קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל

קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה כרך שלישי

רבי דוד עובדיה

רבי דוד עובדיה

הכנסתו של הרב : בצפרו הייתה מסורת לפיה שכר טרחתו של הרב – הוקצו מהכנסות של בית הכנסת הגדולה. על רבי משה בן חמו מסופר " שכל צרכי הרב ואספקתו היו על הקהל והיה הדבר מסור לגזבר בית הכנסת שהיה גם גזבר העיר,

וכשלא הייתה גבית בית הכנסת מספיקה למרכי הרב היו משלימיםלו ממקום אחר וגם אחרי כן הוקצו הכנסות הקהל לרב העיר. אך לא רק מבית הכנסת בלבד הייתה פרנסת הרב, אלא אף הוסיפו להם כסף ממקורות אחרים, ובפרט נתנו להם חלק מהכנסות השחיטה

תעודה מספר 44

בע״ה התקצ"ג

להיות שבחדש תמוז יה"ל משנת ולבקר ר נ ה ( תהלים ל ו. ) לפ״ק אור זרח עלינו נהירו דעיינין ידידנו החכם השלם והכולל סוב׳ר הרז״ם ( מקובל לומד בעיון תורת הסוד )  יהודה יעלה מעלה על גבי מעלה לשם תפארת ותתלה כמוה״ר יהודה אלמאליח ( מרבני תיטואן )  ננטיריה רחמנא אכי״ר, והחכם עיניו בראשו עין ל״ו ראתה בחסרון הלב'נה ( הכסף. לבן שם למטבע של כסף המקובל במדינה, בספרי השו"ת )  ודוחק השעה ועיניו פקח בפרט בצרת הת״ח השוחטים ובודקים לצבור, שטורחם רב ושכרם מועט ואין הקומץ משביע את האריה ובלא״ה הצבור מוטל עליהם להחזיק בידם, למען יחזיקו בתורת ה', ולא זו שאינם מחזיקים בידם כראוי אף זו ששכר טורחם לא עלתה בידם כנהוג בכל עיר ומדינה, ובהיות יחידי קהלינו מקובצים לפני החכם נר״ו פיו פתח בחכמה ובתוכחת מגולה מאהבה לאמר אליהם לא טוב הדבר אשר אתם עושים, ובצרת תלמידי חכמים אין אתם מרגישים, ואין חוקר ודורש במה הם מתפרנסים, ערב ובקר וצהרים לבקרים חדשים, ומרוב הדוחק והצער אשר שרויים בו בחייהם קצים, ומערומיהם במה הם מכסים, ובעוה״ר בני אל חי למקרה הזמן משולחים ונטושים, ואין חולה עליהם ורואה בצרתם ואזן לא שמעה נעשו הכל כתרשים, הלוא תדעו הלוא תשמעו שאלולי הת״ח ותורתם אין לכם קיום והעמדה גופות ונפשים, וכהנה רבות מתוכחות מכאיבות הלבבות ועלימו תטוף מלתו חן הוצק בשפתו וידמו למו עדתו, ויהי כשומעם ויענו יחדיו כל העם, ויאמרו כל אשר יאמר מעכ״ת אלינו כן נעשה בלב שלם ובנפש חפצה, ולא נטה ימין ושמאל משבילך ותגזר אומר ויקום לך ויאמר החכם נר״ו אליהם שאלתי ובקשתי מלפני כבודכם אם נא מצאתי חן בעיניכם  זאת עשו מהיום הזה והלאה תתנו אוקייא אחת כ״ט לשור ומחצית אוקייא לשה כבשים ושה עזים (פרוטה אחת לתרנגולת) וכשומעם דברי פי חכם חן קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם לדורות עולם והסכימו מהסכמה גמורה בכל תוקף דלא להשנאה מינה לדרי דרין ודלעלמין לא תתחבל לקיים כל הנמצא כתוב בספר״ בשמחה ובטוב לבב אין נקי עשיר ורש ובינוני נתון יתן הקצבה האמורה ולא יעבור כתיב  ואיש אשר יתן כתף סוררת לבלתי שמוע אל דברי ההסכמה הזאת על יחידי הצבור והנגיד בראשם ישצ״ו מוטל לשתקו בנזיפה ובמהומה ובמגערת עד אשר יטה שכמו לסבול עול ההסכמה הזאת בל תמוט עולם ועד וחפץ ה׳ בידם יצלח והאל יתברך ירצה פעולם כקטורת ממולח אכי״ר ולראיה על קיום זאת ההסכמה חתמנו שמותינו ושו״ב וקיים.

ישועה אלבאז סי״ט   יצחק בכמוה״ר רפאל אביטבול סי״ט   יוסף אלקובי סלי״ט   שלמה כן המו ס״ט אברהם מאמאן סיי״ט   שלמה אדהאן ס״ט   אברהם הכהן סי״ט   צ״ל כליפא ן׳ הרוש ס״ט   צוה לחתום יחייא עטייא ס״ט   שלום בן יתאח ס״ט   שלמה צרולייא סי״ט   אברהם סמחון ס״ט   צוה לחתום יוסף לכסלאסי

גם אנחנו החו״ם מסכימים בהסכמה גמורה שלא יכנס בכלל חילוק שכר השחיטה שום אדם זולת החכמים ישצ״ו הנ״ז לקמן בשמותם עליהם אין להוסיף והמוסיף גורע וקאי בבל תוסיף זולת אם יהיה בהסכמת כל החכמים הנז״ל ובהסכמת זט״ה ומקבלין אנו עלינו שהחילוק יהיה נוהג בינינו עזה״ד דהיינו בכל עשרה אוקיות יטול מהם ידידינו אור ישראל החכם השלם והכולל הדו״מ כמוה״ר יהושע יש״י עולייל נר״ו סך שלשה אוקיות ומחצית אוקייא, וידידינו נהירו דעיינין החכם השלם והכולל הדיין המצויין כמוה״ר עמור אביטבול נר״ו סך שתי אוקיות וידידינו החכם השלם והכולל כהה״ר שמואל אלבאז נר״ו סך שתי אוקיות וידידינו החכם השלם והכולל כהה״ר עמרם אלבאז נר״ו סך אוקייא ומחצית אוקייא וידידינו החכם השלם וכ׳ללא הוא כהה״ר יהושע ן׳ זכרי סך אוקייא וכגון דא אצ״ל שאיזה הכם מהנזכרים אשר יזבח לשום אדם ונתרשל ולא קבל ממנו השכר הקצוב או מחל לבעל הבהמה אותו שכר יתנכה מחלקו העולה לו ואיהו דאפסיד אנפשיה ומודים דרבנן שהסכמה הזאת מוחזקת ומקוימת עלינו ואפי׳ כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בה אין מזיזין אותה ממקומה ולראהי ח״פ בזמן הנ״ב וקיים. יהושע יש״י סי״ט עמור אביטבול סי״ט שמואל אלבאז סי״ט עמרם אלבאז ס״ט

יהושע אבן זכרי סי״ט

תעודה מספר 115

התקי"ב -1752

ב"ה

ק״ק קהל צפרו יע״א.

אחד״ש אותיותינו אלה יביעו ידברו על אודות שבאו לפנינו החכם השלם הדו"מ כהה״ר יוסף ן׳ עטייא מאריה דאתרייכו והחכם השלם כהה׳׳ר אהרן ן׳ זכרי התנו וספרו לנו שזה ימים נמנו וגמרו בני קהלם יש״ץ ותקנו להם אופן חלוקתם בהכנסות ב״ה הי״ג בינם ובין כה״ר מאיר גבאי הנז׳ עזה״ד כה״ר מאיר הנז׳ יטול חלק אחד וכהה״ר אהרן הנז׳ חלק אחד והחכם כהר״י הנז׳ חלק וחצי חלק וראינו שחלוקה זו אינה אמתית ואינה על קו היושר, איך איפשר שה״ר מאיר הנז׳ יטול חלק אחד וכהה״ר אהרן יטול חלק אחד כל אפייא שיין, וכ״ש וק״ו בן בנו של ק״ו לגבי החכם כהה״ר יוסף הנז׳ שחלוקה זו יש בה אונאה גדולה כי החכם הנז׳ עליו מוטל כל צרכי ב״ה הי״ג לעבור לפני התיבה ולדרוש ברבים בשבתות ובמועדים הלכות פסח בפסח והלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג ועוד כי הוא זקן ובעל יסורין וטיפולו מרובה ואינו מן הדין שהר׳ מאיר הנז׳ יטול הלק א׳ והחכם הנז׳ שמוטל עליו כל צרכי ב״ה יטול חלק וחצי חלק, לכן ראינו אחרי רואינו ועלתה הסכמתינו שתהיה חלוקתם בהכנסות בית הכנסת כפי העת והזמן עזה״ד – על זה הדרך –  והוא שהכנסת ב״ה תתקבץ ביד הגזבר אשר ימנה החכם הנז׳ כפי ראות עיניו אשר ייטב בעיניו עם הכנסת ב״ה הקטן אשר פתחו מקרוב ויתקבץ הכנסות כל השתי בתי כנסיות הנז׳ ביד הגזברים אשר ימנה החכם הנז׳ נדרים ונדבות חנוכה ופורים ורינטא״ש – הכנסות בלשון ספרדית –  ונדבות ג׳ רגלים הכל כאשר לכל ויתחלק ביניהם עזה״ד הר׳ מאיר הנז׳ יטול רביע ההכנסות הנז׳ והחכם כהה״ר יוסף הנז׳ עם כהה״ר אהרן התנו יטלו בין שניהם ג׳ רבעים ויתחלקו ביניהם כמו שהיו מתנהגים מקדמת דנא ובזה איש על מקומו יבוא בשלום, וצ״ל שב״ה הקטן אשר פתחו מקרוב גם הוא יהיה על פי החכם הנז׳ וימנה ע״י איזה ת״ח שיהיה ראוי והגון לעבור לפגי התיבה בשכר או בחנם הן יהיה השכר משל צבור הן מהכנסות ב״ה, ואם ירצה כה״ר מאיר הנז׳ לעבור לפני התיבה ולהיות ש״ץ קבוע בב״ה הקטן הוא קודם לכל אדם ואין שום אדם יכול לעכב ואותו ש״ץ שנתמנה כבר יכבד וישב בביתו ולא שייך ביה כיון שעלה שוב לא ירד שהרי לא נתמנה ע״פ חבר עיר ואדרבא ירידה היתה לו, וגם מינוי הגזברים יהיו ע״פ החכם הנז׳ הכל לפי ראות עיניו באין פוצה פיו ומצפצף ואותו שאומר שיש לו חלק בגוף קרקע ב׳׳ה הקטן אשר פתחו מקרוב אם יברר בראיה ברורה שיש לו חלק בגוף קרקע ב״ה הנז׳ יטול שכי׳ קרקע דוקא וישומו אותה כאלו היא בית או חצר ויתנו לו חלקו העולה לו, ואם לא יברר בראיה ברורה לא יטול כלום, ובין כך ובין כך לא ינהוג שום שררה על הצבור בשביל שיש לו חלק בגוף הקרקע ולא יעשה עצמו גזבר בב״ה אלא הוא כאחד מבני ישראל המתפללים שם בב״ה הי״ג הנז'.

כללא דמילתא הכל לפי ראות עיני החכם הנז׳ על פיו יצאו ועל פיו יבואו בין במנוי ש״ץ העובר לפני התיבה בב״ה הקטן בין במינוי הגזברים ואין לשום בר ישראל קטון וגדול לערער על שום פרט מהפרטים הנז׳ ואם יערער שום אדם על שום פרט מהפרטים הנז׳ מלבד שעונשו גדול וגדול עונו מנשוא שמרבה מחלוקת בישראל, עוד יש לאלידינו לרדוף אותו עד חרמה ומחינא ליה בסילוא דלא מבע דמא,פירוש רש"י לפסוק הזה – קוץ שמכאיב ואין יציאה דם ניכר בו דהיינו נדוי –  ויוספים אנחנו לזרז אתכם שעכ״פ צריכין אתם לקבוע לחכמים הנז׳ בין לחכם כהה״ר יוסף בין להחכם כהה״ר אהרן חתנו בין להר' מאיר גבאי פרנסתם משל צבור כי מה תועיל ומה תציל להם הכנסת ב״ה ואפי׳ לא׳ מהם אינה מספקת וכ׳׳ש לג׳ בעלי בתים ויש להם טיפול ואיפשר שלא תספיק להם למלח ותבלין, ובפרט בימים האלה ובזמן הזה שנתמעטו הכנסות ב״ה שנודרים ואינם משלמין בין נדרים ונדבות בין רינטא״ש ומתהללים במתת שקרשודאי לא תספיק להם אפי׳ לכסא דהרסנא – פירוש רש"י – דגים קטנים –  אשר על כן צריכין אתם לקבוע להם פרנסתם משל צבור שכל ישראל חייבין לפרנס חכמיהם ודייניהם ואדרבא זהו כבודם של צבור כשיהיו חכמיהם מתפרנסים בכבוד ובנחת ולא בצער ובריוח ולא בצמצום, והגם שכפי הנשמע שהחכם כהה״ר יוסף הנז׳ הוא נוטל משל צבור סך חמש עשרה אוקיות בכ״ח עכ״ז אינה מספקת לו אפ'׳ להוצאות שבוע אחד כי הוא זקן ובעל יסורין ואינו לפי כבודו שיתפרנס בצער ובצמצום ובדוחק גדול, ולכן צריך לעודדו ולסומכו ולסעדו דכתיב והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו וחכמה יש כאן זקנה יש כאן ועיין בח"ה סי׳ ט׳ ס״ג נאם החותמים בכסלו שנת לא י ת י צ ב איש בפניכם 10 לפרט האלף הששי בפאס יע״א ושלמכון יסגא.

יעקב אבן צור             שאול בכא״א יעקב אבן דנאן             אפרים מונסונייגו סלי״ט

רפאל עובד אבן צור                      אליהו הצרפתי                     מתתיה סירירו ס״ט

כשנתבקש בישיבה של מעלה החכם השלם הדיין המציית כהה״ר יוסף ן׳ עטייא זלה״ה ראינו ועלתה הסכמתינו שתהיה החלוקה עה״ד שנזכור להלן והוא שיתקבץ כל הכנסות השתי בתי כנסיות כנז״ל ביד הגזבר ותהיה החלוקה עזה״ד כפי העת והזמן שיורשי הה׳ השי ד״ו כהה״ר יוסף גבאי זלה״ה יטולו חלק אחד בכל ההכנסות הנז׳ ויורשי הח׳ הש׳ ד׳׳ו כהה״ר יוסף ן׳ עטייא יטולו ג״כ חלק אחד וכהה״ר אהרן ן׳ זכרי הנ״ל שעליו מוטל רוב טורח צבור יטול חלק ומחצית חלק ובזה איש על מקומו יבוא בשלם והכל ככל תוקף וחוזק הכתוב לעיל נאם החותמים בחדש שבט בשנת לא יתיצב איש בפניכם לפרט האלף הששי פה מתא פאס יע״א וקיים.

יעקב אבן צור                  שאול בכא״א יעקב אבן דנאן                 אפריט מונסונייגו

רפאל עובד אבן צור          אליהו הצרפתי     מתתיה סירירו ס״ט

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

אוגוסט 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר