קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל

 

תעודה מספר 69 

בעה״ו התקנ״ח – 1798

רבי דוד עובדיה

רבי דוד עובדיה

בראותם בהזותם יחידי קהל קדוש קהל צפרו יע״א שהחכם השלם הדיין המצויין כמהה״ר שלמה ס״ט בכה״ר מימון נ״ע הוא נושא במשאם של צבור והכנסת אורחים וצרכי צבור מוטלים עליו ואין לו שום הנאה מן הצבור כלל לא רב ולא מעט לכן ובכן נועצו לב יחדיו  לעמוד לימין החכם הנז' ונתנו לו השליש בהנאת בית הכנסת הגדולה הי״ג אשר פה צפרו יע״א דהיינו השליש בהאלרינטא׳ס – בהכנסה ממכירת עליות לספר התורה – ונדרים ונדבות וכיוצא בהם וכל הנאה שנוהגים ליהנות בה השלוחי צבור שמקודם לזה ולעמוד לשרת בקדש להיותו שליח צבור בין בחול בין בשבת בין בימים טובים לפי שראו שכל תנאי שליח צבור כלולים בוחכמה וענוה ויראת חטא ובעל מעשה ומרוצה לקהל וריקם מעבירות וקולו נעים ונאה דורש ומקיים ומזכה את הרבים בדרשותיו ומוסריו ותוכהותיו שהם נכנסים בלב כל שומעיהם כמסמרות נטועים  ודבריו נשמעים לבריות ורוח הבריות נוחה הימנו וראוי להיות שליח בין ישראל לאביהם שבשמים, ואלה שמות האנשים אשר נקבו בשמות ונקש׳׳מ בדלב׳ ושח״ך כל א׳ למש״י ובכח הקוש״ח הודו והסכימו על החכם הנז' ככל האמור וזה שמותם הר׳ אברהם ן׳ הר׳ מרדכי ה״ן אלבאז ס״ט והר׳ דוד ן׳ שלמה הכהן והר׳ שלמה בכהה׳׳ר שלם ה״ן מאמן והר׳ אהרן ן׳ הר׳ יעקב הכהן והר׳ יוסף ן׳ הר׳ משה אצאייג והר׳ יוסף ן׳ מכלוף ה״ן המו והר׳ אהרן ן׳ מרדכי ה״ן אלבאז והר׳ מכלוף ן׳ הר דוד ה״ן המש והר׳ משה ן׳ כד״ה׳ר יוסף ה״ן אדהאן נ״ע והר׳ דוד ן׳ הר׳ משה ה״ן אזולאי והר׳ יוסף ן׳ אברהם ה״ן הדוש והר׳ יעקב ן׳ אברהם ה״ן אביטבול והר׳ מימון ן׳ אברהם ה״ן אסודרי והר׳ שלמה ן׳ עזראן והר׳ אהרן ן׳ הר׳ מסעוד ה׳׳ן שלוש והר׳ אברהם ן׳ שלם ה״ן אלקובי והר׳ עמור ן׳ מרדכי ה״ן אסולין והר׳ דוד ן׳ ה׳׳ר מוסא ן׳ יתאח והר׳ מוסא ן׳ הר׳ עמור ן׳ יתאח והר׳ יוסף ן׳ הר׳ יעקב ן׳ שרביט וידיע ן׳ ישראל והר׳ מוסא ן׳ הר מסעוד ן׳ יתאח והר׳ סאלם ן׳ מכלוף ן׳ חמו והר׳ מימון אחיו והגזבר הנאמן ירא את ה׳ מרבים כה״ר יהודה אזייני ס״ט והר׳ סמהון ן׳ הר׳ יהודה ה״ן הרוש והר׳ שמעון ן׳ משה ה״ן אצאייג והר׳ יהודה ן׳ אברהם סיסו והר׳ יהודה ן׳ משה עולייל והר׳ מכלוף ן׳ אהרן הכהן והנגיד של חברת קוברי מתים הר׳ מאיר ן׳ שמואל היין חותא והר׳ יהודה ן׳ מכלוף ה״ן הרוש והר׳ מימון ן׳ יעקב ה״ן חמו שכלם נקוש״ה על כל האמור מלבד שאר הק׳׳ק שמתפללין בב׳׳ה הנז' שכלם כאחד הסכימו למנויו של החכם הנז׳ ולראיה וזכות ביד החכם הנז׳ וביד יחידי הקהל וחת״ם בד׳ לאייר חדש זו ש׳׳ש בת ציון לפ״ק.

והואלו לבאר שאם יחידי הקהל הנז'׳ הסכימו ועלתה הסכמתם לסלק לכל הש״ץ שכל בתי כנסיות שבעיר הלזו צפרו יע״א גם החכם כההר״ש הנז׳ כאחד מהן ולראיה חת״פ עה״ך והשו״ב וקיים.

אברהש א׳׳א יעקב אציני סי״ט היים יוסף הכהן ס״ט

וצריך לאודועי שאם הסכימו הרבנים ושלוחי צבור של הכא צפרו יע״א ויחידי ק״ק צפרו הנז׳ על בנין בית הכנסת שרצה לחדש החכם השלם הדו״מ כהה״ר שלמה הנז׳ והסכימו ע׳׳י לבנותה ולזכות בה אין במתנה ההיא ממש ויחזור השליש הנז׳ לזכות הקהל כבראשונה וקיים.

אברהם א״א יעקב אציני סי״ט

אחר שהסכימו יחידי קהלנו הנז״ב בקושח׳׳ך והצבור שמתפללין בב״ה הגדולה הנז׳ שנתרצו להיות החכם הנזכר ש״ץ בב״ה אף ידינו תכון עמו גם זרועינו תאמצנו בכח ההסכמה שהסכימו להיותו ש״ץ ולזכות בהנאת השליש של ב״ה הבז׳ ולעמוד ולשרת בה כי ידענו נאמנה שהוא דורש ומקיים ולראיה חת״פ ארבעה ימים לאייר חדש זו ש״ש והבית אשר בנה שלמה לפ״ק וקיים.

אברהם א״א יעקב ן׳ אציני                    יעקב א״א א״א כהה״ר יופף זלה״ה ארהאן ס׳׳ט

מסעוד בן עמור ן׳ יתאח סי״ט יהודה סירירו יש״ץ סליט״א

יפה הסכימו הקהל יש״ץ והחכמים לבל תהיה האמת נעדרת ולהרים דגל התורה גם זרוענו תאמצנו  ולראיה ח״פ.       הצעיר אהרן אפרייאט

גם אנחנו מהנמנים לדבר מצוה מסכימים ע׳׳י הקהל שהסכימו לדבר הזה והכל שו״ב ואמת ונכון וקיים.

שלמה א״א יהושע בן חותא סי״ט חיים יוסף הכהן סי״ט מסעוד א״א חיים יופף הכהן סי״ט

שלמה א״א אהרן אלבאז סי״ט

גם אנחנו מסכימים על כל האמור לעיל                 משה א״א מימון נ״ע הכהן סיל״ט

נעשו מזה שני טופסים וזה ניתן ביד כההר״ש הנז'.

קהלת צפרו – רבי דוד עובדיה ז"ל

תעודה מספר 106

התקע"ד – 1814 – ב"ה

בראותם בחזותם יחידי קהלינו יש״ץ ה״ה החשוב ומעולה הנבון כה״ר משה אלבאז יצ״ו והחשוב ומעולה הר׳ שלמה ה״ן מאמאן והחשוב ומעולה הר׳ אברהם אלבאז והחשוב ומעולה הר׳ מכלוף ה״ן עטייא והנגיד החשוב ומעולה הר׳ שלמה אדהאן והחשוב ומעולה הר׳ אהרן הכהן והחשוב ומעולה הנבון הר׳ דוד ה״ן מאמאן והחשוב הר׳ יוסף ה״ן חמו דידי׳ אדבדובי והר׳ יעקב ה״ן אביטבול והחשוב הר׳ משה ה״ן צרולייא שהן היום כלנו כצאן תעינו  אין מנהל  אותנו ואין מנהיג ונשאר כצאן אשר (אין) להם רועה  לית דין ולית דיין כי כל איש הישר בעיניו יעשה  ונהיה חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו  מיד עמדו על עמדם וקמו קימה שיש בה הידור ונתכוונו לש״ש ונמנו וגמרו למנות דיינים ומנהיגים מחדש ויגמור אלוה בעדם ונתקיימה עצתם ומחשבותם לטובה ובחרו להם שני ת״ח מבחר המין טובים השנים, ויהיו לנו לעינים, ה״ה החכם השלם והכולל הדו״מ כהה״ר יהודה בכה״ר משה אלבאז והחי הש׳ והכולל הדו״מ כהה״ר מאיר בכה״ר יחייא נ״ע ה״ן צבע ומנו אותם וקבלו אותם עליהם ועל זרעם  אחריהם מהיום הזה והלאה לדין ולהורות ולשפוט בין איש ובין רעהו כאשר עיניהם תחזינה מישרים, ולית מאן דימחא בידייהו ויימר להון מה עבידתו וכל מה שיעשו מהיום הזה והלאה עשוי ומקובל ומרוצה עליהם בספ״י כאשר כתוב וחתום ביד החכמים הנז׳ באורך ולהיות כי ראו והתבוננו יחידי קהלינו הנז׳ שכה״הר מאיר צבע הנז׳ מיצרך צריך וצריך סעד לתמכו ולהחזיק בידו באשר ימצא פנאי לעסוק בדינים ובצרכי הרבים וכיוצא לכן נדבה רוחם אותם ונכמרו רחמיהם אליו ונתנו לו הרביע בבה״כ הגדולה הי״ג שבמתא צפרו יע״א ליהנות ממנה מכירותיה מהיום הזה והלאה ובכן אמרו לנו אח״מ יחידי קהלינו הנ״ב בזה״ל כתבו והתמו ותנו ביד כהה״ר מאיר הנז׳ שנתננו לו הרביע בבה״כ הנ״ז ליהנות מפירותיה בשט״ו שיטרח ויעסוק בצרכינו ובשכר בטלתו שמתבטל מעסקיו ועוסק בצרכי הרבים כאמור בפנים וכ״ז דוקא כ״ז שהוא מרוצה לנו ובעת שיעלה על דעתינו לסלקו מהנאה זו הרשות בידינו ולית מאן דימחא בידן דאדעתא דהכי נתננו לו מתנה זו מעכשו ועדיין צריכין אנו לבאר באיר הטיב שמתנה זו שנתננו לו אינה מתנה החלטית אלא ליהנות ממנה כ״ז שאנו רוצים וחפצים בו בדלא למימר כבר הנהיג שררה בפנינו והחזיק בה ובלי שום ט״ו אלא שיהנה ממנה עה״ד האמור ורצה וקע״ע החכם הנז׳ בספ׳׳י ויובן שהרביע של בה״כ הנז׳ שנתננו לו הוא מהמחצית שהיה ביד כהה״ר שמעון אזולאי דהיינו שיתחלק המחצית הנז׳ לשני חלקים הרביע יהנה ממנו כהה״ר שמעון אזולאי והרביע יהנה ממנו כהה״ר מאיר הנז׳ והמחצית ישאד לזכות הקהל יש״ץ לעשות ממנו מה שלבם חפץ כקדם וכבתחילה ע״כ הואילו לבאר יחידי קהלינו הנז' ולראיה ביד כהה״ר מאיר הנז' שכן הודו לפנינו הקהל הנז' וצוו לנו לכתוב ולחתום וליתן בידו ח׳׳פ והי״ז בשלהי אב יה״ל ש״ש ה ת ק ע ד ליצי׳ וקיים.

שלמה א״א יהושע כן חותא ס״ט יעקב ן׳ חיים ס״ט נעשה מזה ב׳ גופות זה ניתן ביד הקהל הנ״ב וכיוצא בו ניתן ביד החכם הנד.

סופרי בית דין. ליד הדיינים מינו סופרי בית הדין תפקיד אותו מילא רבי יעקב אבן צור בפאס, ונראה שהם היו רושמים את טענות בעלי הדין וכותבים את פסקי הדיינים.

סופרי כתובות ושמאי נדונייא. משרה זו נראה שלא הייתה במינוי. ברם הרבנים שזכו בה בדור הראשון הורישו אותה לבניהם מדין שררה. בצפרו נתונים היו ענייני הנישואין ושומת הנדונייא בידי הרבנים ממשפחת אלבאז.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

אוקטובר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר