אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

פה

ס׳ נח. ש׳ תרפ״ט לפ״ק.

רבי יוסך משאש

רבי יוסך משאש

ידידי החה״ש, כהה״ר ימין לגראבלי ישצ״ו, שלום, שלום.

מכתבו הבהיר הגיעני, ושמחתי מאד, כי מצאת מנוח בעוב״י פא׳׳ס יע״א, ורוב היום לומד בבית מדרשו של שם החכם כמוה״ר יוסף הכהן ישצ״ו, ה׳ ישלח עזרך מקדש, ועוד שמחתי על בשורתך, כי הראית לו אגרותי וישרו בעיניו מאד. עוד הפצרת בי למצא לך פשר להמאמר הקשה בעיניך, הובא במדרש פ׳ בראשית סו״ף ב׳ וז״ל, והארץ היתה תהו ובהו, אלו מעשיהם של רשעים, ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים, אבל איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה אלו, ואם במעשה אלו, כיון דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב, הוי במעשיהם של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהם של רשעים, עכ״ל.

דע ידידי, כי לדעתי המעט, נר׳ לפרש המאמר הזה, בכמה פנים, הפן הא', פשוט הוא, שבעל המדרש המשיל מעשה הרשעים לתהו ובהו וחשך, ומעשה הצדיקים לאור, ומפני שאנו רואים שלות הרשעים בעוה״ז, יוכל בעל רפיון אמונה לטעות ולחשוב, שה׳ חפץ במעשיהם יותר, ולכן השפיע להם טובה, כמאמר אסף, כי קנאתי בהוללים, שלום רשעים אראה וכו׳ זכר, והקדים, ואני כמעט נטיו רגלי וכו' (תהלים ע״ג וע״ש במפרשים). ולכן גם בעל המאמר הנז׳ אמר, אבל איני יודע וכו׳, ואד כיון שאמר הכתוב, וירא אלהים את האור כי טוב, משמע שמעשה הצדיקים הוא הטוב בעיניו, ובו הוא חפץ, ושלות הרשעים היא כמש״ה, ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, רח״ל.

הפן הב׳, בהקדים מ״ש שם במדרש ריש פ׳ בראשית, שהתורה קדמה לעולם אלפים שנה, ע״ש, והקשו המפרשים, מאחר שהתורה היא צורך באי עולם, למה אחר ה׳ בריאת העולם אחריה כל כך שנים? ותרצו, שה׳ צפה והביט במעשה הרשעים ואחר את הבריאה, עד שעלה במחשבה לפניו אברהם וכל זרעו הצדיקים, וברא את העולם, כמ״ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אותיות באברהם, ע״כ. והתרוץ הזה הוא כלשון בני אדם, דלא שייך בו יתברך אחור מחשבה, ובפרט כל כך שנים ח״ו, והנה תחלת הבריאה הוא האור, וזוהי כוונת המדרש, והארץ היתה תוהו וכו׳, כלומר מי גרם לעולם שתשאר תהו ובהו אלפים שנה ? ואמר, מעשיהם של רשעים, ומי גרם אח״ך שאמר ה׳ יהי אור וכו', שהוא תחלת הבריאה? ואמר, מעשיהם של צדיקים. אבל אחר שנבראת העולם והיו בה רשעים גמורים, איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה אלו שגרמו לעולם תחלה תהו ובהו, דהיינו שה׳ כביכול ניחם על הבריאה, או חפץ בה בשביל מעשיהם של צדיקים? ואמר כיון דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב, הוי במעשיהם של צדיקים חפץ, והרשעים כאפס ותהו נחשבו לו, ומ״ש וינחם ה׳ כי עשה את האדם

בארץ ? כבר כירשוהו המפרשים, עיי״ע.

 הפן הג׳, כי הרשעים הם העוסקים בישובו של עולם, חורשים וזורעים וכו׳ וכו', אבל הצדיקים אינם יודעים רק התורה והמצות, וא״כ נוכל לחשוב שה׳ חפץ בישוב העולם יותר ממעשה הצדיקים? והשיב וכו׳, הוי במעשיהם של צדיקים חפץ, כי בזכותם ישוב העולם מתקיים ביד הרשעים, שהם בעו רחמי על מטרא ואהא מטרא, ובלא מטר אין קיום לכל היקום, כמ״ש בכתובות דף ה׳ ע״א, מעשיהם של

צדיקים מי מגיד הרקיע, ומאי ניהו מטר, ע״ש. הד׳ כי הרשעים לפעמים נשמעים לעצת יצה״ט, ועושים איזה מצות, כגון צדקה וכיוצא, ועל זה הוא אומר אבל איני יודע באיזה מהם חפץ יותר, אם במעשה הטוב של אלו שכפו את יצרם, או במעשה הצדיקים שכבר הורגלו ביושר וצדק? והשיב כיון דכתיב וכוי, הוי במעשיהם של צדיקים חפץ, אבל הרשעים מאחר שחוזרים עוד לסורם הרע, הוא כטובל ושרץ בידו, דלא הועיל כלום. זהו הנר׳ לע״ד בזה, ואתה תבחר ותקרב, ובדרך אגב אודיעך איזה רמזים קטנים, שנים שלשה גרגירים שחדשתי עתה בהיותי עסוק בפי׳ המאמר הזה, בפי בראשית וכו', מצאתי בר״ת שלו גימטרייא כ״ב לרמוז שבכ״ב אותיות התורה נבראו שמים וארץ, כמ״ש במדרש בראשית ע״ש, וכמ״ש רש״י שם בפי׳ הפרשה שבזכות התורה (שיש בה כ״ב אותיות) נבראו שוא״ר, ע״ש. גם סופי תיבות ברא אלהים את הם אותיות אמ״ת, לרמוז שהעולם עומד על האמת. גם אר״ץ ר״ת אמצעי, רשע, צדיק, לרמוז על ג׳ סוגי האדם שיש בעולם. ושלום.

הצעיר אני היו״ם ס״ט

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 152 מנויים נוספים

דצמבר 2014
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר