ממזרח וממערב-כרך ג'-להשקפת עולמו ומשנתו של רבי וידאל הצרפתי השני פאס 1545 – 1619 – חיים בנטוב

1 – להשקפת עולמו ומשנתו של רבי וידאל הצרפתי השני פאס  1545 – 1619 – חיים בנטובתפילה בכותל

ספרייתו של רבי וידאל עשירה ומגוונת ביותר. היו בה יצירות כלליות ויצירות של מחברים יהודים ביהדות ובמדעים אחרים. נמצאו בה כתבי יד, וביניהם כנראה מדרש רות הנעלם. ממנו מצטט פעמים רבות, והיה בידו כנראה בכתב יד מדרש רבה.

הוא מביא המאמר באסתר רבה ד, ז : " כי יצא דבר המלכה אמר שמואל בלא דדין הוות צריכה " ואמר : " יגעתי ומצאתי בספר ישן נושן נוסחא אחרת והיא אשר הוכיחה האמת, וזו היא : " אמרו שמא בלאדרין היא צריכה…ואמר ממוכן, הדבר מעצמו יצא, לפי ששמא שלוחין צריך לשיכריז זה הדבר;

הוא מעצמו יצא…ובמקום שמא כתבו שמואל ותחת בלדארין כתבו בלא דדין והטעיות רבו כמו העונות " ומוסיף : " והנה על דעת בן עזרא פרשת תרומה כי שבוש נפל בדברי הימים בהזכירו תחת הקערות מזרקים ותחת הכפות כפורים רחמנא לישיזבן מהאי דעתא "

והרי רשימת ספרים חלקית של ספרים שהוא מצטט מהם ובחלקם מצוים היו בידו בוודאי רק בכתב יד: ספר אותות עליונות לאריסטו, מנחה חדשה על התורה, כבת בן כספי בספר השרשים, םירוש איוב לרבי יצחק הכהן, דרשות רבי יוסף בן שם טוב, שורש יש"י לרבי שלמה אלקבץ, אגרת תחית המתים לרמב"ם.

ספר ארון העדות, שלחן ערוך על התורה, ספר מבקש ה' פירוש אבות לרבי שמטוב בן שמטוב, צפנת פענח פירוש ההגדה לרבי יוסף ג'יקאטלייא, מגן אבות ח"ד להרב דוראן, ספר המשקל לרבי משה די ליאון, שער השמים מילי דאבות לרבי יוסף חיון, תולדות אדם, שמוש של תהלים.

משימושו הרב בספרי פילוסופים מצד אחד ובספרי קבלה וחסידים מצד אחר, עולה קו אחד בדרכו של רבי וידאל, והוא : שאינו פוסל שום ספר יהיה מחברו אשר יהיה, פילוסוף או רב, גוי או יהודי. את דברי כולם הוא מעריך ומקבלם אם דברים של טעם הם, בבחינת וקובל האמת ממי שאמרו.

יצירתו. ידועים לנו מרבי וידאל החיבורים הבאים :

1 – פירוש למדרש רבה. מבחר ממנו הודפס במדרש רבה, דפוס ואשה 1874.

2 – דרך הקדש. פירוש לספרא. נדפס בהוסיאטין, תרס"ח.

3 – צוף דבש – פירוש לתורה. נדפס באמסטרדם תע"ח.

4 – אוצר נחמד – פירוש לתהילים, נדפס עם צוף דבש

5 – פירוש למשלי – הזכירו בפירושו למגילת אסתר

6 – פירו למגילת אסתר ולמגילת רות, נדפס עם צוף דבש

7 – פירוש למגילת איכה.

מרשימת החיבורים רואים אנו, שכולם קשורים למקרא ולמדרשים. ודאי שאין בכך כל סימן שרבנו היה איש הגדה בלבד, ולא איש ההלכה, שהרי דיין היה. בקיאותו וחריפותו בהלכה עולה גם מתוך פירושו לספרא. אין זה אלא תופעה שכיחה בדור הגירוש ובדור שלאחריו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

ספטמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר