רבי דוד ומשה- י.בן עמי ואחרים

רבי דוד ומשה זיע״א.

קורות חייו ומופתיו

מאור שמחוןרבי דוד ומשה

נסים ונפלאות שארעו בציוניו השונים של רבי דוד ומשה זיע״א בארץ הקודש.

את ציונו הקדוש של רבי דוד ומשה זיע״א במרוקו, היו פוקדים אנשים רבים, מידי יום, ובמיוחד בראשי חודשים, ויותר בראש חודש חשוון יום הילולתו. והנה, בשוב עם ישראל לארצו ב־60 השנים האחרונות, ירד מספר הפוקדים את ציונו בכפר אגויים שבמרוקו. מהתגלויות שונות של רבי דוד ומשה זיע״א הביע הצדיק כעס על שכביכול ״עזבוהו׳ אך רבי דוד ומשה זיע״א – שבמקורו הוא חכם ארץ ישראל שעלה כשד"ר למרוקו, והיה לו קשר מיוחד עם ארץ ישראל – ראה בקיבוץ הגלויות הזה את תחילתו של מהלך אלוקי גדול, והחליט שהוא מתיישב בארץ ישראל. זו הייתה הסיבה לכך שהתיישב במספר מקומות בארץ ישראל, בהם מצויים אנשים שנושעו בזכותו, כשהמקום משמש תחליף למקום ציונו הקדוש במרוקו. במקומות אלו נערכות בכל שנה הילולות ענק אותן פוקדים רבים מבני עם ישראל, וכוללות הדלקת נרות בכל מקום לכבוד רבי דוד ומשה זיע״א. בפרק זה נביא את סיפורם של כמה מהמקומות המרכזיים בארץ, ואת הסיפורים ש״מאחורי הקלעים״ של כל מקום ומקום

הערת המחבר : יש לציין שעד לאחר כ700 שנה מפטירתו של רבי דוד ומשהזיע״א, גם לא היו רבים הפוקדים את ציונו הקדוש במרוקו, ורק התושבים הקרובים לציון היו פוקדים את המקום, בגלל הקושי הרב להגיע למקום, ורק לפני כ150 שנה, לאחר בניית הכביש ממראכש למקום הציון התחילו המונים להגיע לציון.

גם כיום פוקדים רבים את מקום ציונו במרוקו, וזה רק לאחרשהתפרסם שמו הגדול של הצדיק בארץ.

רבי דוד ומשה באופקים

בשנות ה-60 עלתה משפחת דנינו ממרוקו והשתכנה בעיירה אופקים. המשפחה שהייתה ברוכת ילדים. קיבלה שתי דירות קרקע צמודות. מאחר ובאזור מגורי המשפחה לא היה בית כנסת, פנו תושבי המקום לשכניהם – הורים לילדים שבבעלותם הייתה חצר רחבה, וביקשו מהם לערוך תפילות במקום. ההורים בעלי האמונה החזקה הסכימו להיעתר לבקשה זו. במשך הזמן, כשגדל מספר המתפללים, ביקשו לתת שם למקום-התפילה. שמו של הצדיק רבי שמעון בר־יוחאי הוסכם על דעת כולם.

באותה השנה התרחש דבר מדהים ומסתורי. ההורים משה ושרה ז״ל החלו לחלום חלומות זהים. ובחלומם נגלה אליהם צדיק האומר: ״אני רבי דוד ומשה, וברצוני כי תקראו למקום התפילה על שמי". ההורים לא הבינו את פשר החלומות והחליטו להתעלם מהם, אך החלומות הוסיפו לפקוד אותם שוב ושוב, עד שפנו להתייעץ עם רבנים יוצאי מרוקו שעלו לארץ והכירו את גדולתו של הצדיק.

הללו סיפרו להם על נפלאותיו של הצדיק רבי דוד ומשה שמסר נפשו למען הכלל. עם זאת, גם בשומעם על גדולתו של הצדיק עדיין חששו בני הזוג לשנות את שם מקום התפילה כי שמרו על כבודו של רבי שמעון בר-יוחאי זיע״א, שבית הכנסת קרוא על שמו. באותו השבוע – כך מספרים בני המשפחה – נגלה לבני הזוג בחלומם הצדיק רבי שמעון בר־יוחאי זיע״א ואמר: ״אני רבי שמעון בר-יוחאי נותן הסכמתי לכך שהמקום ייקרא על שם הצדיק ר׳ דוד ומשה, שהינו צדיק בדרגתם של צדיקי יסוד עולם ומעלתו כמעלתנו״. לאחר חלום זה והתייעצות עם רבנים, נקרא המקום על שם רבי דוד ומשה זיע״א.

מקום התפילה הפך צר מלהכיל את כל המתפללים ועל כן ביקשו ההורים לבנות ביתכנסת קבוע. לצורך הבנייה נזקקו לסכום כסף גדול שלא היה ברשותם. באחד מערבי השבת, ישבו האם שרה ז"ל ובתה מסודי – תיבדל לחיים טובים – בפתח הבית, כשפתאום ראו לנגד עיניהן את דמותו של רבי דוד ומשה זיע״א, מלווה בשתי דמויות נוספות, ושלושתם פרק עטורים בבגדי לבן. פנו האם והבת ואמרו: ״רוצים אנו לבנות את בית-כנסת, אך כסף אין בנמצא״. הדמויות שמדדו בצעדיהן את שטח בית התפילה הנהנו בראשיהן ואמרו: ״אנו יודעים, אנו יודעים״ ומיד נעלמו כלעומת שבאו. עברו שבועיים מאז הופעתם ובית הכנסת החל להיבנות.

באחד הימים הגיע פקח מטעם העירייה וביקש לדעת אם יש אישור בנייה. אבי המשפחה ענה בתמימותו כי יש לו אישור בנייה מרבי דוד ומשה זיע״א. הפקח ביקש לעצור את הבנייה ולהרוס את מה שכבר נבנה. אך למשה דנינו הייתה אמונה חזקה בצדיק והוא הורה לפועלים להמשיך במלאכתם.

עברו מספר שבועות והנה מגיע זימון לבית המשפט. העירייה תבעה את מר משה דנינו על בנייה בלתי חוקית.      

ערב לפני המשפט, עלה משה דנינו למיטתו כשחשש ופחד ממלאים את לבו. והנה בחלומו, נגלה אליו רבי דוד ומשה זיע״א ואמר לו: ״אני רבי דוד ומשה, תן לי את ניירת המשפט שקיבלת״. משה מסר את הניירת לצדיק. רבי דוד ומשה העביר ידו על הניירת, וכל הכתוב בה נמחק. משה דנינו קם בבוקרו של יום שש ושמח, וסיפר לרעייתו את דבר החלום. כעת, היה בטוח כי הצדיק יעזרהו. הגיע המשפט ואז הודיע לו השופט שאינו רשאי להמשיך בבנייה, מאחר ואין בידיו את האישורים המתאימים. לפתע קם אחד מהיושבים באולם ־ מהנדס העירייה ששמו דוד – והכריז: ״אני מעיריית אופקים, ובידיי האישורים המתאימים לבנייה״.

השופט התרשם מהאישורים הללו כנכונים ונתן הסכמתו להמשך הבנייה.

לאחר ששילם משה דנינו סך שלוש לירות עבור הוצאות המשפט, פנה להודות לאותו ״דוד״, אך הלה נעלם וכל המאמצים למוצאו לא צלחו.

משה דנינו החליט לסור לעירייה ושם להודות לדוד על עזרתו הבלתי צפויה. אלא שבעירייה סיפרו לו, כי אותו דוד חולה מזה מספר ימים, וכי שוכב הוא בביתו ואינו מגיע לעבודה. המשיך משה דנינו והלך לביתו של דוד, הודה לו על עזרתו ובירך אותו. דוד לא הבין כלל את דברי משה דנינו. על מה ולמה מברך אותו? הוא סיפר למשה דנינו כי חולה הוא ולא יצא מביתו זה מספר ימים. חיל ורעדה אחזו במשה דנינו בהבינוכי הצדיק רבי דוד ומשה זיע״א נגלה בדמותו של מהנדס העירייה שאף שמו דוד. עכשיו הבין את פשר החלום שחלם בלילה ולמד את גדלותו של רבי דוד ומשה זיע״א אשר בידו לחולל נסים ונפלאות ולהיראות בנגלה ובנסתר.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

דצמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר