הרב-א.אסולין-הלכות חכמי מרוקו

אורי ישעי – חודש אלול

חודש אלול

ערב ר״ח אלול הכנה לחודש אלול

מנהגו של רבי יוסף טולידאנו ע״ה (בנו של רבי רפאל ברוך בעל קיצוש״ע) היה בכל ערב ר״ח להיות בתענית ולגמור את התהלים ג״פ ולעשות כל סדר 'תענית דיבור' המתוקן ע"י רבי יצחק אלפיה ע״ה. מנהג זה נהג עוד בהיותו במרוקו והמשיכו גם כאן בא"י עשרות בשנים עד סוף ימיו. אך בערב ר׳׳ח אלול יותר משאר ערבי ר׳׳ח הקפיד רבי יוסף ע׳ה שגם אנשי קהילתו ישתתפו עמו בתיקון זה לעשותו בכנופיא ולהכין את עצמם לקראת הימים הנוראים העומדים בפתח. דרשותיו על חובת ההתעוררות וההתחזקות בימים נוראים היו עושים מסילות בלב השומעים אינו דומה ר׳׳ה ויוה׳׳כ אצל מי ששמע דרשותיו של רבינו – לימים אלו, לזה שלא שמע… אשרי מי ששמע דבריו היוצאים מן הלב של האי חסידא ופרישא רבי יוסף צדיקא ע"ה.

כבר משבת מברכין, בה מכריזין את חודש אלול היה רבי יוסף מתייפח ורועד מאימת הימים הנוראים הממשמשים ובאים, היה מקפיד מאד על דרשת התעוררות אחר סדר ״ותשליך במצולות ים כל חטאותם״.

רבי מכלוף עמאר, עדות אישית באוזני העורך

תענית תיקון כרת והדיון בערב ר״ח אלול

ליל ערב ריח אלול (כצ"ל) יעשה תיקון כרת ויתענה למחר ואע"פ שאינו זהיר בתענית שאר ערבי ראשי חדשים יזהר בזה שהוא זמן מסוגל לתשובה ויעשה פדיון לנפשו ולאנשי ביתו כפי כחו ויתן הפדיון ביד הגזבר שהיא המעלה

איורי חודש אלול אורי וישעי עי

המשובחת שבצדקה – שהנותן לא ידע למי נותן, והמקבל לא ידע ממי מקבל, ואחר הפדיון יתפלל מנחה בכוונה גדולה.

רבי ידידיה טולידאנו, יד ידידיה עמי 46

התרת נדרים ארבעים יום לפני יוה״כ

כאן בעיר אספי נהגו לעשות התרת נדרים בי״ט באב, ארבעים יום לפני יום הכיפורים, כיון שכתב בזוהר הקדוש, מי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה, זמן הנידוי הוא ארבעים יום, ומי שמנודה אין תפלתו נשמעת, לכן עושים התרה ארבעים יום קודם יום הכיפורים. ומכאן והלאה נזהרים לא לעשות שום דבר החייב עליו נידוי.

רבי ברוך אסבאג, קרבן מנחה פרק לח אות י•

בחודש אלול יתבודד האדם עם קונו ויפשפש במעשיו

יאות לאדם בימים אלו ימי הרחמים והסליחות שלא יתן שנה לעיניו ולעפעפיו תנומה ודורשי רשומות אמרו אני לדודי ודודי לי, ר״ת אלול, שבחודש זה יתבודד האדם עם קונו ויפשפש במעשיו, וכאשר בחודש ניסן – יכין צורכי גופו כי הוא חדש האביב. כן בחודש אלול – יכין צורכי נשמתו.

ונראה לרמוז זה בתיבת 'לי' שעולה בגימטריא ארבעים, הם מ' יום שמר״ח אלול עד יוה״כ, ולזה חלקם שלשים לבדם (ל), ועשרה לבדם (י), יען כי העשרה ימים שמר״ה עד יוה״כ יש להם יתר שאת על השלושים.

והלילה מסוגל יותר לקבול תפילה שעל כן אמר (איכה ב יט) ״קומי רוני בלילה לראש אשמורות, שפכי כמים לבך נכח פני ה׳״ ואמרו חז״ל (ע״ז ג:) שבאשמורת שט הקב״ה בעוה״ז על כן קמים באשמורת דווקא לסליחות הרי מצד הימים הם מסוגלים ביותר ״קראוהו בהיותו קרוב״. וגם בימים הזמן המובחר

אורי  חודש אלול ווי טעי
ג

"אשמורת הבוקר". הרי שלך לפניך תרתי לטיבותא, ומי זה יתן שינה לעיניו בזמן הנבחר שבימים המובחרים…

רבי רפאל ברדוגו, מי מנוחות פ׳ האזינו

לימוד הזוהר, התנ״ך, וסהרי מוסר בחודש אלול ועשי״ת

אזהרת חכמים ללמוד ספר התיקונים (תיקוני הזוהר) ארבעים יום מריח אלול ועד יוה"כ. והסגולה בקריאה זו שעוזרת לאדם לחזור בתשובה שלימה וגם זכותו של רשב"י עיה עומדת לו ביום הדין.

רבי שלמה מלול, לזכר עולם מע׳ תיקונים

בימי הסליחות היה מרבה רבינו (רבי ישראל אביחצירא – בבא סאלי ע"ה) לעסוק בתורת הסוד, היה לומד את תיקוני הזוהר ואת ספר אוצרות חיים.

ספר ישראל סבא עמי 260

ובימים אלו של חודש אלול רוב לימודם בספר תיקוני הזוהר אשר על כן נקרא 'תיקונים' שהוא ודאי מועיל לתקן פגמים שפגם בעוונותיו במידות העליונים

רבי ידידיה טולידאנו, יד ידידיה עמי 45

מנהג עירנו 'צפרו' ללמוד בספר התיקונים בחודש אלול.

רבי דוד עובדיה, נהגו העם עמי קכ

זה כמה כשהייתי לומד בספר התיקונים על הסדר בחדש אלול ראיתי בתיקון חד ועשרין…

רבי דוד הכהן סקלי, קרית חנה דוד ח״ב עמי קנה.

הנך רואה שלתקון התשובה לא מצא עזר כנגדו בשום לימוד כי אם בלימוד הזוהר אף אין מבין קריאתו לפי שהן הן הדברים הנקנים באמירה ומכניע הקליפה בל יראה ובל ימצא ועל כן כתב הרב זכרונו לברכה (חמ"י) שעיקר הלימוד בימים האלה מראש השנה ועד יוה"כ הוא בספר הזוהר הקודש, וביותר

 
אורי  חודש אלול ווי טעי

בספרי התיקונים שסגולתם רבה היא מאד בימים האלה לתקן הנפש ושמם מוכיח עליהם כי המה שפר התיקונים משופרי שופרי.

רבי יוסף כנאפו, זך ונקי עמי קעג

בימים אלו יותר טוב להרבות בסליחות ותחנונים מללמוד וכמה רבנים העוסקים במשך השנה בגופי הלכות ובחבורים אבל בחודש אלול היו מניחים קצת מלימודם הרגיל כדי לומר סליחות ותחנונים (א״ה עיין מים חיים – משאש א רלא). ויש נוהגים ללמוד התיקונים בימים אלו להתחיל מר״ח ולסיים ביוה״כ.

רבי רפאל ברוך טולידאנו, קיצוש״ע ח״ב עמי רעח

יחידי סגולה נהגו בחודש אלול לעשות תיקון, על ידי שלומדים קריאת כל הזוהר הקדוש או קריאת תיקוני הזוהר.

רבי שמואל בן עמרם, ילקוט שבע ח״ה עמי קפ״א

נהגו ברוב תפוצות ישראל להרבות בעסק התורה בימים האלו שמר״ח אלול ועד יום כפור, ולקרות כל הכ״ד ספרים מבראשית ועד סוף דברי הימים. שהם תורה נביאים כתובים. וללמוד ששה סדרי משנה וספרי הזוהר ולהגהות בספרי מוסר כגון ראשית חכמה, של״ה, שבט מוסר. ובפרט בספר תיקוני הזוהר שעל כן נקראו תיקונים כי ודאי מועילים לעוסק בהם לתקן פגמיו ואם יש לו פנאי יעסוק ג״כ בס׳ זוהר חדש. ויגמור ספר תהלים לפחות פעם אחת בחודש אלול כולו, כי התורה מגנא ומצלא ועיקר התשובה עסק התורה וכמ״ש רז״ל: ״בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בדברי תורה״.

רבי אליעזר טולידאנו (ב״ר חביב), בתוך ספר אבות ראשונים עמי 52

מסע חיזוק בחודש אלול

בהגיע חודש אלול, יצא רבינו רבי משה אזאגורי זלה״ה, למסע התעוררות בכל כפרי מחוז תלוואת, ונשא דרשות חוצבות להבות, מתובלות בדברי תורה ומשלים, בהן קרא ועורר את הציבור לפשפש במעשיהם ולהתקרב אל הקב״ה בתשובה שלימה.

אורי  חודש אלול ווי טעי

חלק מן הדרשות הללו נדפסו בספרו "ירים משה".

כמו כן דירבן ועודד מאד את הציבור להתאמץ ולצום ברציפות ששה ימים וששה לילות. ואכן היו בעלי מדרגה גברים וגם נשים שקיבלו על עצמם לקיים הנהגה זו.

במסע קדוש זה היה לרבינו עוזר נאמן המשמשו במסירות רבה ושמו ר' שאול ביטון פעם בעת ששהו בכפר תמסינת שליד ווארזאזת הבטיח רבי משה לר' שאול בהבטחה מפורשת עם התחייבות שבזכות שימוש תלמידי חכמים במסירות כה רבה יזכה לגן עדן העליון ואכן כעבור שנים ור' שאול עלה לארץ ישראל והתיישב בחצור הגלילית הגיע יומו והתבקש בישיבה של מעלה, לפני פטירתו וחברא קדישא קוראים עמו ק׳׳ש התעורר ר' שאול וסיפר לסובבים כי הנה רבי משה בא לקראתו ובידו שטר התחייבות העומד להיפרע כעת…

ירים משה לרבי משה אזאגורי, בהקדמה – עמודים ח, יט

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

ספטמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר