כתר קדושה – תולדות הזהב לבית פינטו

כתר קדושה – תולדות שושלת הזהב של צדיקי בית פינטו מדור ראשון עד דור עשירי

שרשים חסוניםכתר קדושה

ר׳ שלמה פינטו שעלה על המוקד ור' יוסף אחיו

חרב דרכו רשעים לטבוח ישרי דרו

לא רק על תלמידי החכמים שבעיר המבינים בתורת ה' היה נערץ, אלא על כל העיר. כל הקהל קטון כגדול קראו אחריו מקודש, חרדו לכל מוצא פיו, והביטו אחריו כאיש קדוש עליון לא מעלמא הדין.

מורה צדק בעירם, הרבו בני קהילת מרקש לשחר לפתחו, למען יורה להם את חוקי האלקים ותורותיו.

אל ביתו הדל ששכן בין סמטאות ה״מלאח״(גיטו), ברחוב ״דרב רובן״, נהרו המוני ב. מי ללמוד תורה, ומי להדרכה בעבודת ה׳, מי לעצה, ומי לסתם עידוד או ברכה. שמו החל להתפרסם בכל הארץ, ותהלתו נישאה בפי כל, לא רק בקרב ברית, אלא גם בקרב שאינם בני ברית, אשר העריצוהו וחרדו מפניו.

מעשה מענין סביב הערצה זו, נשתמר ביד בני משפחת פינטו, וכה מסופר:

כדרכו של עולם, היו יחידים אשר לא יכלו לסבול הערצה זו, בדמיונם העלו זו באה על חשבונם.

במקרה של ר׳ יעקב, היה זה מושל העיר, אשר הערצת בני העיר לר׳ יעקב בערה בו. בבערותו הבין, כי על הסובלים מקנאה וכבוד להוציא את הגורמים לכך םן העולם…

אי לכך, בהיותו מוטבע במטבע הבטחת המלאך: "והוא יהיה פרא אדם, ידו בכלי החליט לצעוד בדרך אבותיו, אשר ידם שלטה בנפש העומדים בדרכם.

לבצוע מזימתו, בחר לשלוח את אחד מעבדיו השפלים, שיפריד את נפשו של יעקב מגופו הדל בכח החרב.

אותו כסיל לא הבין, שדוקא את אותו קשר חלוש שיש בין נפשו וגופו של רבי יעקב, לא יהיה קל לנתק…

יום שלישי מימי חול המועד סוכות, נקבע על ידו לעת ביצוע המזימה. באותה עת ישב ר׳ יעקב בסוכתו, מוקף בענני הכבוד, ועסק בלימוד התורה כדרכו. ראשו ורובו וכל מעייניו היו נתונים בספר שלפניו, אור מקיף, ואור עליון של קדושת החג והסוכה, הקיפו אותו סביב סביב. אשתו, הרבנית שרה, ישבה בשקט לצידו והאזינה בהנאה לקול בעלה בעת לימודו.

לפתע קלטו אוזניה רחש מוזר.

הרבנית הרימה את ראשה, וסקרה את דפנות הסוכה סביב סביב, לחרדתה הבחינה בצל מאיים של אדם המתקרב חרש לסוכה, וחרב שלופה בידו.

בבהלה עוררה את ר׳ יעקב מתלמודו, והצביע בידה על הצל המתקרב.

–         ״בודאי שכיר חרב של אחד משונאיך המבקשים ליטול את נפשך״, לחשה ברעד.

אל תפחדי, ישועת ה׳ כהרף עין״, השיב ר׳ יעקב בשלוה.

רבי יעקב עצם את עיניו, והחל להתפלל מעומק לבו לאלוקיו, שיושיעו מצרתו. כשסיים את תפילתו פקח את עיניו, ויצא עם אשתו מחוץ לסוכה.

לעיניהם  הנדהמות נתגלה מחזה מפחיד, על אחד מענפי העץ הסמוך לסוכתם, התנופפה גופתו המגושמת של הרוצח נטולת רוח חיים.

יהודי העיר מוסיפים ומספרים, כי משראה זאת ר׳ יעקב, תמה ואמר: מה אעשה ואדם תלוי בביתי ?

כשסיים להתלונן על כך, התמוססה גופת הגוי וחלפה מן העולם, ועל העץ נותרה גולגלתו בלבד. גולגולת זו נותרה על מקומה שנים מספר עד שנקברה.

מושל העיר שישב וציפה בכליון עינים לשלוחו, נאלץ להמתין שעות רבות לריק. משחלף זמן רב החל לחשוש שמא ארעה תקלה בתכניתו, ולאחר בירור קצר נודע לו על הנס המדהים שארע לרבם של היהודים, וכי הגולגולת של שכירו מתנוססת לתפארה מעל סוכתו.

אימה גדולה נפלה עליו, ומרוב פחד החל למשש האם גולגלתו עדין קבועה במקומה משמצא אותה מחוברת, חש בזריזות לסוכתו של ר׳ יעקב, השתטח בפניו וביקש מחילה על מחשבתו הרעה.

רבי יעקב סירב למחול בחינם, והודיע למושל כי גורלו וגורל אנשי ביתו יהיה דומה. המושל החל להתחנן על נפשו, ובקול רועד הבטיח לבטל את מס החסות, ועוד כמה גזירות שגזר על היהודים. לאחר שקיבל הבטחה זו, החליט ר׳ יעקב כי די בכך ונאות לסלוח לו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר