אלף שנות יצירה – פאס וערים אחרות

שמעון שרביט

 איגרת ר״י בן קוריש ליהודי קהילת פאסאלף שנות יצירה...פאס וערים אחרות במרוקו

האיגרת נתפרסמה(בתרגום עברי) לראשונה בירי מ׳ כ״ץ: ספר אגרת רבי יהודה בן קוריש, ירושלים תשי״ב

מוסד התרגום מעוגן היטב בספרות התנאים ומסגרת של כללים וסייגים הלכתיים מפורטת בה, כגון: הקורא בתורה לא יפחות משלושה פסוקים. לא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד [ופירש אלבק: כדי שהמתורגמן לא יטעה], ובנביא שלושה [ופירש אלבק: ואם יטעה, יטעה, לפי שלא הקפידו אלא על התוכן].״ (מגילה ד, ד). קטן קורא בתורה ומתרגם (מגילה ד, ו). ובתוספתא: קטן מתרגם על ידי גדול אבל אין כבודו שיתרגם גדול על ידי קטן… (מגילה ד, כא).

כבר בשלהי הבית השני החלה מתגבשת רשימה של פרשיות מסוימות בתורה ובנביאים, שאין ראוי לתרגמן בציבור בשל תוכנן, כגון: ״מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם. מעשה תמר נקרא ומיתרגם… מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מיתרגמין…״ (מגילה ד, י). ורשימה ארוכה יותר נמצאת בתוספתא: ״יש נקראין ומתרגמין, נקראין ולא מתרגמין, לא נקראין ולא מתרגמין.״״(מגילה ד, לא־לה).

ואף לשיטת התרגום נאמרו דברים מגובשים: ״ר׳ יהודה או׳ המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי, והמוסיף עליו הרי זה מגדף. תורגמן העומד לפני חכם אינו רשאי לא לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן היה אביו או רבו״(תוס׳ מגילה ג, מא).

תרגום אונקלוס, הנדפס לצד התורה בכל החומשים, הוא התרגום הידוע ביותר, ושורשיו קדומים ביותר.״תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע. תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי״(מגילה ג ע״א). חוקרים רבים סבורים, שאין השם ״אונקלוס״ אלא שיבושו של השם היווני ״עקילס״, הידוע כמתרגמה של התורה ליוונית. הדעת נותנת שבתחילה הילכו בציבור תרגומים שונים, אלא שעם הזמן נתגבש נוסח אחד, ואט אט הוא זכה לדחוק את האחרים. יש לציין, שאף על פי שהיה קיים תרגום יווני לתורה, סתם ״תרגום״ בספרות חז״ל הוא התרגום הארמי. וכבר משתמשת הברייתא(קידושין מט ע״א) בביטוי ״תרגום דידך, כלומר תרגום מסוים שנתקבל בחוגים שונים. ואפשר שזהו אביו מולידו של תרגום אונקלוס. וכן לפני מובאה תרגומית: ״כדמתרגמינן״, ״ומתרגמינן״.על מעמדו המיוחד של תרגום אונקלוס כותב שר שלום גאון: ״וששאלתם אחד קורא ואחד מתרגם… ותרגום זה שאמרו חכמים(מגילה כא ע״ב) זה שיש בידינו, אבל שאר תרגומים אין בהם קדושה כתרגום זה, ושמענו מפי חכמים קדמונים שענין גדול עשה הקב״ה באונקלוס הגר על שנעשה התרגום על ידו״(תשובות הגאונים, שערי תשובה, סימן של).

רב נטרונאי גאון: ״אילו שאין מתרגמין ואומרים אין אנו צריכים לתרגם אלא בלשון שלנו, בלשון שהציבור מבינין אין יוצאין ידי חובתן… הלכך חייבים לתרגם אבל אין מתרגמין להכעיס בני נידוי הן, ואם מפני שאין יודעין לתרגם, ילמדו ויתרגמו והם יוצאין ידי חובתן, ואם יש מקום שרוצים לפרש להם, יעמוד אחד חוץ מן המתרגם ויפרש להם בלשונם״ [אוצר הגאונים, קידושין, עמי מט).

וראוי לציין מה שפסק הרמב״ם במשנה תורה: ״האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני יודע לקרות בתורה, צריך שיקרא התורה ויתרגם אותה תרגום אונקלוס הגר״(הלכות אישות ח, ד).

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 137 מנויים נוספים

ספטמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר