הקבלה במרוקו-היכל הקודש

הספר " היכל הקדש " לרמב"ם אלבאז.

כוונות התפילה והלכותיה על פי הקבלה.היכל הקודש 002

מבוא לספר היכל הקודש .

ספר חשוב היכל הקודש לרבי משה בר מימון אלבאז זצוק"ל, יוצר מן הנשייה ואורה אור היום בזכות מכון בני יששכר, ירושלים דרך מפעל אוצרות המגרב. הספר נכתב בשנת השל"ה – 1575, בתארודאנת ובאקא שבדרום מרוקו.

הוא הודפס פעם אח בלבד באמסטרדם בשנת תי"ג – 1653, על ידי רבי יעקב ששפורטאס בצירוף הקדמה ארוכה וחשובה ליודעי חן, בעניין הספירות.

רבי יעקב ששפורטס נולד באוראן ( אלג'יריה ) – ש"ע – תנ"ח, ולומד במרכזי התורה של פאס וסאלי שבמרוקו. שם למד תורת הסוד. מתוך הקדמתו, נראה שהרב יעקב ששפורטס מייחס את שיטתו של המחבר לתורתו של רבי משה קורדובירו מצפת ( הרמ"ק ), למרות שהמחבר עצמו אומר שאת כל תוכן ספרו דלה נספר הזוהר של רשב"י.

אחד מחכמי ומקובלי העיר סאלי, רבי יהודה אסבעוני התבקש על ידי המביא לבית הדפוס להעיר בתוך הספר ולהביע את דעתו של האר"י ז"ל בנושאים בהם המחבר, אשר עדיין לא הגיעה אליו תורתו של האר"י ז"ל מצפת.

בהיכל הקודש הכל מבוסס על ספר הזוהר ואין זכר ברור לתורת מקובלי צפת, לא של הרמ"ק ולא של האר"י ז"ל. לפי דברי רבי יעקב ששפורטס בהקדמתו, נראה שהיו לו קשיים כספיים להוציא לאור את הספר הזה עד שנעזר בישיבה המקומית, ישבת " אור החיים ", כדי לממן את הספר.

כנראה שפעילות הרב ששפורטס והרב אסבעוני, בחזית המלחמה הגדולה נגד משיח שקר שבתאי צבי שר"י, גרמה להם ניתוק מהגבירים של אמסטרדם. תולדות השבתאות זכתה למחקרים רבים ועל כן לא נאריך הנושא זה.

רבי משה בר מימון אלבאז המכונה על ידי תלמידיו הרבים בשם רבי מווסא או הרמב"ם אלבאז, עמד בראש ישיבת המקובלים בתרודאנת שבאזור סוס, קרוב למדבר סהרה, בפרשת דרכים של המסחר ושל השיירות המקשרות את מדינת מרוקו לסודאן ולאפריקה המערבית.

במאה ה-11 שלטו בתרודאנת האלמוראביטון ( אלמורא- ביטון זאת אומרת מלחמה קדושה ) מוסלמים קנאים ותוקפניים וגם אנשי דת אלוקים. העיר נחרבה ונבנתה מספר פעמים ובמאה ה-16 ידעה תקופת זוהר עם תרבות גבוהה וערכית.

נראה שהודות לתרבות זו זכתה תרודאנת לקהילה יהודית חשובה ולמרכז תורני גדול בתחומה. באזור זה היו פעילים עדיין אנשי כת אלמוראביטון, והם נראו בעיני האוכלוסיה הדלה כשוששלת בעלת סודות ומורשת קדומה.

בדרך כלל נמצאו גם עקבותיהם של יהודים מחורבן בית ראשון בזמן נבוכדנצאר. מאזור מצומצם זה, ועל אף בדידותה של הקהילה הזו, יצאו חיבורים גדולים וחשובים, המפתיעים כל חוקר ולומד. זו דוגמה נפלאה של קהילה קטנה מבודדת, על כל הבעיות החברתיות הקשות, שזכתה לגדל אנשי רוח ממדרגה ראשונה.

הרמב"ם אלבאז מספר על התלאות והצרות שעברו עליו ועל בני החבורה הקדושה : שנות בצורת, חרב ומגיפות שפקדו את האזור, מלחמת שבטים ללא רחם, שבי וביזה וכו….ומעל לכל, הגלות של קהילות שלמות שנעקרו ממקומן.

עם כל הצרות האלה שפקדו אותו לא מרגישם אצלו דאגה כל שהיא. גם תלמידו המובהק רבי יעקב איפרגאן, מחבר ספר " מנחה חדשה " ו " פרח שושן ", מספר על צרות הדור ואיננו מתרגש כלל מהן, כי ריבון העולמים צדיק וישר הוא ובוודאי עוונות הדור גרמו זאת ועל כן אין על מה להתלונן.

עצם המחשבה שיש בעל לבירה היה מספיק כדי לעבור את כל הצרות האלה בשלום, וכך היה בפועל. הגלות, על כל המשתמע ממנה, היא הדרך היחידה להגיע לגאולה, גאולה שכולם ציפו לה בכיליון עיניים. גירוש ספרד בשנת תרנ"ב היה לפי ההיסטוריונים המעבר בין ימי הביניים לתקופת הרנסאנס.

תקופת ימי הביניים נמשכה כ-1000 שנה, אוכלוסיית אירופה הכפילה את עצמה, התרבות והדעות השתנו ועל כן באה המהפכה והבלבול בכל העולם בתקופה זו. בדיוק בזמן זה נגלה ספר הזוהר לעם ישראל. מקובלי דרום מרוקו, שהיו בידיהם כתבי הזוהר הראשונים שהתגלו בספרד מהמאה ה-13, הם שפירסמו כתבים אלה ובפרט הזוהר הקדוש.

כמעט בלי ספרי יסוד, מוגבלים, לכאורה, בידיעתם את הספרות הרואה אור באירופה, אנשי אסכולה זו, הנקראת בשם חכמי דראע או מקובלי דראע, חיברו ספרות ענפה, בעיקר בענייני הקבלה. המקורות המצוטטים על ידי חבורה זו בנויים על ספר היצירה, ספר " שערי אורה " לרבי יוסף ג'יקטיליא, פירוש הרמב"ן על התורה, רבנו בחיי, ספר " מערכת האלוקות ", ספר הייחוד וכמובן ספר הזוהר הקדוש.

אפשר שהיה בידם פירוש על ספר היצירה של רבי יהודה בן נסים אבן מלכה, שחי במאה ה-13 למניינם, כי הוא מצטט כבר את ספר הזוהר. גם היה בידם ספר " אבני זיכרון " לרבי אברהם בר שלמה אדרוטיאל המוזכר בספרי תלמידי הרמב"ם אלבאז בכינויי : " המקובל העילאי, האלוקי, אור ישראל ".

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר