מחקרי אליעזר – אליעזר בשן-קהילת ג'יברטלר – חכמיה יצירותיהם וקשריהם עם חכמי מרוקו.

מחקרי אליעזר – אליעזר בשן     

             1 -קהילת ג'יברטלר  – חכמיה יצירותיהם וקשריהם עם חכמי מרוקו.

קהילת ג'יברטלר נוסדה שנים אחדות לאחר שהמקום נכבש על ידי הבריטים ב – 1704. תחת השלטון הבריטי נהנו מחירות, מאזרחות בריטית ומשגשוג כלכלי. רוב היהודים בקהילה עברו אליה ממרוקו והדבר ניכר במנהגים ובזיקה מיוחדת למרוקו ולחכמיה.

על תולדות הקנילה פורסמו מספר מאמחקרי אליעזר ספרמרים, ויהודים נזכרים גם בחיבורים על ג'יברלטר. המידע הראשון על היהודים בגיברלטר הוא מסף 1712. באותו זמן היו 26 חנויות של יהודים ברחוב הראשי. בהסכם אוטרכט – Utrecht – שנחתם ב 1713 בין המלכה הבריטית אן , מלכה בין 1702 – 1714, ובין פיליפה החמישי מלך ספרד, 1683 – 1764 , הוכרה העברת המקום מספרד לבריטניה. לפי דרישת ספרד, נקבע בסעיף 10 בהסכם שיהודים ומאורים לא יתיישבו במקום . אבל התנאי לא בוצע, ויהודים ממרוקו עברו לגיברלטר, תחילה באופן זמני לרגל מסחרם, ובשלב הבא התיישבו קבע.

אותה שנה היו כבר 130 יהודים במקום, מהם שני שליש ממרוקו והשאר מאנגליה, מהולנד ומאיטליה. שגריר ספרד בלונדון הגיש מחאה ב 1717 על כי בניגוד להסכם מצויים בגיברלטר 300 יהודים ולהם בית כנסת שהיא עדות להתיישבות קבע. כנראה שהמספר שהוא נקב היה מוגזם. הוראות הגירוש היהודים לא בוצעו, והבודדים שגורשו חזרו, ב 1727 חתמו יהודים ממרוקו שגרו בגיברלטר על מסמך, שלא נתנו שוחד למושל הבריטי כדי לקבל רשות למגורים שם.

לפי הסכם ב 1729 בין בריטניה לסולטאן מרוקו שיוצג על ידי משה בן עטר, הוגבלו הסוחרים היהודים והמוסלמים לשהייה של 30 יום בלבד. הסכם זה חודש ב 1772. אולם ההסכמים לא בוצעו, כי הצבא הבריטי היה תלן ברצון הטוב של הסולטאנים לאפשר יצוא מזון לצבא שסופק בעיקר על ידי סוחרים יהודים מטנג'ר ומתיטואן. כשספרד סירבה לספק מזון לבריטים.

מספרם של היהודים עלה משנה לשנה. במפקדים על מספרם אין מידע אחיד. לפי מקור אחד מ 1725 גרו 30 משפחות יהודיות במקום. במקור אחר מאותה שנה נאמר שמתוך 1113 אזרחים, 137 הם יהודים, מהם 86 ממרוקו, והשאר מאנגליה, מהולנד ומתורכיה. לפי מפקד ב 1753 היו במקום 575 יהודים. ב 1777 מספרם עלה ל 863 מתוך 3000 אזרחים, מהם אנגליקנים, קתולים, ומוסלמים. האומדנים על ידי מבקרים במאה ה-19 שונים זה מזה.

המיסיונר וולף שביקר במקום ב-1821 כתב שמספרם 1600. ב-1830 חיו במקום 1300 יהודים ותיקים ועוד 600 מהגרים חדשים. ב-1860 חיו במקום 1300 יהודים.

גלי הגירה – המקום שימש מקלט ליהודי מרוקו שסבלו ממצוקה כלכלית או פוליטית. יהודי המקום והממשל המקומי סייעו לבורחים, ואפשרו התיישבות זמנית, כשחלקם חזרו כעבור זמן למרוקו ואחרים נשארו והצטרפו לקהילה. כל היה בעתות של רדיפות כמו בימי שלטונו של יזיד 1790 – 1792, בימי מלחמות, בין מרוקו לספרד ב 1859 – 1860, כשהאחרונה כבשה את תיטואן, ברחו מטנג'ר ומתיטואן כ- 5000 יהודים ומממוגדור ( אסאווירא ) 220. .

רובם חזרו למרוקו כשוך הקרבות, בעקבות בצורות ומגפות, למשל בין השנים 1877 – 1881. במהומות בשנים 1906 – 1907 בימי שלטונו של עבד אלעזיז הרביעי 1894 – 1908. חלק גדול מיהודי גיברלטר היגרו אליה מתיטואן, ובמשך דורות היו קשורים לקהילת האם, פונים לחכמיה בשאלות, ומביאים משם כלות או חתנים לבנותיהם.

בת הכנסת. ברשימת האנשים שקיבלו מגרשים לבניית בתים ב-1724 מופיע יצחק נייטו, שבנה בית ובו בית כנסת. זהו בית הכנסת בשם " שער שמיים ", השם ניתן על ידי נייטו הנ"ל כשמו של בית כנסת בלונדון בו כיהן אביו החכם. הוא נקרא גם בית הכנסת הגדול. בית הכנסת ניזוק בסערה בשנת 1766, תוקן ב-1768 ושטחו הוגדל הבניין במתכונתו הנוכחית תוקן ב-1812 לאחר שריפה, ומתפללים בו גם עתה.

ישיבה בשם " עץ החיים " בשוק הבשר, הפכה לבית כנסת קטן ב-1759. בעת הכנסת בשם " נפוצות יהודה " המכונה espagna flamenco כי התפללו בו יהודים מהולנד, נבנה ב-1800 על ידי משפחת יהודה הלוי עתירת הנכסים.

בעקבות ויכוח בבית הכנסת " שער שמיים " ב-1820, עזב חלק מהמתפללים מתיטואן ומטנג'יר. ארבעת בתי הענסת פעילים עד עצם היום הזה. בשלב הבא נפתח על ידי יוסף בן סוסאן סית כנסת חדש באזור הדרומי שנסגר ב-1876. בית כנסת פרטי בשם " בית יוסף " נבנה ב-1896 בביתו של יוסף בן עטר, נפטר בדצמבר 1904. ב-1906 נסגר וספרי התורה הועברו לבית הספר היהודי בו התפללו התלמידים גם בשבתות.

דוד בן נאים פתח בית כנסת בביתו בשם " שערי רחמים " לזכר אביו רבי רפאל חיים משה בן נאים, שנפטר ב-1920. הקהילה מונה עתה כ-700 נפש שחבריה כולם שומרי מסורת, דואגת לחינוך יהודי, לה בית ספר לבנים ובנות, מוסדות חסד, ובעלת זיקה לעם ישראל ולמדינת ישראל.

סיוע במצוקה של יהודי מרוקו.

יהודי ג'יברלטר היו נכונים לסייע לאחיהם במרוקו בעיתות של בצורת, רעב, מגפות או מכות בידי אדם. בהקמה לספרו של רבי יעקב בירדוגו " קול יעקב ", לונדון תר"ד, משבח המחבר את יחידי הסגולה של קהל ג'יברלטר ה' אתם הברכה כולם נחמדים… יקריבו את מנחתם הן בעון הרעב הגדול בארצות המערב ובפרט בארצי ומולדתי היא העיר מכנאס ונגלה נגליתי לצורך פרנסתי משנת תק"פ עד תקפ"ה 1820 – 1825 ועד שנתיים הרעב של מהומה ושל בצורת ושיבוש מלכיות ויצאתי שליח כולל בעד השארית שנשארו ערומים ורעבים ".

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

ספטמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר