המשפט העברי בקהילות מרוקו – מ.עמר

ספר התקנות – המשפט העברי בקהילות מרוקו.

המכון למורשת יהדות מרוקו.

הרב משה עמאר

הרב אליהו עצור

מר משה גבאי

ל ׳ז. טופס ההסכמה החדשה האחרונה בענין הנישואין, שאם לא יהיה לו זכר לסוף עשר שנים שיכול לישא אשה אחרת.

בהיות שמקדמת דנא שתקננו התקנה החדשה, למי שיקח לו אשה בתנאי, שלא ישא מיום התקנה ואילך, שרשאי לקחת לו אשה אחרת בסוף עשר שנים לנישואיו, אם לא ימצא לו זרע ממנה בחיים בסוף העשר שנים. ובאותה שעה גמרנו להקבץ שנית לבקש תקנה לאותם שלקחו נשים בתנאי הנז׳, קודם התקנה החדשה הנז'. לפי שראינו שהרבה מהם מתים בלי זרע מפאת התקנה הנז', ולא בא לידי גמר עד היום שנתקבצנו שנית, לשאת ולתת בענין המי, וגם לנישואים אחר התקנה הנז׳, שרשאי כל אחד מהם לקחת לו אשה אחרת להבנות ממנה, לאחר עשר שנים לנשואיו, אם לא ימצא לו ממנה זרע זכר בחיים לסוף עשר שנים לנשואיו. אעפ״י שהיה לו ומת ח״ו, קודם העשר שנים או אח״כ. ואעפ״י שבתקנה לא נזכר כי אם זרע סתם, ראינו לחדש שיהיה הזרע זכר, ואפילו מי שקבל עליו התנאי הנז׳ שלא ישא וכו׳ בשבועה, אנו פוטרין אותו מהשבועה, ומתירין לו היתר גמור, שמעכשיו אנו מפקיעין שעבוד הכתובה לגבי התנאי הנז׳, מטעם הפקר ב״ד הפקר. הואיל והוא לדבר מצוה. ולראיה שכך הסכמנו ותקננו חי׳פ בעישור אחרון לניסן, שנת ליהודים היתה אורה ושמחי׳ה לפ״ק בפ׳אס יע״א ע״כ. וחתומים ע״ז החכמים השלמים הה״ר שלמה עוזיאל ז״ל, והה׳ר אברהם הכהן יצ׳׳ו, והה״ר סעדיה בן ריבוח יצ״ו, והה״ר יצחק בן צור יצ״ו, והה״ר שמואל בן דנאן יצי׳ו, והה״ר יעקב חאג׳יז יצ״ו, והה״ר וידאל הצרפתי יצ׳׳ו, דהה״ר אברהם הכהן הרופא יצ״ו, וה״ר שמואל ן׳ חביב יצ׳׳ו.

ל״ח. וס״ל כתוב גם אנו החתומים הסכמנו בתקנה הנ״ל, בראותינו שהיא תועלת הקהלות יצ״ו. ולראיה ח״פ בזמן הנ״ל והכל שריר וקיים. וחתומים ע״ז הנגידים המעולים, החכם ה״ר יעקב גיקאטילייא, והנבון ה״ר דוד ן׳ זמירו יצ״ו, ואנשי המעמד. והם, הנבון ה״ר יוסף בן נחמיאש יצ״ו, והנבון ה׳׳ר דינר נפ׳אוי יצ״ו, והנבון ה״ר שמואל קטן יצ״ו, וה״ר מסעוד בן חקוק נ״ע, וה״ר משה סונאיץ יצ׳׳ו, וה״ר יהושע קורקוס יצ״ו, והנבון ה״ר מאיר הלוי יצ׳׳ו, וה״ר יהודה פימינטא יצ״ו, וה״ר שלמה הכהן אלחדאד יצ״ו, וה״ר יוסף פ׳ראנקו יצ׳׳ו, וה״ר משה אלעזר יצ״ו, וה״ר שמואל הכהן יצ״ו, וה׳׳ר יונה בן שגיור יצ״ו, וה׳׳ר בנימין תאזי יצ״ו, ור׳ שמעיה חסאן נ״ע, ור׳ פנחס כהן יצ״ו בר נחמיה נ״ע, וה״ר יהודה בן ימין יצ״ו בר יעקב נ״ע, וה״ר מאיר בן עמרם יצ״ו. ואנו החתו׳ הגהנו טופס זה מהתורף, ונמצא על נכון, ונתאמתו לנו חתימות החכמים והנגידים ואנשי המעמד הנז׳ יצ״ו, ולראיה ח״פ והכל שריר וקיים. וחתומים החכמים השלמים בהה״ר יעקב בן דנאן הסופר זלה״ה, וכהה׳׳ר מכלוף אסולין הסופר זלה״ה.

חשון ש״ס

ל״ט. טופס הסכמה אחרת על ענין הנז״ל, שאפי׳ יהיה לו זרע זכר, אם יהיה אונס ניכר לב״ד מחמת האשה, שיכול לישא אשה אחרת.

בהיות, שאדוננו המלך יר"ה, בימים האלו שעברו אחר התקנה הכתובה בעבר הלז, יצא דבר מלכות מלפניו להפקיע כח תנאי, שלא ישא בכל מדינות מלכותו, וכל מי שירצה לקחת לו אשה על אשתו, אף על פי שימצא לו ממנה זרע זכר, עשה יעשה וגם יכול יוכל, ולית דימחה בידיה, וכאשר דבר מלך שלטון, ודינא דמלכותא דינא, עמדו קצת אנשים ופרצו גדר התקנה הנז', ולקחו להם אשה אחרת על האשה הראשונה שיש להם ממנה זכרים ונקבות, להשביע יצרם ולמלאת תאותם, וכעסתה צרתה, וכמעט קט רצו הנשים לעבור על דת יהודית ולכן לגדור כל פרצה עמדו קצת אנשים רואי פני המלך יר״ה, בהסכמתינו ובהסכמת אנשי המעמד יצ״ו, וחילו פני אדוננו המלך יר״ה, להיות דבר הנישואין שירצה כל בר ישראל לישא על אשתו, מסור לב״ד שיהיו בימיו, ונשא פניהם לדבר הזה. לכן ראינו לתקן המעוות בדבר אחר שיש בו צורך מצוה, שכל איש שיהיה נשוי וירצה לקחת לו אשה אחרת על אשתו, בהיות לו ממנה זרע זכר, ויראה לב״ד אשר יהיו בימים ההם אונס נכר לב״ד אליהם. ופירש הרב יעב״ץ ז״ל, משם הרב הגדול מוהר״ר יעקב בן דאנן ז״ל, היכא דאיכא חולי המונע הלידה, או חולי המונע תשמיש וכיוצא, מחמת האשה שיש לו. אזי הרשות בידם להפקיע מעליו כח תנאי, שלא ישא לשיוכל לקחת לו אשה אחרת ואף על פי שקבל עליו התנאי ההוא בשבועה, אנו מפקיעין התנאי ההוא מעכשיו, הפקעה גמורה. ומתירין לו שבועתו, ולא יהיה לנו העון לפוקה ולמכשול. כל זה ראינו לתקן נוסף על התקנה הנז׳, בין בחולפים בין בהווים בין בעתידים להנשא. וה׳ יברך את עמו בשלום. ולראיה ח״פ בעישור אחרון לחדש חשון שנת לעבדו שכ״ם אחד לפ״ק, נאם דייני העירה פ׳אס יע״א ע״כ. וחתומים החכמים השלמים הה״ר שלמה עוזיאל ז״ל, והה״ר אברהם הכהן יצ״ו, והה״ר סעדיה .בן ריבוח יצ״ו, והר״ר יצחק בן צור יצ״ו, והר״ר שמואל בן דנאן יצ״ו, והר״ר וידאל הצרפתי יצ״ו. :ונתאמתו לנו חתימותיהם, ולראיה חתמנו פה וקיים. וחתומים החכמים השלמים הר״ר יעקב בן דנאן הסופר זלה״ה ובהה״ר מכלוף בן אסולין הסופר זלה״ה.