הקבלה במרוקו-היכל הקודש

 

הספר " היכל הקדש " לרמב"ם אלבאז.

כוונות התפילה והלכותיה על פי הקבלה.היכל הקודש 002

תורתו של הצורף.

את רוב תורתו למד רבי יעקב אצל הרמב"ם אלבאז, מחבר " היכל הקודש " על התפילה, על דרך הסוד ו " פרח שושן "  – פירוש הגדת פסח ( כתב יד ) על דרך הסוד. שמועות רבות וכן ציטוטים הוא מביא מדודו רבי יהודה חנין מחבר " עץ חיים " ו " מנחת יהודה ". כמו כן מצטט הוא את " גינת ביתן " לרבו – חברו – רבי יצחק כהן אשר נשתייך לאותו חוג מקובלים בתארודנת.

רבי יעקב לא הכיר את תורת האר"י ז"ל שצמחה בתקופתו וכנראה גם לא את תורת הרמ"ק שקדמה לה. עיקר לימודו כדבריו, מסופרים ומספרים, היה מרבותיו שצויינו לעיל ומהמכתבים הבאים הנכרים רבות בחיבוריו " " היכל הקודש " – ביאור התפילה לימי החול, שבת וימים טובים לרבו הרמב"ם אלבאז. פירוש הרקאנטי לתורה " אבני זיכרון " לרבי אברהם אדרוטיאל ממגורשי ספרד.

" תולעת יעקב " לרבי מאיר אבן גבאי וכן חיבורו " דרך האמונה ", רבי מאיר בן גבאי, מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד, חיבר גם את " עבודת הקודש ".

נכתב וסודר ע"י הגאון האלוהי, המקובל הנורא עיר וקדיש, מבאר "סוד היחוד" הרב המופלא המפואר והמפורסם הרב מאיר אבן גבאי זצוק"ל מחבר "תולעת יעקב" וכן "דרך אמונה" "אשר היה רב גדול ספרדי מפורסם בחכמה ובחסידות וספריו נתפשטו בכל הארץ" (שות חכם צבי, סי' י"ח) ודבריו הובאו בספר של"ה כמאה וארבעים פעמים השלים ספר קדוש זה בשנת רצ"א כארבעים שנה לפני עליית האריז"ל לארץ הקודש וכעת בעזרת ה' החונן לאדם דעת הספר יו"ל באותיות מאירות עיניים, מנוקה ממאות שגיאות דפוס בתוספת מבוא מקיף ומפתחות לאישים וספרים, ולביאורי פסוקים ומאמרי חז"ל וכן מפתחות ענינים מרובים ע"י הרב משה צוריאל.

" שערי אורה " לרבי יוסף ג'יקאטיליה מענקי המקובלים מספרד, תלמידו המובהק של רבי אברהם אבולעפיה. "

רבי אברהם אבולעפיה נולד בסרגוסה שבחבל אראגון בספרד בשנת 1240. לאחר זמן מה עברה משפחתו לטודלה בקרבת נהר האברו. עד פטירתו של אביו ב-1258 למד תורה מפיו.

ב-1260 החל במסע לארץ ישראל כדי לחפש את נהר הסמבטיון. ייתכן שהמניע לכך היה פלישת המונגולים לארץ ישראל באותה עת, פלישה שגרמה לאבולעפיה לשער שהם מצאצאי עשרת השבטים האבודים. אבולעפיה הצליח להגיע עד עכו, אך בשל קרב עין ג'אלות שהתחולל בין הממלוכים והטטרים באזור עין חרוד נאלץ לקטוע את מסעו ולחזור לאירופה.

שערי אורה "  הוא אחד הספרים היחידים העוסקים בקבלה שהותיר האר"י ז"ל ללמוד בהם בנוסף לכתביו. פירוש רבנו בחיי על התורה, םירוש הרמב"ן על התורה – פירוש חשוב להבנת הפשט בעיון, האר"י ז"ל אמר שקבלת הרמב"ן היא אמיתית ופירושו לתורה סתום.

אכן רבי יצחק דמן עכו, מגדולי תלמידיו, שישיב בסוף ימיו בעמק הדרעא הסמוך חעמק הסוס, כתב את הספר " מאירת עיניים " לבאר את פירוש הרמב"ן על דרך הסוד. פירוש רבי מנחם ציוני לתורה גם הוא נזכר רבות בחיבוריו.

בחיבורו " פרח שושן " מצטט הוא פעמים מספר, מספר " מנחה חדשה " לרבי יחיאל מיכל מארפטשיק, עם כל זאת עיקר ציטוטיו, בשני חיבוריו, הם מהזוהר הקדוש ותיקוני הזוהר לרשב"י וספר הבהיר מתורת רבנו נחוניה בן הקנה. ניתן לומר שעיקר תורתו ינק מתורת רשב"י ועל אדניה העמיד את פירושיו וחידושיו. 

מחידושיו.

בחיבוריו, מרבה רבי יעקב להשתמש בחכמת הצירוף. חכמה קדומה בה נברא העולם כדברי הגמרא : " ואהיה אצלו אמון שעשועים יום יום " שהייתה מונחת התורה בחיקו של הש"י, תתקע"ד דורות ( במדרש אלפים שנה )ובה היה בורא את העולם. על פסוק זה בנה רבי דוד דרעא הלוי את ספרו " המלכות ", בו הראה כיצד חכמת הצירוף בנויה על השמות אהו"י ו אמו"ן הרמוזים בפסוק זה.

רבי יעקב הכיר ספר זה והזכירו. חכמת הצירוף נתפרשה לראשונה בספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו, במעין החכמה שנמסר למשה רבינו ובדורות התנאים, בתורת הקנה, במשנת רבי עקיבא, בספר התמונה לרבי ישמעאל כהן גדול ורבי נחוניה ובתורת רשב"י. חכמי מרוקו ובפרט חכמי עמק הדרעא, הגדילו עשות בתחום זה.

ב " מנחה חדשה " בפרשת בראשית, כותב רבי יעקב, כי סופי התיבות של תיבת בראשית הם בגימטריה תשפנד"ו. בראשית במילואה : בית ריש אלף שין יוד תיו, סופי התיבות המודגשים הם : תשפנד"ו כנ"ל. והוא הוי בגימטריה תור"ה קדמ"ה לכ"ל, זוהי התורה שהייתה מונחת בחיקו של הקב"ה אלפיים שנה לפני בריאת העולם ובה היה משתשע תתקע"ד דורות ( זבחים קטז ).

הספר היכל הקודש.

ספר זה הינו פירוש לסידור התפילה לימות חול, שבת, ראש חודש ומועדים. כולל מסדר קימת חצות. נטילת ידיים, ברכות השחר, סדר הקורבנות, זמירות, יוצר עמידה ועד לסיום התפילה. הפירוש מבוסס על פירושי הזוהר הקדוש המצוטטים בגוף הפירוש על מנת לבאר את סוד כוונות התפילה..

כמו כן נצרך הרמב"ם אלבאז לפירוש הריקאנטי. כתה החיד"א בשם הגדולים על ספר זה. פירוש תפילות על פי הזוהר ומהר"ם ריקאנטי, חיברו הרב משה בר מימון המכונה אלבאז והתחיל לחברו בעיר תארודאנת בשנת של"ה – 1675.

כן העיד הרב החיד"א שראה מכתב מהימן ובו מסופר על תלמידי חכמים שהיו עוסקים בלימוד ואחד מהם החל לדבר שלא כהוגן על הספר " היכל הקודש " ותיכף נתנמנם והענישו אותו בחלום ומיד כשהקיץ סיפר לחבריו ודרש מהם שיזהרו בכבוד הרב ובחיבורו זה.

אין ספר שהרמב"ם אלבאז הושפע מקבלה קדמונית שהייתה נפוצה במרוקו עד לתקופתו, כשעדיין לא נתפשטה במרוקו תורת האר"י ז"ל. רמז לכך ניתן בדברי הרב יעקב ששפורטאס שכתב הקמה לספר זה וכתב :

" לכן בראותי תפארת הספר הזה של המחבר, על כוונתו להורות היאך יתנהג אדם בתפילותיו על כל השנה ומה היא הכוונה בהם המייחדת אותו  יתברך וכולם סדורים מספר הקדוש של הרשב"י ז"ל, הגם שלא חידש אלא מה שלקט מספרי המקובלים קודם שנתפשטו ספרי מהרמ"ק ז"ל וספרי האר"י ז"ל, בין כה וכה אפריון נמטייה ביגיעתו רבה, כי בסידורו זה עשה אוזניים לדברי הרשב"י בכל מקום שדבר בתפילה ".

המגיה והמוציא לאור רבי אהרן הסבעוני מחכמי סאלי שהגהותיו נשתלו בגוף החיבור, מביא מדברי האר"י ז"ל :

השפעה גלויה ומפורשת לתורת האר"י ז"ל המצא במרוקו מאורח יותר בכתבי רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל ובעיקר בפירושו לתורה " מחשוף הלבן ", ב " מערת שדה המכפלה " לרבי משה בן צור זצוק"ל ב " אור החמה " לרבי אברהם אזולאי ו "במקדש מלך " לרבי שלום בוזאגלו.

בקהילות יהודי מרוקו ובעיקר בדרומה, נפוצה קבלה קדמונית שהושפעה מקבלת הרמב"ן ומקבלת צירוף האותיות המבוססות על ספר יצירה. כאן ניכרת השפעת כתבי רבי אברהם אבולעפיה ורבי יוסף ג'יקאטיליה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספר המלכות לרבי דו דרעא הלוי ולתלמידו רבי מרדכי בוזאגלו מדרעא מחבר " מעיינות החכמה " 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר