פעמים 82 – חכמת נשים-נשים מוסרות מידע, משכילות ומלומדות בתולדות האסלאם – רות רודד

 – חוברת פעמים מספר 82. חוכמת נשים…..

נשים מוסרות מידע, משכילות ומלומדות בתולדות האסלאם – רות רודד

שֻהְדָה בִּנְת אַבּוּ נַצְר אַחְמַד אַלְאִבַרִי – נפטרה 574 – 1178 – נחשבה בין המלומדים המצטיינים בתקופתה. היא לימדה למספר גדול של תלמידים את חיבורו של בח׳ארי, וכן יצירות אחרות שקיבלה מבני הסמכא הטובים ביותר, ״כך שהיא קישרה בין המוסרים של הדור החדש לאלה של העבר״. היא היתה נשואה לגבר אמיד ״ששירת את אביה״, אולם נראה שבעלה היה יותר פוליטיקאי מאשר מלומד. היא חיה אחרי בעלה עוד עשרים וחמש שנה ומתה כשהיתה בת למעלה מתשעים (קרובה למאה, לפי כמה מקורות). אשה מלומדת נוספת היא זינב בנת אלשַעְרי (נפטרה 1218/615) אשר נפגשה עם כמה מלומדים בולטים, למדה מהם וקיבלה אישור למסור את המידע שלהם. הביוגרף אבן ח׳ליכאן קיבל ממנה רישיון לפני שהיה בן שנתיים (תופעה שנדון בה בהמשך).

נראה שאם המוסרות מהדור הראשון רק העבירו הלאה מידע שקיבלו כתוצאה מקירבתן למקור או לבני סמכא אמינים, הרי הנשים המשכילות בדורות המאוחרים יותר היו מלומדות ומורות. הוראה זו לא נעשתה לשם פרנסה אלא לשם שמים. נשים אלה נהנו מיוקרה חברתית רבה, אך בכל זאת נזקקו למשאבים כלכליים כדי להקדיש את עצמן ללימוד. קשה לברר בוודאות את מקורות הפרנסה של הנשים המלומדות (או של מלומדים גברים), כיוון שהביוגרפים לא התעניינו בנושאים גשמיים כאלה. ידוע ממקורות אחרים שלנשים לא היתה גישה למשרות דתיות, שמשכורות בצידן, בעוד גברים מלומדים יכלו להתפרנס מהן. מאידך, הפטרונות והנדיבות של מסלמים עשירים, שראו במימון למדנות מצווה, ואשר היו מקור הכנסה לרבים מן המלומדים, לא נמנעו בהכרח מנשים מלומדות. כמו כן, נשים מלומדות יכולות היו לצרף פעילות מסחרית לעלייה לרגל ולמסעות אחר הלימוד, כפי שעשו עמיתיהן הגברים. לנשים היה יתרון כלכלי אחד על גברים בתחום הלימוד. לפי המשפט האסלאמי, אב נדרש לכלכל את בנותיו עד נישואיהן, ובעל היה חייב לדאוג לפרנסה ראויה לאשתו, בלי קשר להכנסותיה האישיות. כך, במובן מסוים, נשים מהמעמד הבינוני והגבוה שוחררו במידת מה מדאגה לבעיות כלכליות.

במאה השמינית/הארבע־עשרה עלה מספר הנשים המלומדות המתועדות באופן חד, בעיקר בזכות הגברים המלומדים שהקדישו את עצמם לסוגת הביוגרפיות. מתוך 191 נשים באוסף המוקדש למאה השמינית להג'רה, מאת אבן חג׳ר אלעסקלאני, 168 בערך למדו, קיבלו רשיונות להעביר את המידע שלהן, ולימדו. הביוגרפיות של נשים מלומדות מספרות בפירוט על המורים והתלמידים שלהן, ולפעמים גם על תוכן הלימודים. שבע־עשרה נשים למדו את כתבי בח׳ארי ומסלם, חלקם או כולם; שתים־עשרה אחרות קיבלו את התואר ״מֻסְנִדָה״, דהיינו מוסרת של קובץ מסורות. שלוש נשים היו המוסרות האחרונות של מוריהן בדורן! במקרה של אשה אחת, צוין התלמיד האחרון שמסר ממנה.

אבן חג׳ר למד אצל חמישים ושלוש נשים. זאת ועוד, המחקר האינטנסיבי שלו על הנשים מבין חברי הנביא, ועל אלו שבדורות הראשונים של המוסרים, השפיע אולי על יחסו כלפי הנשים הבולטות מהדור הקודם. לדעת אבן אלעמאד, מחבר בן המאה האחת עשרה/השבע־עשרה, רק תשע־עשרה מהנשים הללו היו חשובות דיין כדי להיכלל בהיסטוריה הביוגרפית שלו על אלף שנות אסלאם, אך הוא הוסיף עשר אחרות ממקורותיו. אלטבאח׳, היסטוריון של העיר חלב, ציין מוסרת מסורות אחת נוספת מעירו מתקופה זו.

405 נשים, בערך, מתוך 1075 (שלושים ושמונה אחוז) הנזכרות בקובץ הביוגרפי של אלסח׳אוי למאה התשיעית/החמש־עשרה, למדו, קיבלו רשיונות שהעידו על לימודיהן ולימדו אחרים. בין נשים אלה, ארבעים ושש משישים ושמונה הנשים שהמחבר למד אצלן העניקו לו אישור על לימודיו, ארבעים ושלוש לימדו את מורו, ולפחות תשע לימדו את חבריו. אחת־עשרה נשים היו תלמידותיו של אלסח׳אוי, ושתיים קיבלו רישיון ממורו. כללו של דבר, המספר הגדול של נשים מלומדות במילון זה נובע בחלקו מהמגעים האישיים של המחבר עימהן ועם תלמידיהן ומוריהן.

בין הנשים במילון הביוגרפי של אלסח׳אוי נזכרות מלומדות נודעות. אשה אחת למדה את כל ששת קובצי החדית׳ המקובלים ביותר, ועשרים ושמונה למדו אחד או יותר מהם. ארבע למדו חלק מהחיבורים האלה. שבע נשים למדו את קובץ המסורות ה "מסנדה " של אחמד אבן חנבל, ושתיים היו מכונות ״מסנדה״, כנראה בזכות בקיאותן בקבצים שלמים של חדית׳. חמש נשים מלומדות היו הקשר הישיר האחרון למוריהן. נאמר שמותה של אשה מסוימת הוריד את האיכות של מסירת מסורות במצרים.

בתשע ביוגרפיות אלסח׳אוי מציין נשים שידעו קרוא וכתוב. העובדה שפרט זה נמצא ראוי לציון מצביעה על כן שידיעת קרוא וכתוב היתה מוגבלת למיעוט קטן של נשים, ואפילו מלומדים ומורים הסתמכו על מסירה שבעל פה. אבן אלעמאד, כלל בחיבורו רק עשרים נשים שצוינו לפניו על ידי אלסח׳אוי, אולם הוא הוסיף שתיים אחרות, שנתנו אישור לאבן חג׳ר.

בן דורו ויריבו המר של אלסח׳אוי, אלסֻיוטי(נפטר 1505/911), חיבר קובץ צנוע יותר של גדולי המאה התשיעית/החמש־עשרה, הכולל רק מאתיים ביוגרפיות, שמהן חמש מוקדשות לנשים: ארבע מהן היו נשים מלומדות המופיעות אצל אלסח׳אוי, ובכללן שלוש ממשפחה בולטת אחת. אלסיוטי למד מסורות מפי שלושים ושלוש נשים, המהוות יותר מרבע מהשיח׳ים שלו. בין יתר חיבוריו הרבים, חיבר אלסיוטי גם קובץ ביוגרפיות של פילגשים מפורסמות.לאור עניינו בחיי נשים, קשה להבין מדוע מעטות כל כך הנשים שמצא אותן ראויות להיכלל בקובץ הביוגרפיות שלו המוקדש למאה התשיעית להגירה, ולא הזכיר כמה נשים בולטות מאוד שאלסח׳אוי כלל בחיבורו.

הקובץ מהמאה העשירית/השש־עשרה מאת נג׳ם אלז־ין אלע׳זי כולל רק שתיכרעשרה נשים, מתוכן תשע נשים מלומדות. אחת מאלה היתה אמת אלח׳אלק (נפטרה 902/ 1496), אשר חיה עד גיל תשעים ושתיים והיתה האחרונה שמסרה את בח׳ארי מאנשי החג׳אז על פי מקורות מוסמכים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

אוגוסט 2014
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר