החתונה היהו. המסורתית במרוקו י.ש

החתונה היהודית המסורתית במרוקו מסה הבדתית-תרבותיתחתונה יהודית מרוקאית 1111

יוסף שיטרית

סוגים טבעיים ופנימיים אלה של משמעות הפעילות החברתית ומקטעיה שונים בוודאי מן המשמעות הקישורית והשקולה שהמומחה או המתבונן המקצועי החיצוני מעוניין להציב בנוגע למרכיבים השונים של כל פעילות חברתית־תרבותית, מוסדרת או בלתי מוסדרת, שהוא מתבונן בה ובוחן אותה על פי כישוריו והתמחותו. משמעות קישורית זו מחברת את ההתנהגויות והפעולות השונות עם מקורותיהן ההיסטוריים והתרבותיים, הידועים או המשוערים, עם תהליכי ההתפתחות של התרבות הקהילתית הנדונה, עם מסכת המיתוסים והערכים של התקנה התשתיתית, ועם תהליכים, התנהגויות ומיתוסים דומים בתרבויות אחרות. חלק מהותי ממסכת המשמעויות שהמתבונן אמור לגלות, לפענח או להניח הם הקשרים הגלויים או הסמויים של התרבות שהוא בוחן עם תרבויות אחרות – שכנות, סמוכות, קרובות או רחוקות. המשמעויות שהוא בונה אינן אקראיות, מפוזרות או מנותקות מן המכלול הסמיוטי, אלא מחוברות ומסודרות בתוכו על פי עקרונותיה של רשת פרשנית עוטפת, שהבוחן הפרשן פורם במודע או שלא במודע אגב עיסוקו הסמיוטי הכרוך בשקילת המשמעויות ובהצבתן השיטתית. כדי להדגים מלאכה סמיוטית זאת של החוקר או המתבונן ניקח, למשל, את טקסי החתונה, שהיו רבים ומגוונים בקהילות היהודיות במרוקו, ונתמקד בערכים התרבותיים, באמונות ובעקרונות הפעולה שכיוונו את עריכת מסכת הטקסים ונתנו להם את משמעויותיהם התרבותיות; מסכת משמעויות זאת מאוזכרת בצורה בלתי שיטתית בשיח הממוסד של הטקסים השונים, ובמיוחד בטקסט של הכתובה, בפיוטים העבריים ובשירים בלשונות היהודיות שהיו נהוגות בקהילות השונות.

אולם בנסותנו לרשום בקצרה את מרביבי התקנה שעמדו ביסוד טקסי החתונה ואירועיה אין אנו יכולים להתעלם מיסודותיה ההיסטוריים והחברתיים־הפוליטיים של הקהילה היהודית במרוקו, מן המסד האמוני העמוק שלה בדת ישראל ובנצח ישראל, ממעמדה המשפטי־הפוליטי המיוחד כקהילה הנתונה תחת חסות מצד השלטון המוסלמי, עם כל החולשה שבכך על אף ההגנה היחסית שחסות זו מספקת, ומן הסדרים החברתיים והדתיים שקבעו את דרכי התארגנותה וניהול חייה הפנימיים. מסכת זאת של אמונות, תנאים חברתיים וסדרים נמצאת ברקע ההחלטות, הפעולות וההתנהגויות של בני שתי המשפחות המחליטים לשתף פעולה בנישואי בנם ובתם ומכוונת ביודעין ושלא ביודעין את התנהגויותיהם, משום שהיא מעיבה בפניהם את הגבולות שביניהם הם יבולים להפעיל את רצונותיהם ואת התנאים שבמסגרתם חייבים הם לפעול.

מערכת אמונית־רבנית זאת היא גם שביסוד קבלתה של ההלבה היהודית במערכת הנורמטיבית והחוקית הלגיטימית והמחייבת את התנהגויותיהן של בני הקהילה, אם הן מפורשות בגוף דתי־הלכתי זה. טקסי הרחצה במקווה, החופה והקידושין וכן אירועי שבע הברכות שלאחר החופה מקבלים את משמעויותיהם הבסיסיות מן הקביעות ההלכתיות מבחינת חובת קיומם, אך קביעות כלליות אלה אינן ממעות את מלוא משמעויותיהם של טקסים אלה, שכן הם נערכים כל פעם בהקשר קהילתי אחר ובהקשר משפחתי אחר, שמעבה את משמעויותיהם התרבותיות המקומיות והחד־פעמיות. כפי שמוצהר בנוסח שבע הברכות,,2 ביסוד התמונה ההלכתית של הנישואין עומד העיקרון של יצירת האדם בעלם אלוהים. מכאן נובע קשר הקדושה הנקשר במעשה הקידושין בין הבעל לאשתו, המחייב אותם לכל אורך חייהם המשותפים. הכלה מתאימה את עצמה לחוזה קדושה זה על ידי שמירת בתוליה ומכינה את עצמה לכך דרך טבילתה במקווה.

 הבתולים של הכלה הם היסוד לחוזה שקושר אותה לבעלה, ועל פי נוסח הכתובה הבעל מעניק לה תמורת ביתוקם ונישואיה אליו את הכתובה שלה על כל תנאיה. עיקרון הלכתי נוסף, שהוא גם ערך אוניברסלי בפני עצמו העומד ביסוד התורשה וההולדה והמעניק להן את משמעויותיהן התרבותיות האוניברסליות, הוא מצוות פריה ורביה המוטלת על האדם כדי שימשיך וישלים את מעשה הבריאה ויקיים את שלשלת הדורות. ערך מייסד נוסף של החתונה היהודית וטקסיה הוא קביעתו של הגבר היהודי בגורם הפעיל במשפחה שעליו מוטלים עול הפרנסה והאחריות הכללית על אשתו ועל משפחתו, כפי שמפורט בנוסח הכתובה, שמונה את חובות הבעל בלא להזכיר את תפקידיה המגוונים של האישה.50 מכאן נובעים גם סדר הטקסים ומקומותיהם והקדמת כל הטקסים הנוגעים לכלה – העומדת לצאת מחסות אביה ומשפחתה ולהיכנס תחת חסות בעלה – לטקסים הנוגעים למעמדו, לסמכויותיו ולאחריותו של החתן. בקהילות רבות מעמדה זה של האישה מצא ביטוי גם בעצימת עיניה של הכלה לאורך כל טקסי החתונה, ובכלל זה במהלך התהלוכה שהובילה אותה מביתה לבית החתן.

הערת המחבר : ראו על כך בפרקי התיעוד את עדויות הנוסעים האירופים שביקרו בקהילות שונות במרוקו במאה ה־19. מנהג זה חדל להתקיים במאה ה־20. ראה עדות קדומה על מנהג בזה בקרב בת האיסיים בתוף שרם ובלאו, האמת, עמי 168.

 אולם מעבר למערך הלכתי מייסד ומפורש זה של קשר הנישואין בחתונה היהודית המסורתית עקרונות וערכים אלה מעובים דרך הערכים של התרבויות הלא־יהודיות השכנות, התרבות המוסלמית והתרבות הברברית; גם הן מדגישות את ערך הבתולים וגם הן שמרו עליו באופן קפדני במסגרות המסורתיות שלהן. חיזוק זה של ערכים עצמיים כתוצאה מהתנהגויות דומות רווחות בקרב השכנים הוא יסוד עיקרי בכל אינטראקציה של תרבויות שכנות, ובמיוחד כשהאחת – המחזקת – מהווה תרבות הרוב והשנייה תרבות המיעוט.

עמוד 38

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

אוקטובר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר