מקדם ומים-כרך "ז "-ארץ ישראל בשירת יהודי מרוקו של המאה העשרים מקדם ומים כרך ז יוסף שיטרית

ארץ ישראל בשירת יהודי מרוקו של המאה העשרים

מקדם ומים כרך ז

מקדם ומים כרך ז

יוסף שיטרית

ב. התמונה האידילית והמעוררת של ארץ ישראל מועלית בקינות, בפיוטים ובבקשות שנכתבו החל במאה ה־15 בצפון אפריקה, כגון קינתו של ריב״ש ״ארץ חפץ, נדחייך יום יום שואלים בגללך״,,, הבקשה של ר׳ אברהם סלאמה ״ארץ הקדושה, יקרה חמודה, לתורה ותעודה תקרא דרושה״, והקינה של ר׳ אברהם אנקאווה ״אומרה לך, עיר הצדק, נרצה את עוונך; אשוב אחזק לך בדק ותשוב לארמנותיך״. שירים אלה מופיעים גם בין הקינות הנאמרות במנחה של ט״ב, שעל פי המסורת היא שעת הנחמה." יחד עם פיוטים נוספים המפוזרים בכתבי היד הרבים של דברי שירה ממרוקו שירים אלה מעלים בעיקר את התמונה האידילית של הארץ לפני החורבן, את הזיכרון הצורב שתמונה זאת מעוררת בלב המשורר שעה שהוא משווה אותה למצבה העגום והמדכדך של הארץ בימיו, וכןאת התקוה לשוב ולחוות בעתיד הקרוב עבר מפואר זה עם בוא הגאולה. שירים אלה בנויים בצורת דו־שיח בין הארץ לכנסת ישראל, ומבוססים בעיקר על פרקי הנחמה של הנביאים. הם באים לעודד את רוח המתפללים תוך העלאת דברי נחמה וכיבושים על העתיד המפואר המובטח עדיין לארץ. הם מעלים בו בזמן תפילה לחידוש הפאר וההדר של הארץ ולשיבת ציון על פי המסורת המשיחית הרבנית הרסטורטיבית, הקשורה בפסוק ״חדש ימינו כקדם״., שירים אלה הם גם לרוב שירים משיחיים המתמקדים בתיאור הכיסופים הקיומיים של הקהילה לארץ ישראל ובהבעת אהבה עזה לארץ.

רבי יצחק בר ששת בֶּרְפֶת (1326 – 1408) – הריב"ש, מן הראשונים. מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, תלמידם של הר"ן, רבי חסדאי קרשקש (סבו של חסדאי קרשקש) ורבי פרץ הכהן.

הריב"ש נודע בזכות תשובותיו ההלכתיות, שמהן נפסקו הלכות רבות בשולחן ערוך. הריב"ש הביע הסתייגות מלימוד חכמת הנסתר.

ג. תמונה נוספת של הארץ כרוכה בתיאורים המדרשיים של הארץ, המדגישים את סגולותיה הנעלות ואת היתרונות והזכויות שזוכים להם אלה הדרים בה, כגון אווירה ״המחכים״ של הארץ או אושרם של הגרים בה ושל הנקברים בה. שירי שבח כאלה נכתבו בעיקר מאז סוף המאה ה־17, כנראה בהשפעתם של ביקורי השד״רים בקהילות מרוקו. מועברת בהם קריאה מפורשת לעידוד העלייה לארץ ולו לעת זקנה כדי להיקבר בין רגביה. שיר טיפוסי בקטגוריה זו של שירים הוא הבקשה של ר׳ שלום אסבעוני מתחילת המאה ה־18 ״ארץ הטהורה, אהובה חמודה מאודם ופטדה ואבן היקרה״. שיר שבח נוסף מסוג זה הוא הפיוט של ר׳ דוד בן אהרן חסין ״אערך שיר וזמרה לכבוד ארץ יקרה טהורה בנעימה קדושה, בשפה ברורה״. שירים נוספים מפוזרים בכתבי יד של שירת יהודי מרוקו.

הבקשה של ר׳ שלום אסבעוני מתחילת המאה ה־18 ״ארץ הטהורה

ארץ הטהורה, / אהובה חמודה,

מאודם ופטדה / ואבן היקרה.    ארץ

 

נתנך אליהים / בטבור העולם,

 משמי גבוהים / לעומתך סולם;

ראה עמך כולם, / רחוקים וקרובים,

אותך מחבבים, / לקבוע בך דירה.                                                          ארץ

יודוך בנבל, / כי את הנבחרת,

על גדולי תבל / מאיד מיוקרת ;

 

וזכותך עוזרת / את אשר לך עולים,

 ולהם נמחלים / פשע ועבירה                             ארץ

 

שכינה לא זזה / ממשכן הדרך.

 תמיד היא אחוזה / בכותל עפרך.

מאיד זך אוירך, / מפקח מחכים

 לכל מעריב משכים / לעסוק בתורה.

 

לאמה קדושה, / נטע נעמנים,

נתונה ירושה / מאבות לבנים

ובך הם טמונים / כל חמדת לבבות,

 בנים וגם אבות / קנו בך קבורה            ארץ

 

ואשרי כל זוכה / לכת אמות ארבע

 בך, וגם כל חוכֶה / נחמתך יִשׂבע

טובה, גם יטבע / בימים ונהרות:

 גם תועה מדברות, / כולם יראו אור.     ארץ

 

מלך רם ונשא / ישיב את שבותך,

 את ראשך הוא ישא, / יחיש נחמתך;

 יקבץ אומתך / לתוכך וישריש,

וממך יגרש / כל בני קטורה

 

חסיד[,] בניך, / גדולים וטובים,

רצו אבניך, / נשקו את הרגבים;

בלבבות נכאבים / לעפרך חוננו,

 עליך קוננו / בשפה ברורה•     ארץ

 

זריזים מקדימים / למצות בוראכם;

מארץ העמים / סלקו עצמיכם;

אם יש את נפשיכם, / לעלות מהרו

ואל התאחרו / בארץ עכורה.    ארץ

 

 קדשו עצמיכם / ותהיו נכונים,

 אל ירך לבבכם / ממקרה הזמנים;

הנה הראשונים / על גופם לא חשו,

באל חסו: חושו! / מציל מכל צרה. [ארץ]

 

וברוך ממהר / ויחיש את לכתו,

 את לבו טהר / מכל מחשבתו".

הן שכרו אתו, / בצל יתלונן,

 כזית רענן / בארץ טהורה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
נובמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר