אלף שנות יצירה – פאס וערים אחרות

שמעון שרביטגשם...גשם

 איגרת ר״י בן קוריש ליהודי קהילת פאס

האיגרת נתפרסמה(בתרגום עברי) לראשונה בירי מ׳ כ״ץ: ספר אגרת רבי יהודה בן קוריש, ירושלים תשי״ב

אנשי ספרד נזכרים כמי שזנחו את מנהג התרגום: ״ונשאל מרבינו האיי גאון ׳נהגו אנשי ספרד להניח התרגום כלל, ואנו מוצאין בכמה מקומות מהתלמוד שהיא מצוה׳. והשיב: ׳הדבר ברור שלא בתלמוד לבד מצאנו מצות התרגום וחוקותיו אלא אפילו במשנתינו… וכמה דברים במשנתינו וביאורן בתלמוד. אטו כל אלה דברי תוהו הן ח״ו והלא כל אלה תיקנו הנביאים לישראל. ואנו לא היינו יודעים שבספרד מניחין התרגום עד עכשיו׳״. וכתב [ר׳ שמואל] הנגיד: ״הכי אמר שמואל הלוי, אית מרבנן דאמרי חלילה חלילה לבני ספרד שיניחו את התרגום, כמו שאמרו שואלין הללו שבספרד מקום ריבוץ תורה היה מזמן בית ראשון מגלות ירושלים עד עכשיו, והנחת התרגום דרך מינות היא ולא נמצאת בהם מינות מעולם, אלא במקצת כפרים הסמוכים לארץ אדום, שמרננין עליהם שיש בהם צד מינות בסתר והן כופרין בכך. וקדמונינו הלקו מהן אנשים שאמרום למלקיות ומתו מתוך הלקאה, והאיך יניחו התרגום כלל, והלא כולן משלימין פרשיותיהן בצבור בכל שבת ושבת שנים מקרא ואחד תרגום, ומעולם לא הניחו התרגום…״(סימן קעט).

וכבר שידר רב מתתיה: ת״ח אע״פ שהוא חושק לדרוש בתלמוד אל יפשע מלהשלים פרשיותיו אע״פ דלענין ס״ת רב ששת מהדר אפיה וגריס והן נוהגין בכך עד עכשיו והן הקלו מעליהן תרגום של ספר ונביא ברוב עתים שהרי אמרו מקום שאין מתרגמין דאלמא איכא דוכתא דליכא מתורגמין…

והרי נשאל ממר רב האיי: המפטיר בכל שבת, למה אין מתרגמין עליו כקורא בתורה ? והשיב: לא ידענו את המנהג הזה בבבל אלא מתרגמין על המפטיר בין שקורא בתורה בין שקורא בנביא… ושמא נהגו קדמונינו בדבר זה לדבר תקנה שהיה שם אלמא בכה״ג מתקן ולבסוף אמר ולא נאה לתרגם על התורה ולשתוק בנביא או דבר אחר ובמקום דאיכא חתן וביום טוב בנביא של ימים טובים וביום הסיום הרבה עומדין ומתרגמין משום הידור. והאיך יאמר אדם שיניחו התרגום, אבל שאין מתרגמין תדיר תקנה היתה… אבל האומר בשבילם הניחו תרגום כל עיקר שלא כהוגן אמר ובאיסור עומד אלו דברי הנגיד. ואנן לעניות דעתן חזי לן דהאידנא ברוב מקומות שהם פושעים לגמרי ואין מתרגמין כלל בציבור עד ששכחו רוב העם וע״ה שבהן מצות תרגום, מצוה להוכיחם על כך וגם ראוי לתקן להם אם הם מניחין מפני טורח צבור להניח שאר דברים… ומצוה להניח כל אותן הדברים שמאריכין בהן כדי שיעסקו בתרגום ולא תשכח מצותו כי מצות התרגום בעונתו יותר חמור היא מן העוסק בתורה ואין לזלזל האידנא בתרגום. וכל מי שיחמיר בדבר להסיר את ישראל ממנהג משונה ולהחזיר הדבר ליושנו, שכרו שמור לפני המקום״(סימן קעט, עמי 268-267).

סידור רש״י(המאה ה-י״א) מצטט את תשובת רב נטרונאי גאון בדבר החובה לתרגם את הפרשה(סימן תקב).

מחזור ויטרי(לר׳ שמחה מויטרי צרפת, המאה ה-י״ב) ״וביום טוב שנהגו לומר תרגום של הפטרות או׳ המפטיר ג׳ פסוקים ואחר יאמר המתרגם רשויות… ומתרגם אותם ג׳ פסוקים הראשונים שקרא מפטיר ומיכן ואילך המפטיר קורא אחר והמתרגם מתרגם אחר״(עמי 158). ״תרגום הפטרות של פסח… יום שביעי של פסח… ליום אחרון… יום ראשון של שבועות… סליקו תרגום של הפטרות״(עמי 171-165).

ר׳ יצחק גיאת (ספרד, המאה ה-י״א): ״ואצלינו כל הצבור קורין שובה ישראל שנים מקרא ואחד תרגום ועומד שליח צבור וקורא פסוק והן קורין אחריו עד אהיה כטל לישראל וקורין אהיה כטל לישראל ואין מתרגמיך. (הלכות תשעה באב, עמי לב)

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר