חכמי המערב בירושלים-ש.דיין
שערי משפט
או
״כתאב אל אחכאם אל שרעיה פ׳י אל אחוואל אל שכ׳צייה
מאת
הרב מ. חי בן שמעון חלק שלישי קאירו— תר״פ.
الأحكام الشرعية في الأحوال الشخصية للإسرائيليين
הספר החשוב הזה העושה רושם נעים מאד גם בתכנו וגם בחיצוניותו, גם בסדור כל פרקיו, וגם בשטתו המדעית, נתקבל בשמחה במצרים, וכל העתונות המצרית בכללותה הרבתה לספר בשבחו. חצר המלכות והוזירים המצרים וראשי הדתות השונות ופרופסורי המכללות והשופטים ועורכי הדין הודו למחבר הנכבד על המתנה היפה שבה העשיר את עולם המשפטים, הרב מ. חי בן שמעון, בספרו זה, הרים את קרן המשפט העברי בעיני העולם הנאור. עבודתו החשובה הזאת שמשכה אליה את תשומת לב כל העולם המשפטי במצרים מתחלקת כאמור לשלשה חלקים הכוללים הערות, ציונים ומראי מקומות והכל מוצע בהרצאה יפה וקלה, יפה עשה הרב המחבר שהוסיף גם את חוות דעת אחדים מרבנינו הגדולים בשאלותיהם ותשובותיהם. ונחזיק נא לו טיבותא על העבודה הענקית שעבד בסדור הספר הגדול הזה. השלחן ערוך שהיה עד כה כספר חתום לפני לא יהודים, נעשה כעת על ידי חבורו של הרב בן שמעון, לספר השוה לכל נפש וע״ז יודו לו כל מוקירי שפתנו.
הגאון רבי יוסף ארוואץ זצ״ל, ראב״ד לעדת הספרדים בעיה״ק יפו ת׳׳ו, ביקר במצרים בראשית שנת תער״ב (1912). והוא התפעל רבות מהסדר והמשטר הנפלא, שמצא בבתי הדין של רבי מסעוד ואחיו רבי רפאל אהרן, וכה הוא מתאר את רישומיו בהקדמה לס׳ שערי משפט.
״אנכי בדרך נחני ה׳ בשליחותייהו דרבנן קדישי דעיה״ק ירושלים תוב״ב, פה קריה עליזה ברוך עמי מצרים. שמח לבי ויגל כבודי, ראיתי כי כל העדה כולם קדושים, אנשי חכמה ומדע ויראת חטא רודפי צדקות ואוהבי תורה. ראיתי בית דין הגדול והמפואר אשר תחת ממשלת המאור הגדול, מר ניהו רבא הגאון המפורסם ר״מ ור״מ דפה עוב״י מצרים ואגפי׳ה כקש״ת כמוהר״ר רפאל אהרן בן שמעון נ״י, ומשנהו כסף מר אחיו הרב הגדול המפורסם לשם טוב ולתהלה, רב ספרא ויקירא, ראש אב בית דין מקודש כמוהר״ר מסעוד חי בן שמעון נ״י. ראיתיו כי הוא הבית דין המיוחד במינו לתפארת דתינו ולאומינו. הרבנים הנז׳ יצ״ו לא חשכו נפשם מכל עמל ותלאה להגדיל את כבוד דת ישראל ולהאדיר את כבוד האומה הישראלית במלוא מובן המלה. ראיתי כי מזה שנים אחדות נוסד בתוך ב״ד הצדק בית משפט טריבונאל ראביניק עפ״י נימוס ותכסיסי הטריבונאלים המפורסמים אשר לשאר העמים, ובהם ישפטו את העם משפט צדק. הכל על צד היותר מנומס בעורכי דין (אדווקאטוס). סופרי הדיינים כותבים הטענות ועל פיהם יצא דבר הדין הלכה פסוקה על פי דת ודין תוה״ק שת״ת.
בראש הטריבונאל הנוכחי עומד מעלת ידידנו הרב הארי הח״י יצ׳׳ו (הכוונה לרבי מסעוד חי) ות׳׳ח אחד מהת״ח המפורסמים לימינו, ואיש אחד מגדולי הקהל לשמאלו. עוד לעת הצורך נקשר טריבונאל יותר גבוה(אפיללו) עומד בראשו מע׳ הרב הגאון ר׳׳מ ור״מ דפה העיר אהרן קדוש ה׳ ולימינו שני ת״ח אחרים ולשמאלו שנים מגדולי הקהל. השתעשעו אוזני משמוע ואורו עיני מראות הסדרים היפים השוררים בהבית דין הגדול והמפואר הזה…׳׳.
בכ' טבת תש״ן, זכיתי להשתטח על מצבת קבורתו שבמצרים. וזה מה שחרות על קברו וקבר אשתו הרבנית.
חכם שמת אין לנו תמורה
וי להאי שופרא דבלי בעפרא
רב גדול בישראל צדקותיו כהררי אל
זרע של קדושים אראלים ותרשישים
תורתו מכרזת עליו קדם למפעליו
ספר שערי משפט שלשה הם חלקיו
אף הוא עמד והתקין שם חדש אגר׳ שבוקין
שקע שמשו בצהרים גדל המספד במצרים
בן נ״ה שנה במותו בעדן אלקים מנוחתו
כמוהר״ר
מסעוד חי ן׳ שמעון
זלה״ה
ותמ״ך יום כ׳ ניסן ש׳ התרפ״ה ליצי ת.נ.צ.ב.ה.
الأحكام الشرعية في الأحوال الشخصية للإسرائيليين
אשה יראת ה׳ היא תתהלל
אבן שלימה יקרה היא מפנינים.
תחתיה נחה אשת חיל אם הבנים.
בת רבנים מורי הוראה דיינים גאונים
רודפת צדקות גומלת חסדים לאביונים.
יהללוה בשערים מעשיה סוגה בשושנים.
תמימה ויראת חטא כל העם עונים.
אשת חן רבת המעלות
הנפטרת בשם טוב מן העולם
ה״ה מרת שמחה ן׳ שמעון נ״ע
נלב״ע יום י״ז לחדש טבת שנת התש״ו ת.נ.צ.ב.ה
בנותיו של הרב צוף דב״ש
ד) בתו דיליסייה, נקראה ע״ש אמו. עלתה עם הוריה מרבאט שבמרוקו, בהיותה בת שלש שנים. היא היתה בבואה של אביה. משכילה וחכמה, בקיאה בתנ״ך ובמדרשי חז״ל, ונתפרסמה כ״תלמיד חכם״. בשנת תרל״ה (1875), נישאה לתלמיד חכם אשכנזי, הרב יוסף קרויז שמו, ששימש מזכיר בכולל אונגרין בירושלים ומראשי עדה זו.
הרבנית דליסייה, היתה אחת הדמויות האצילות ביותר בין נשי הדור ההוא בירושלים. היא היתה מופת לבנות דורה, במרצה ובעסקנותה הציבורית. היא יסדה בירושלים חברת ״עזרת נשים״ ועמדה בראשה. בערבי שבתות וימים טובים, היתה מחלקת לעניי ירושלים מצרכי מזון וכספים לרוב, בחג הסוכות היתה מחלקת לעניים לאלמנות וליתומים, בגדים חדשים. בערבי פסח חלקה סכומי כסף לעריכת הסדר, מלבד בשר ויין, לשמח לב נדכאים. רוב זמנה השקיעה במעשי חסד, ואכן חוט של חסד ואצילות היו נסוכים על פניה תמיד. היא היתה מקובלת ומרוצה על כל העדות והקהילות כאשכנזים, מערבים, תימנים וספרדים. השפעתה היתה גדולה על כל ראשי הקהילות והכוללים בירושלים. רבים מבעלי היכולת הכספית שלחו לה סכומי כסף כדי לעזור לה ולסייע בידיה במעשיה הטובים. פעמים אחדות נסעה הרבנית דילסייה לקהיר שבמצרים, ובסיוע אחיה הרב אהרן בן שמעון והרב מסעוד, התרימה את עשיריה בתרומות חשובות, למען עניי ירושלים. רבים הם היתומים והיתומות שנישאו על ידה. כאשר כל ההוצאות של החתונה והנדוניא היא מממנת. עניי ירושלים, מצאו אצלה אוזן קשבת לקשי יומם ונעזרו על ידה. היא הקדישה את כל ימיה, למען העניים, היתומים והאלמנות. ובייחוד שמה דגש לעניי הכותל, שהיו ברובם בעלי מומים.
הרבנית דיליסייה לא זכתה ללדת בנים. אך כל עניי ירושלים היו בניה. וכשנישאה לרבי יוסף קראוס, שהיה אלמן מטופל בחמישה ילדים פעוטים, קבלה על עצמה להיות להם לאם, היא גדלה אותם באהבה אימהית כאילו היו ילדיה מבטן ומלידה. כן אימצה לה את נכד בעלה ר׳ יצחק קראוס שבהיותו בן ששה ימים מתה עליו אמו, והיא גידלה אותו על ברכיה, חינכה וחיתנה אותו. לאחר ימים נודע ר׳ יצחק זה, כגואל קרקעות מידי הערבים. כן חינכה והדריכה את בת אחותה רבקה, את הגב׳ רחל עטיה, במעשה חסד וצדקה.
כשנפטרה הרבנית דילסייה, ביום רביעי א׳ אד״א תרפ״ד (6.2.1924) הכריז הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד זצ״ל, גאב״ד בירושלים. על ביטול מלאכה בשעת הלווייתה. ובני ירושלים מכל העדות בהמוניהם הלכו אחרי ארונה, ועניי ירושלים ביכו אותה והתאבלו על ״אם העניים״. היא הובאה לקבורה בהר הזיתים. ושם מנוחתה כבוד.
פינגבאק: "שערי משפט" לר' מסעוד חי ן' שמעון | עם הספר