רבי עמרם בן דיוואן זצוק"ל-הרב א.ע.

בעזרת ה'

אל מעי"ן העד"ן

הרב מאיר אלעזר עטיה

קורות חייו ונפלאותיו של הצדיק הקדוש המלומד בניסים

רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל

אשר הגביר בניסיו ונפלאותיו

אמונה בשם, יחודו והשגחתו

מסע על חמור מכזה־בלנכה עד קבר

הצדיק של יהודי משותק בשתי רגליו

יהודי תושב כזה־בלנכה קיבל משוטר ערבי מכה קשה ומעוצמת המכה נפל היהודי על גבו, ונפגע בעמוד השידרה שלו, היהודי היה עדיין בחור רווק, לאימו הוא היה בן היחיד, אבא לא היה לו, כאמור מעוצמת המכה שקיבל בגבו מידי השוטר, הבחור הובהל לבית חולים שם קבעו שהוא משותק משתי רגליו.

יהודי ושמו חביב היה שכן של אם הבחור, המקרה קרה בשנת 1974, אף נהג של אוטובוס לא הסכים לקחת אותו על אלונקה כשהוא במצב כזה, ביחד עם הנוסעים אל הצדיק רבי עמרם.

חביב השכן ראה בסבל של אימו של הבחור המשותק שלא היה לה כח, ולא אמצעים כספיים לממן לו נסיעה פרטית בטקסי או להוצאות אחרות, החליט להביא בעצמו הבחור על גבי חמור, הלך לשוק קנה חמור חזק, ושם הבחור בתוך ״קופה״ בערבית ״סווארי״ העמים אותו על חמור ונסעו שניהם.

הבחור המשותק בתוך צד אחד של הקופה. וחביב ברגל, אשר עשה זאת מתוך רחמנות לאימא האומללה, את הקופה הריקה הוא מילא בציוד לצורך איזון המשקל של המשא על החמור ועם מטענו היה עושה הדרך מהבוקר עד הערב, ובלילה חביב היה מגיע לאיזה כפר ערבי ושם רחמו על החולה ועל רצונו של חביב לעזור ולהתנדב.

בכפרים שבדרך לאשג׳ן היו כמה משפחות יהודיות שקידמו אותם במזון ובמאכל, הנסיעה ארכה כ־10 ימים, חביב כמובן דאג להאכיל את החולה, גם לעצמו וגם לתת אוכל ומספוא לחמור, ולסידורים האישים שלו. אחרי מאמצים וסבל רב הגיעו סוף סוף אל רחבת הצדיק, מיד עם הגיעם לקח חביב את הבחור המשותק ושם אותו לרגליו של עץ הזית וביקש מאד מזקני העדה הדורכים על האבנים להואיל להתפלל עבור הבחור האומלל, לאחר שהסביר להם את רוע מצבו ומה שקרה לו.

אנא! חשבוהו כקורבן וכעולה לפני הקב״ה והתפללו לצדיק שיעשה נם וירפא אותו, חביב אז שמע שהבחור ממלמל ואומר: אדוני הצדיק רבי עמרם ראה בעוניה של אימי ורפא אותי, ואם לא אנא! קח נשמתי, כי טוב לי מותי מחיי, מרוב עייפות ולקול החוגגים והמשוועים לישועת הצדיק ולרחמי שמים, חביב נימנם קצת והתעורר על מנת לפקח על הבחור המשותק כל הלילה.      

     האנשים הותיקים והזקנים שהיו רגילים לבקר במקום מדי כל שנה בל״ג בעומר היו מספרים, שבשני זמנים רצוי להתפלל ולצעוק לסייעתא דשמיא ולקרוא לצדיק ולבקש עזרתו וזה קורה או בתוקף השמש בצהרים או בחצי לילה כשתנוח יונה על ענפי העץ, או נחש, שיתגלו על ענפי העץ של הצדיק, ואלה חייבים להתגלות, בדרך כלל גם מעל גל האבנים המפוייחים המסמלים את ציון מצבת הצדיק.

בכל אופן הלילה הראשון שום דבר לא קרה. הבחור ששמו לא ידוע המשיך כל הלילה להתאונן על סבלו ועל כאביו. ,» בלילה השני כלומר במוצאי יום ל״ג בעומר קרה הדבר המופלא, לעיני יודעי העתים הזקנים, המחלקים מים קדושים מבקבוקים המונחים כל הלילה בין אבני הקבר לכל מבקש, ותמורת המשקה הקדוש היו משלמים בלב שלם כל אחד לפי יכולתו, מין צדקה על טרחתם של המטפלים, ומה שקרה: מין נחש קטן הסתובב בין רגליו של הבחור המשותק, והבחור התחיל להזיז כפות רגליו, כאמור המטפלים עמדו כשגרונם ניחר מרוב שמחה והילולים היו- יו והויוה רבי עמרם, האומר: יחי רבי עמרם, האנשים הסיענים הרבים לקחו הבחור המשותק והתחילו להקיף אותו כמה פעמים מסביב לעץ של רבי עמרם, בקושי ובמאמצים רבים היה המשותק עומד ומניע רגליו, וזה היה נם גדול לעין כל.

בעל השמחה חביב היה היותר מאושר מכולם, כי רק בעזרתו וביוזמתו הבחור התחיל לאט לאט להתיצב על רגליו, הנס שהתרחש לבחור עשה הד ומכל האוהלים היו באים לראות הבחור, והשמחה והריקודים לא הפסיקו עד הבוקר, כשהחוגגים והמבקרים גמרו את תפילתם ושהיתם, היו עוזבים בעצב את המקום, וממרחק מהקבר היו העוזבים מנפנפים בידיהם לכיון הצדיק כמו להגיד לו להתראות בשנה הבאה בעזרת האל.

חביב והבחור שהכחות של רגליו הולכים ומשתפרים לאט לאט מיום ליום לא חזרו לביתם על החמור, נשארו לשרת את שומר בית הקברות הערבי ״לחסן״ עד שכמה מתנדבים אשר בקרו אחר כך בציון הקדוש לקחו את חביב ואת הבחור ברכבם הפרטי עד כזה־בלנכה חזרה לביתם.

קריאת שם ע״ש הצדיק

שמו של האדם גורם את שליחותו מן השמים לעולם זה כפי שמבואר בדברי חז"ל (חולין דף קל״ט, עמי ב׳):   

אסתר מן התורה מנין? שנא׳: (דברים, פרק ל״א פסוק י״ח):

״ואנוכי, הסתר אסתיר פני ביום ההוא׳/ שם אסתר מרמז על תפקידה להראות כי השגחה מצויה בכל המצבים.

כן אומר המדרש (מדרש רבה, פרשה ל״ג) על הפסוק במשלי: ״נבחר שם, מעושר רב״ נבחר שמו של משה שנאמר לולי משה בחירו, (תהלים ק״ו) וכן נאמר ״ואדעך בשם״ (שמות ל״ג) מעשרו של קרח שנאמר חמשים ומאתיים מחתות (במדבר פרק ט״ז) אמר לו הקדוש ברוך הוא, מפני שיש לן עושר אתה מתגאה, נבחר שמו של משה, מכל עשרך.

מכאן נראה, שפרטים רבים על האדם, מתגלים בשמו, כפי שאומר הרב עמודי שמים(אות כ״ג) בשם האר״י הקדוש:

מצד הטוב, או מצד הרע, ובאיזה אופן יהיה הטוב שבו ובאיזה אופן יהיה הרע שבו, הכל יורה עליו שמו, והכל מרומז בשמו. ולא זו השם עצמו, אלא אפילו מספר שמו. וכל אות ואות ונקודה בשמו, הכל מורה על פעולתו ועינייניו אשר באותו איש, באופן שאין שום דבר קטן וגדול שבכל איש ואיש, שלא יורה עליו שמו, ואפילו שתמצא לפעמים אדם רשע ושמו יורה על הטוב, יורה שיש בו ניצוץ טוב, ולפיכן ראשונים שהיו יודעים סוד זה היו בודקים בשמות.

כן מצינו שרבי מאיר בעל הנם, היה בודק בשמות כפי שהגמרא במסכת יומא (דף פ״ג עמי ב׳) מספרת, כי ר׳ מאיר ועוד רבנים. נקלעו למלון ׳ששֵם בעליו היה כידור, 'שם, שעורר את ר׳ מאיר לומר, כי איש זה רשע, כי שמו מרמז לפסוק בספר דברים(פרק ל״ב פסוק כ׳) ״כי דור תהפוכות המה, בנים לא אמון בם״. הרבנים האחרים, לא חששו לשם והשאירו חפציהם במלון ואילו ר׳ מאיר, חשש ונטל חפציו עמו, לבסוף נגנבו חפציהם.

רבינו הגר״א, ידע היטב, על כל איש ישראל המיועד בשליחות שמים, ישועת ישראל וקבוץ גלויות, איפה שמו מרומז בתורה, בנביאים ובכתובים.

איש על דגלו באותות לבית אבותיו