אנוסים בדין האינקויזיציה-ח.ביינארט

אנוסים בדין האינקויזיציה – חיים ביינארט.

האנוסים בקסטיליה במאה הט"ו

הוצאת ספרים עם עובד בע"ם – תל אביב

נסדר ונדפס בשנת התשכ"ה בדפוס דבר בע"מ – תל אביב

עדויות הרבה מספרות שכל אותם ימים היו יהודים רגילים לבוא ולשהות בסיאודד ריאל. חשיבותם של מגעים אלה מסתברת גם מענין נוסף לקיום מצוות בצוותא, והוא גורם מלכד בעדת האנוסים עצמה. כשיא באותם ביקורים ומגעים הדוקים נראה לנו מעשה שאירע בשנת 1462. אותה שנה הגיע לסיאודד ריאל סוחר־בדים יהודי מן העיר קאסיריס ( עיר במערב ספרד ) ומל אנוסים. חואן גונסאליס פינטאדו, המוסר בהודעתו

לפני בית־דין האינקויזיציה על המעשה, מונה עשרה אנוסים שנימולו באותו זמן, והם: גונסאלו פרנאנדים, סנדלר! שני בניו של אלואר אלונסו בַרנירו ; מאיסטדי אלונסו! אלונסו, בנו של רואי גארסיה! חואן אחיו! פרנאנדו דיאס, בנו של סנצ׳ו דיאס! פרנאנדו פאנפאן! דיֶגו די סאלאמיאה! פרנאנדו די טולוםה. לגבי כל אלה לא מצאנו שנידונו, חוץ מפרנאנדו דיאס (שגם לגביו אין כל דבר ודאי). הדעת נותנת שהיו סיבות לאינקויזיציה שלא תתן דעתה עליהם, או אולי לא הגיעו לידנו תיקיהם. אד בעינה עומדת השאלה כלפי שאר אנוסי סיאודד ריאל שלומי אמוני ישראל. כלום הללו לא נימולים היו? נראה איפוא שהללו היו אנוסים של דור ראשון לשמד, או שנימולו בהזדמנויות אחרות, כדרך חואן דיאס, למשל, שנימול בהיותו כבן 70 שנה! על סנצ׳ו די סיאודד אמר עד אחד שמצא אותו בשנת 1463 חולה, ואמרו לו שהוא נימול. אף־על־פי־כן ייתכן שכל חבורת־נימולים זו אינה מעידה אלא על מעשה-שיבה אחד שאירע בסיאודד ריאל, כדוגמת מעשה־השיבה שאירע בשנת 1465 בעיר הואסקה.

הערת המחבר : עיין בפרק חדן באורח־חייהם היהודי של אנוסי סיאודד ריאל. אציין במיוחד את בואו שלר׳ שמואל בשנת 1457 מגבול פורטוגל, הוא שלימד לאנוסים מצוות (משפט הואן דיאס, 143 n2 189 foi 4r) ; ואת השחיטה כדין ששחט מאיסטרי אנחיל בשנת 1453 בחצרו של חואן די פיס (148 n2 267 foi 8v), ועיין י׳ בער, תעודות 2, עמוד 518. גם במשפט המובא: שם נזכר איש בשם מאיסטרי אנחיל.

יסוריהם של אנוסי סיאודד ריאל הגיעו לשיא במעשי שכניהם בשנת 1474. אבל נמצא רמזים שבשנות־מלכותו האחרונות של אנריקי הרביעי נפגעו כנראה אנוסי סיאודד ריאל בפרעות שפרעו בהם. מסתבר שהיקפם של אלו לא היה גדול. חואנה מרטינס מספרת במשפט חואן די צ׳ינצ׳יליה  על פרעות ביום סן-מדטין של שגת.1464 אף אירעו פרעות בשנת,1467 ואין אנו יודעים תאריכן המדויק. אך ייתכן שיש לקשור פרעות אלה בידיעות המתקבלות מכמה משפטי־אינקויזיציה. פרנאן פאלקון מוסר בעדותו על הצורף האנוס חואן גונסאליס שישב במֶדֶליין ונזקק למקולין היהודי שם. אבל הליכה זו אמורה כנראה לשנת 1469, ואין לדעת אם הכוונה להליכה לאחד פרעות 1467 ושהייתם של חואן גונסאליס ואשתו ביאטריס באותו מקום שנתים ימים עד לפטירתו, או שהמדובר הוא בהליכה לאחר פרעות שנתרחשו בשנת 1469. אותה שנה אף יצא מן העיר חואן פאלקון הזקן, אך איננו יודעים לאן הלך, מכל־מקום שב כעבור זמן לסיאודד ריאל עירו. סיוע לתיאור ימים אלה ייתכן שנמצא בעדות אחת שניתנה במשפט סנצ׳ו די סיאודד. פרנאנדו די מולידו מספר כיצד שהה סנצ׳ו די סיאודד בביתו ונהג בו כיהודי לכל דבר. רמזים אלה אמנם אין בהם כדי להוסיף ולקבוע את אפין של הפרעות, אבל הם מלמדים אותנו על תוצאתן לגבי בטחון חייהם של האנוסים בסביבה זו.

הערת המחבר : יש לזכור שבין 19 ביולי ל־9 באוגוסט אירעו פרעות בטולידו (פרעות אלה נודעו בשםe1 robo de 1a Madalena שכתוצאה מהן עלו באש בתים רבים, וייתכן שמשם עברו לסיאודד ריאל. ועיין לעיל, וכן דלגאדו מרציאן, עמוד 179. על טולידו עיין א׳ בניטו רואנו, טולידו במאה הט״ו, עמוד 93 ואילך.

כבר צוין לעיל ששנת 1474 היתה שנת שיא ביסוריהם של אנוסי סיאודד ריאל. אותם ימים הם ימי סוף מלכותו המעורערת של אנריקי הרביעי. ב־6 באוקטובר התחילו פורעים באנוסי העיר, ולא נמצא מי שיעמוד להם. כדברי המסמך שממנו לומדים אנו על הפרעות פרצו אלה ״בהיות [האנוסים] בטוחים בבתיהם ובעסקיהם, בלי דעת על שום מה אירע להם דבר זה״. אותו יום יצאו הפורעים מבתים מסוימים ומנזרים שבעיר, שם נתאספו אנשים רבים שבאו ממקומות שונים מתוך כוונות רעות שונות! ״באותו יום לפרעות נהרגו 15 איש ונשדד כל רכושם, שכלל רהיטים ומיטלטלים, תכשיטים וחפצי־בית וסחורות שנמצאו בבתיהם ובחנויותיהם. ולא נשארו בית וחנות שלא נשדדו. ונגזלו מהם עדריהם שבשדות־המרעה ובגבולות העיר ובמקומות אחרים״.

תיאור קצר זה של הפרעות והאופן שבו פרצו ונערכו מלמדנו שהיתה כאן פעולה מאורגנת מצד תושבי המקום! היתה יד מארגנת ונמצאו בתים ומנזרים, מאותם מעטים שהיו בסיאודד ריאל, שנתנו מחסה לפורעים. היקף הפרעות היה גדול, והם הצריכו, כמובן, הכנה כלשהי! מכאן שהפתעתם הגמורה של האנוסים אינה מובנת.