהגות שהאל רוצה בה. האמונה הדתית והידע חד הם, והעמקת הידע משמעה אך ורק השגה משופרת של הסימנים שהאל שולח.

כיוון שכך, שום איסלאמיסט לא יטיל ספק בכך שאת מאמר הקוראן שאללה הפך את היהודים לקופים ולחזירים (סודה 5, פסוק 60) יש לקרוא כפשוטו – כיוון שהקוראן הוא האמת עצמה, כל האמת ורק האמת. ״שינוי הצורה היה ממשי״, אנו קוראים למשל בירחון חמאס ״פלסטין אל־מוסלימה״, ״כיוון שאין זה מן הנמנע שאללה הכול־יכול, שיצר את האדם בצורתו האנושית, לא יהיה מסוגל להפוך את היהודי מבן אנוש לחיה״. ל״תאורטיקנים״ האיסלאמיים נותר להתחבט רק בבעיה אחת, ״האם היהודים שהפכו לחיות הולידו צאצאים״, או שמא בריות משונות אלו ״חיו לא יותר משלושה ימים״, שכן הקוראן מותיר שאלה זו פתוחה.

המדע המערבי, המבוסס על הטלת ספק ועל הכרתו של היחיד, אינו יכול להלום מושג זה של ״ידע״. נהפוך הוא: הכשל הגורלי של המדע המערבי נעוץ דווקא בעובדה שהוא ״מפצל את ראיית העולם״, שעה שרק ״ה׳תווחיד׳ (אמונת הייחוד) האיסלאמי משמר את אחדותו של היקום יציר האלוהים״. בשיח הזה המונח ״אימפריאליזם מערבי״ מתייחס אמנם גם לתוקפנות כלכלית וחברתית, אבל בראש ובראשונה ל״פלישה אינטלקטואלית״ לעולם האיסלאם. במילותיו של האיסלאמיסט סייד אל־עטאס: ״האתגר העכשווי של הציוויליזציה המערבית […] הוא אתגר הידע […] המעודד ספקנות, והמרומם את הספק ואת ההשערה ומעניק להם ׳מעמד מדעי׳ במתודולוגיה שלו״. יעדו העיקרי של האיסלאמיזם האקדמי הוא לערוך דה־מערביזציה של המדע, כלומר לשחרר אותו מעקרונות הספק וההשערה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

אוגוסט 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר