החתונה היהו. המסורתית במרוקו י.ש

החתונה היהודית המסורתית במרוקוחתונה יהודית מרוקאית 1111

אוניברסיטת חיפה 2003

מקדם ומים כרך ח

מאת יוסף שיטרית ואחרים

בלא להכליל יתר על המידה ניתן להגיד, שמבחינת תרבותן היהודית המקומית התקיימו ארבע קבוצות של קהילות עם הבדלים רבים בין קבוצה לקבוצה ואף בין קהילה לרעותה בתוך כל קבוצה וקבוצה, ובכלל זה במכלול מנהגי החתונה. נציין כאן את המאפיינים של ארבע קבוצות אלה ושל תת־הקבוצות העיקריות שהן כוללות.

א. הקבועה הראשונה היתה מורכבת מן הקהילות – והן הרוב המכריע – שהיו דוברות ערבית יהודית והתקיימו באזורים עירוניים ובאזורים כפריים בעלי נוכחות ערבית מאז ימי הביניים המוקדמים. קבועה זו כללה קהילות עירוניות גדולות, קהילות עירוניות למחצה וקהילות כפריות, שהיו מפוזרות ברוב אזורי מרוקו. נציין כמה תת־קבוצות בקבוצה זו:

1- קהילות עירוניות למחצה וכפריות מהעתיקות שבקהילות מרוקו, ששכנו בעמקים שבפאתי מדבר הסהרה, באזור תאפילאלת בדרום־מזרח, כמו ריסאני (סגילמסה הקדומה), ארפוד, קצר אסוק; באזור תינגיר, כמו תינגיר עצמה, אספאלו ופרכּלא; באזור הדרעה בדרום מרכז, כמו תאגונית, זאגורה ומחאמיד לגזלאן. מנהגי החתונה של קהילות אלה היו שונים ביחס לכל יתר הקהילות במרוקו, הן מבחינת גיוונם והרצף שלהם הן מבחינת מועד טקס החופה והקידושין, שחל במוצאי יום שני במקום בוקר יום רביעי או מוצאי יום רביעי ביתר הקהילות.

2–קהילות עירוניות, כפריות וכפריות למחצה בצפון מזרח מרוקו שהיו קרובות לגבול עם אלגייריה ועמדו משום כך בקשר הדוק עם הקהילות היהודיות הסמוכות שמעבר לגבול, כמו תלמסאן, מגנייה, עין-תמושנת ווהראן/אוראן. ביניהן יוזכרו פה אוג'דה, גרסיף, ברגנת, תאורירת וכן קהילת דבדו, שהוקמה על פי המסורת הנהוגה שם בידי מגורשי סיביליה, כנראה עוד לפני הגירוש של 1492. באוג׳דה ובנותיה דיברו ערבית יהודית הקרובה במבניה לדיאלקטים של מערב אלג׳יריה.

3-קהילות עירוניות, כפריות וכפריות למחצה ששכנו באזור הסוס שבדרום מערב הארץ, כגון תארודאנת, תייוות, אולאד ברחיל, אוולוז, איליג, איגיל נ־וגו, וקהילות רבות נוספות כמו אקה וטאטה ששכנו בפאתי הסהרה המערביים.

4-קהילות נוספות עירוניות, עירוניות למחצה וכפריות ששכנו באזורים ההרריים וברמות של רכס האטלס הגבוה, כגון מראבש, דמנאת ובני מלאל.

5-קהילות עירוניות בערי החוף האטלנטי של דרום מרוקו – אזמור, מאזאגאן/אל־ג׳דידה, סאפי/אספי ואגאדיר.

6-קהילות עירוניות חדשות שצמחו במאות האחרונות על רקע התכניות לפיתוחה הכלכלי של מרוקו והתפתחו הודות להגירה מתמשכת אליהן של יהודים מקהילות רבות מן הצפון ומן הדרום. האחת היא מוגאדור (אצווירה) שנוסדה בשנת 1766, ובסוף המאה ה־19 מנתה כעשרת אלפים יהודים. השנייה היא קזבלנקה, שעד סף המאה ה־19 כללה מאות ספורות של יהודים, ובתחילת המאה ה־20, עם נוכחותם המתעצמת של הצרפתים, משבה מהגרים יהודים ולא יהודים מכל עברי מרוקו. אחרי הטלת הפרוטקטורט הצרפתי ב־1912 ובמיוחד לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשהחליטו הצרפתים להפוך את קזבלנקה לנמל העיקרי של מרוקו, הלכה הקהילה והתרחבה עד שמנתה כ־75,000 יהודים בשנות החמישים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

ספטמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר