الجهاد وكراهية اليهود-ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.

ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.

על שורשיה הנאציים של מתקפת 11 בספטמבר.

מכאן תובן עוצמת ההתקפות שניחתו על הפילוסוף הדמשקאי צאדק אל־עט׳ם בשנת 1969, עם פרסום ספרו ״ביקורת השיח הדתי״. אל־עט׳ם טען שם שהתבונה האנושית היא מקור הידע ולכן ״המתודה המדעית אינה מתיישבת עם המתודה הדתית״. הפצת הספר נאסרה, והמחבר נידון למגהאד ושנאת היהודיםאסר ואיבד את משרת הפרופסור שלו באוניברסיטה האמריקנית בביירות. בשנת 1969 עוד עוררו הצעדים הללו מחאה ציבורית רועשת, אך עשרים שנה לאחר מכן, כותב בסאם טיבי, ״מחאה כגון זו לא הייתה כבר מתקבלת על הדעת. הפונדמנטליזם האיסלאמי היה למאפיין העיקרי של החיים הציבוריים במזרח התיכון. ספרו של אל־עט׳ם היה למושאם של אינספור כתבי שטנה בערבית, המופצים עד עצם היום הזה״.

דחייתה של התבונה האנושית משפיעה בהכרח גם על הבנת מושג הכוח. עצם המילה ״איסלאם״ פירושה ״התמסרות״, במובן של כניעות כלפי האלוהים. אם אין האדם יכול להשיג ידע בעזרת תבונתו, קל וחומר שאין הוא יכול לקבוע בעצמו את גורלו שלו. בעוד התשובה החילונית לשאלה ״האם אנשים יכולים למשול בעצמם״ היא חיובית, מנקודת המבט האיסלאמית התשובה שלילית באופן אפריורי: רק אלוהים יכול למשול, ורק אלוהים הוא הריבון. נציגו של אללה על פני האדמה הוא הח׳ליף, והאיסלאמיסטים סמוכים ובטוחים בשלטונו העתידי. ״המדינה האיסלאמית המגולמת בח׳ליף […] אינה דמוקרטית ואינה דיקטטורית״, מצהיר ה׳אקספליציט׳, פרסום איסלאמיסטי המופץ בגרמניה.

מבנה זה של מדינה […] מעולם לא ״הומצא״ על ידי המוסלמים, ולכן אי אפשר לומר שהוא פרי רוחם של בני אדם העשויים לשגות וככזה אין הוא מחייב אותנו. כל אחד מהמוסדות הללו מקורו במעשה שעשה הנביא. לפיכך, מבנה זה מטבעו אינו נתון לבחירתנו, אלא הוא מייצג דגם איסלאמי נתון מראש שעלינו ליישמו כצורתו.

הנחת היסוד השלישית של האיסלאמיזם היא עקרון השליטה. דחיית ההגדרה העצמית של היחיד ותבונתו הביקורתית, שתי הנחות היסוד הקודמות, נובעות מהאמונה שהאדם נתון מהיוולדו ברשותו של גוף ירע שלם וסגור. לפיכך, שלא כמו מגמות אחרות באיסלאם, האיסלאמיסטים יוצאים מתוך הנחה שתפיסת העולם שלהם נועדה למשול על כל האחרות. ״הקוראן האציל״, הצהיר מייסד האחים המוסלמים חסן אל־בנא, ״מינה את המוסלמים לשומריה של האנושות, וכדי שיוכלו למלא משימה נשגבת זו העניק להם את זכות השליטה העליונה על העולם״. 60 שנה לאחר מכן הובע רעיון זה בפיו של דובר אל־קאעידה, סולימאן אבו־ע׳ית, בהצהרתו ״מדוע אנו לוחמים באמריקה״. כיצד, שאל אבו־ע׳ית, יכול מוסלמי לשאת את כל ההשפלות, ״כאשר הוא יודע שאומתו נוצרה כדי לעמוד במרכז המנהיגות, במרכז ההגמוניה והשלטון 1״.] כשהוא יודע שהחוק האלוהי קובע שהתבל כולה חייבת להיות נתונה לשלטונה של דת אללה?״

עקרון השליטה קובע את היחס הראוי ליתר הארצות והקבוצות הדתיות. לדידם של האיסלאמיסטים, העולם כולו מחולק לשני חלקים: דאר אל איסלאם (בית האיסלאם), האזור שבשליטת המוסלמים, ודאר אל־חרב(בית המלחמה), הארצות הנתונות לשלטון הכופרים. חלוקה חדה זו עשויה, במקרה הטוב, להיות מעודנת זמנית באמצעות המושג דאר אל־עהד (בית החוזה), שבו ייתכן דו־קיום בין המוסלמים לכופרים למשך תקופת מעבר. מטרתו של שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם הכופרים בדאר אל־חרב אינה אפוא להנציח את הדו־קיום, אלא, כפי שמנסח זאת האיסלאמיסט חסן א־שרקאווי, ״ללמוד כיצד להשתמש בכלי הנשק המודרניים, ויותר מכך, לייצר אותם בעצמנו ולפתח אותם, כך שנוכל להכות את אויבינו״.

חלוקתו של העולם לאזור איסלאמי ואזור שאינו איסלאמי מסבירה משהו מן השנאה שמוסלמים אורתודוכסים רוחשים כלפי ישראל: משנת 1948 ואילך מוצאת עצמה הקהילה המוסלמית, לראשונה בתולדותיה, מתמודדת עם מציאות של מדינה יהודית בתוך דאר אל־איסלאם. בעיני מוסלמים רבים, המצב בארץ־ישראל הוא גרסה מודרנית של הסכסוך בין מוחמר ובין היהודים. בהתאם לכך, הם רואים את גירוש היהודים ורציחתם בידי מוחמר ואנשיו במאה השביעית כמופת למדיניות שיש לנהוג כיום כלפי ישראל. מייצגו הרדיקלי ביותר, ובו בזמן גם הפופולרי ביותר, של הרעיון הג׳יהאדיסטי הזה, הוא סייד קוטב. האידאולוגיה שלו מכירה רק בשתי תצורות חברתיות: עולם האיסלאם ועולם הברבריות.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 158 מנויים נוספים

אוגוסט 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר